בית המשפט המחוזי בלוד גזר היום (ראשון) שני מאסרי עולם מצטברים על אברהם לוי, תושב ישרש בן 44, שרצח שני ילדיו הקטנים, ישי (11 וחצי) ושרה (10), ביוני 2014. השופטים הכריעו כי האב תכנן מראש את הרצח, על רקע סכסוך מתמשך עם גרושתו המתגוררת בארצות הברית, על ענייני המשמורת על הילדים. 



בין השנים 2002 ל-2006 היו אבי וקרן לוי נשואים, לאחר שקרן הגיעה להתגורר בישראל. לשנים נולדו שני ילדים, ישי ושרה. בשנת 2006 הנישואים עלו על שרטון על רקע אלימות של אבי כלפי קרן, אלימות שלא פסקה גם אחרי הגירושין.



השופטים במשפט, רות לורך, צבי דותן ועירית ויינברג - נוטוביץ קבעו פה אחד כי לוי אשם ברצח הכפול. השופטת לורך כתבה בפסק הדין כי: "ההכרעה מבוססת על הודאותיו של הנאשם, בהודאתו נמצאו חיזוקים רבים כגון, הסכין, חבילת אזיקונים וקבלה מהחנות בה רכש את האביזרים יום קודם לביצוע הרצח.



"לאחר קבלת פנים חגיגית שנערכה להם, שכנע הנאשם את הילדים בתירוץ של "משחק", להניח לו לכסות את עיניהם ולכבול את ידיהם מאחורי גבם, ואז רצח אותם באכזריות. הנאשם ניצל את תמימותם של ילדיו הקטנים, ואת האמון הבסיסי הקיים בין ילדים להוריהם, כדי לבצע רצח יוצא דופן באכזריותו. הנאשם הודה במעשיו, ולדבריו ביצע את הפשע הנורא על רקע סכסוך מתמשך עם גרושתו, אם הילדים, בעניין משמורתם. הנאשם רצח את ילדיו, בשר מבשרו, בקור רוח ואכזריות בלתי נתפסים", אמרה אבידוב.



האם, שחששה לחייה ולחיי ילדיהם המשותפים, נאלצה להימלט למקלט לנשים מוכות, ולהסתתר שם במשך למעלה מחצי שנה. בדצמבר 2009, לאחר איומים מצד אבי, הגישה מהמקלט לנשים מוכות בו שהתה, בקשה לבית המשפט לענייני משפחה להתיר לה להתגורר עם הילדים בארצות הברית. בית המשפט קיבל את בקשתה, בכפוף לקביעת הסדרי ביקורים של הילדים בארץ, וקרן והילדים עזבו את הארץ באוגוסט 2011.



לוי זעם על שהות הילדים בחוץ לארץ, ו"הוא חש איבוד שליטה בילדיו, ייאוש, חוסר אונים וזעם כלפי קרן, שלתפיסתו לקחה ממנו את הילדים". ב-11 ביוני 2014, הגיעו הילדים לארץ, לאחר שלא נפגשו כאן עם אביהם מזה עשרה חודשים, כדי לבלות את חופשת הקיץ בישראל. ״ביקורם הקרב של הילדים לא סייע לייאושו של הנאשם ולזעמו כלפי קרן, ובתחילת חודש יוני 2014, גמלה בליבו של הנאשם ההחלטה לרצוח את הילדים, שמשמורתם ניטלה ממנו", נכתב בכתב האישום.



לפני הרצח האכזרי, האב רכש את הסכין, האזיקונים, ושתי מטפחות בד צבעוניות, אשר שימשו אותו במעשיו. בליבו של כתב האישום מופיע תיאור השתלשלות העניינים מאז נחיתתם של הילדים בישראל, באותו בוקר של ה-11 ביוני, דרך בילוי משותף עם בני משפחה, ועד לכבילתם של הילדים, בעיניים מכוסות, ועד למעשה הזוועה הקשה שהוביל למותם של ישי ושרה.



קשר את ידיהם, כיסה את עיניהם ושיסף את גרונם


השופטים הטילו על לוי גם לשלם לגרושתו פיצויים בסכום של כחצי מיליון שקל. בגזר הדין כתבו השופטים כי "הנאשם רצח את שני ילדיו באכזריות, לאחר שהצליח לגרום להם להסכים לקשור את ידיהם מאחורי גבם באזיקונים, לכסות את עיניהם במטפחת ולכרוע על ברכיהם, שיסף את גרונו של כל אחד מהם כאשר לא ידוע מי היה הקורבן הראשון מבין השניים, כיצד הגיב הקורבן השני, אם בכלל, כאשר על פי הממצאים השיסוף באמצעות הסכין היה בעוצמה רבה.



"נוכח תיאור עובדתי זה, אנו קובעים שלא מדובר במעשה המתה אחד אלא בשני מעשים אכזריים, שנעשו תוך הפעלת כוח כנגד שני ילדיו של הנאשם. לא יכולה להיות מחלוקת כי בחינת הדברים גם מנקודת מבט מוסרית מהותית וכן מתוך התחשבות בשיקולי הרתעה – מביאים למסקנה דומה. לפיכך, יש לגזור על הנאשם בגין כל אחד ממעשי ההמתה עונש חובה של מאסר עולם".



עוד נכתב בגזר הדין כי "הנאשם לא התוודה אודות הפרטים שנוגעים לרגעים האחרונים של חיי ילדיו ואופן מותם. כך איננו יודעים, מי היה הקורבן הראשון, האם הספיק לזעוק, האם הקורבן האחר הבין מה עומד להתרחש וכו'. כפי שהוברר לעיל, המניע לביצוע הרצח הינו למעשה הכעס כלפי גרושתו, אם הילדים, הרצון לנקום בה אחרי שעזבה אותו, הרחיקה אותו מילדיו ולא עמדה, לדידו, בהסדרי הביקורים. לטעמנו, נסיבות אלה הינן נסיבות חריגות בחומרתן ונכון להגדירן ככאלה".



האב "הניח את גופות הילדים על שמיכה, אותה פרש מבעוד מועד על הרצפה, והשליך את הסכין בסמוך לגופות. בהמשך, שטף הנאשם את עצמו מדם הילדים, לבש בגדים נקיים, נטל את תיק המסמכים שלו, ונסע ברכבו לתחנת משטרת רמלה, שם הסגיר את עצמו".



ב-2014 הופיעה האם, קרן לוי, בפני הכנסת, ביום המאבק באלימות נגד נשים. "אני אמא בלי הילדים שלה", סיפרה בבכי. "היה לי קשה מאד לבוא לארץ. אבל בחרתי לבוא, בלי פחד, קודם כל כי אני רוצה שכולם יזכרו את הילדים שלי. לא נשכח את הילדים שלנו ואת האנשים הכי שבירים בקהילה שלנו. כששמעתי מה האב עשה לילדים שלנו, שהם כמו הילדים שלכם, נכנסתי לבור כל כך עמוק, שחשבתי שאמות. אבל אני כאן".