חוקר רצח דפנה כרמון: "הפרקליטה סירבה לכך שהרוצח יהיה עד מדינה"

מרמלשטיין תיאר גם את האופן שבו התבצעה החקירה: "חקרנו אותו די הרבה זמן. בהתחלה הוא הוביל אותנו בכחש, סיפר סיפורים ושחזר את שקרה באופן פיקטיבי. למעשה, שום מידע לא היה בסיפור שלו. הוא אמר שהוא מוכן להיות עד מדינה בשני מקרי הרצח האלה ורצה לקבל הבטחה להיות עד מדינה לפני שהוא מוסר משהו. הוא לא היה פראייר. אולי לא גאון גדול, אבל גם לא פראייר. ישבנו איתו הרבה מאוד שעות, כל אנשי צוות החקירה, בזמנים שונים. בסופו של דבר, כשהוא הבין שאנחנו לא קונים את הסיפורים שהוא מספר לנו ואת הניסיונות שלו לשכנע אותנו שאכן יש ברשותו מידע, הגענו לתוצאה טובה, ולא רק באמצעותו".

הקצין בדימוס הוסיף גם כי לא פיתח סימפטיה כלפי הנחקר: "עם אנשים כאלה היו לי פחות סנטימנטים רגשיים. זה לא כמו מקרה שאמא רוצחת את הילד שלה. פה אנחנו עובדים כאנשי מקצוע. רגשות זה סיפור נחמד אבל לא בשלב הזה ולא בעניין הזה".

שלמור ציין כי שלושת החשודים ברצח, שהורשעו על פי עדותם, עתרו שוב ושוב לבית המשפט בטענה שהופעלה עליהם אלימות ושההודאה הוצאה מהם באמצעים לא כשרים. "כל אחד יכול לטעון את מה שהוא רוצה. עובדה שבית המשפט לא נענה לעתירותיהם. אגב, הם טענו את זה גם בהליך עצמו, שהכו אותם, במטרה לנהל משפט זוטא על הטענה שהוכו. בית המשפט לא קיבל את טענותיהם. המערכת עבדה אז טיפה שונה. המשטרה הייתה אז קצת יותר עצמאית מאשר היום. היום לכל דבר צריך לבקש אישור מפרקליט. בזמנו, פרקליטת המחוז הנחתה אותנו וביצענו את ההנחיות, ולראייה, ארבעתם הורשעו. לא הייתה הרגשה של חגיגה אלא הרגשה של סיפוק. אבל כשזה מגיע למשפט אנחנו כבר באירוע הרביעי אחרי זה, אז כך שחגיגות לא, סיפוק בהחלט כן".