איש העסקים נוחי דנקנר נידון לפני כחודש וחצי לשנתיים מאסר לאחר שהורשע בהרצת מניות קונצרן אי.די.בי שהיה בבעלותו. היום (חמישי) הגישה הפרקליטות ערעור לבית המשפט העליון על קולת העונש של דנקנר ושל שותפו איתי שטרום, שנידון לשנת מאסר. הנימוק לערעור הוא שהמדינה סבורה כי "לא רק שמדובר בעונשים שאינם תואמים את מגמת ההחמרה שמכתיב בעת האחרונה בית המשפט העליון, אלא שהם מסיגים לאחור את רף הענישה בעבירות תרמית בניירות ערך, הרחק מהרף הראוי שקבע המחוקק, ועוד בתיק שנסיבותיו חמורות יותר".
"הצבת רף שכזה בעבירות ניירות ערך חמורות המבוצעות על ידי הדמות החזקה ביותר במשק הישראלי, הובילה לקביעת עונשים בלתי הולמים בתיק זה, ותביא, מיניה וביה, ליצירת נורמת ענישה מקלה יתר-על-המידה בכל המקרים העתידים לבוא", נאמר בערעור.
דנקנר הורשע בבית המשפט המחוזי בהשפעה בדרכי תרמית על תנודות שערי נייר ערך, הנעה או ניסיון להניע לרכוש ניירות ערך, עבירות דיווח ואיסור עשיית פעולה ברכוש אסור. הוא גם נקנס ב-800 אלף שקלים. שטרום הורשע בעקבות פעילות שביצע באמצעות ההתאגדות המכונה ISP, בעבירות השפעה בדרכי תרמית על תנודות שערי נייר ערך, הנעה או ניסיון להניע לרכוש ניירות ערך ואיסור עשיית פעולה ברכוש אסור. הוא זוכה מהעבירה של הדחה בחקירה. הקנס שלו עמד על 500 אלף שקלים.
בערעור, שהוגש על ידי פרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) נאמר, כי "מדובר בפרשת מרמה והונאה מפורשת וחמורה, שהיעד שלה הם כספי הציבור כולו, והפסול טבוע בה וגלוי על פניה, וכי העונשים שהוטלו על דנקנר ושטרום מופרזים לקולא ואינם הולמים את חומרת העבירות בהן הורשעו, וכן את עוצמת הפגיעה בערכים השונים המוגנים על ידיהן".
עוד טוענת המדינה, כי העונשים פוגעים באינטרס הציבורי של שמירה על כספי החיסכון של הציבור, שמירה על הגינותו ואמינותו של שוק ההון ושמירה על תקינות המסחר בבורסה, באופן המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. "בית המשפט קבע כי מדובר בפרשה חמורה ביותר שפגיעתה בערכים המוגנים קשה ומשמעותית, ואף עמד על הצורך בהטלת עונשים מחמירים ומרתיעים בעבירות ניירות ערך וצווארון לבן בכלל. לשיטת המדינה, קביעות אלה של בית המשפט המחוזי אינן מתיישבות עם העונשים אשר נגזרו על השניים".
עוד נטען כי בית המשפט שגה בגזר הדין שגיאה כפולה: ראשית, בקביעת מתחמי ענישה נמוכים ובלתי הולמים את חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, ושנית במתן משקל יתר לנסיבות אישיות של המשיבים, שהובילה לקביעת עונשים בחלק התחתון של המתחמים הנמוכים ממילא. המתחמים שנקבעו בתיק זה, והעונשים שנקבעו בתוכם, טוענת המדינה, אף אינם תואמים את מדיניות הענישה הנוהגת ואת התקדימים שנקבעו בעבר. העונשים אשר הוטלו על המשיבים זהים או נמוכים מעונשים שהוטלו בפרשיות אחרות, ובעיקר בפרשות מליסרון ומנופים, למרות שנסיבות ביצוע העבירות במקרה דנן חמורות משמעותית.
בנוסף נטען, כי ההחלטה יוצרת פער בלתי מוצדק בין העונשים שהוטלו על שני המשיבים, למרות ששטרום היה שותף מלא לתוכנית המרמתית ובעל תרומה מכרעת להוצאתה לפועל, ולפיכך על עונשו להיות קרוב במידה משמעותית לעונשו של דנקנר.
המדינה מבקשת מבית המשפט העליון לקבוע כי מתחמי הענישה ההולמים את מעשיהם של דנקנר ושטרום עומדים על 60-36 חודשי מאסר ועל 54-30 חודשי מאסר, בהתאמה, ולהחמיר בעונשי המאסר שלהם במידה ניכרת.