משה קצב ערער על החלטת ועדת השחרורים: "חרגה ממתחם הסבירות"

עורכי דינו של קצב טענו בכתב הערעור, כי החלטת ועדת השחרורים חרגה ממתחם הסבירות והתעלמה משיקולים כבדי משקל". כך למשל טענו הסנגורים ש"ועדת השחרורים לא נתנה משקל הולם לעובדה כי קצב שוהה מאחורי סורג ובריח למעלה מ-4.5 שנים, לגילו המבוגר, לחלוף הזמן מביצוע העבירות בהן הורשע, תפקודו החיובי בתוך מתקן הכליאה ולעובדה כי מדובר בעותר שיוצא לחופשות רבות וארוכות והוכיח כי הוא ראוי לאמון".

עוד נכתב, כי ועדת השחרורים לא התייחסה לעובדה שקצב עמד בפניה עם תכנית שיקומית הולמת וכי הערכת המסוכנות של קצב נמוכה. "כבר נאמר לא אחת כי קצב הדרדר מאיגרא רמא לבירא עמיקתא במובן החריף והבוטה ביותר שניתן לתאר. דבר הרשעתו ושליחתו למאסר ממושך פורסם ברחבי העולם כולו ועניין זה הוסיף על הסבל הרע והבושה שהיתה ועודנה מנת חלקם של הנשיא לשעבר ובני משפחתו", נכתב.

כזכור, בתחילת השבוע אישר בית המשפט לסנגורים ארכה להגשת הערעור. התאריך האחרון להגשת הערעור חל ביום ראשון האחרון, אולם ברגע האחרון חזר בו קצב מרצונו לערער, בניגוד לעצת סנגוריו, והחליט להסתפק בהמתנה להחלטתו של הנשיא ראובן (רובי) ריבלין, ממנו ביקש קצב חנינה.

בין היתר, יודע קצב כי אם תישמע העתירה בפני בית המשפט, הוא יצטרך להגיע לדיון במדי אסיר. בבקשה נכתב כי עורכי דינו "כבר החלו לשוחח עמו לשכנעו כי עליו לשנות את עמדתו ולאפשר להם להגיש את העתירה".