החתמת שעון נוכחות ביומטרי במקום העבודה עלולה לפגוע בפרטיותו של העובד – כך קבע היום (רביעי) בית הדין הארצי לעבודה, שהורה לנתבעת להפסיק לעשות שימוש בשעון כזה. פסק הדין ניתן בערעור שהגישה ההסתדרות בשם עובדות חינוך בעיריית קלנסווה, אשר נכפה עליהן למסור טביעות אצבע לשם שימוש בשעון ביומטרי.
בפסק הדין נכתב כי דרישת העירייה "מגלמת בתוכה פגיעה שלא כדין בזכותן לפרטיות ובזכותן לאוטונומיה על גופן, ומהווה הפרה מצד העירייה של חובות תום הלב וההגינות המוגברות המוטלות עליה כמעסיקה".
בפסק הדין נכתב כי דרישת העירייה "מגלמת בתוכה פגיעה שלא כדין בזכותן לפרטיות ובזכותן לאוטונומיה על גופן, ומהווה הפרה מצד העירייה של חובות תום הלב וההגינות המוגברות המוטלות עליה כמעסיקה".
בבית הדין האזורי לעבודה נדון סכסוך קיבוצי שעניינו בשעון נוכחות ביומטרי שהתקינה עיריית קלנסווה ובכפייתה את עובדות החינוך בעיר למסור טביעות אצבע. בית הדין קבע כי העירייה רשאית לבצע רישום נוכחות באמצעות השעון הביומטרי, וכי היא אינה מחויבת להיוועץ בעניין זה עם נציגות העובדים. ההסתדרות הגישה ערעור על פסק הדין.
היום קיבל השופט אילן איטח את הערעור וביטל את פסק דינו של בית הדין האזורי. "טביעת אצבע היא מידע ביומטרי, וככזה אצורים בה נתונים אנושיים פיזיולוגיים ייחודיים והיא משמשת מפתח למידע אישי רב", כתב. "טביעת אצבע היא מידע פרטי-אישי של אדם, ומסירתה לאחר פוגעת בפרטיות ובאוטונומיה של המוסר. פגיעה נוספת נגרמת כתוצאה מהסיכון הכבד לשימוש לרעה בטביעת האצבע או לשימוש בה שלא למטרה שלשמה נמסרה".
באגודה לזכויות האזרח, ששימשה במסגרת ההליך "ידיד בית המשפט", הביעו סיפוק מההחלטה. "המשמעות היא שאלפי עובדות ועובדים, שאולצו עד היום למסור טביעת אצבע, סבלו מפגיעה קשה בפרטיות ובכבוד. מעסיקים צריכים להפסיק לנצל את פערי הכוחות בינם לבין העובדים ולכבד את פרטיות המועסקים".