בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר היום (ראשון) שבע שנות מאסר ועוד חודשיים על ולדימיר צ'רנישב, שהודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בסחר בבני אדם לעיסוק בזנות, כליאת שווא, תקיפה ועוד. עוד הוא נידון לשלם למתלוננת פיצויים בסכום של 80,000 שקל. השופטים ציינו בגזר הדין כי הנאשם ראוי לעונש חמור בהרבה מזה שהצג להם במסגרת ההסדר, אולם לקחו בחשבון את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות – 12 שנים – ואת הצורך לחסוך מהמתלוננת את הסבל הנפשי הכרוך בעדות ובחוויה מחדש של המעשים הקשים שבוצעו בה הנאשמים, שעל פי השופטים, נהגו בה "כאילו היתה חפץ דומם נטול נשמה, ולא בת אנוש".
כתב האישום מגולל סיפורה של המתלוננת, אזרחית רוסיה, שהוברחה על ידי צ'רנישב וחבריו לישראל דרך גבול מצרים. היא הובאה בדרכי עורמה לארץ, לאחר שהובטח לה כי תשמש כרקדנית. משנאמר לה כי לא אלה הם פני הדברים, וכי תידרש לספק שירותי זנות, התחננה על נפשה, אך צ'רנישב אטם את ליבו משמוע זעקתה. גם הבטחתה כי הוריה יפרעו את "החוב" - עלות הבאתה ארצה- לא הועילה. נוכח סירובה המוצהר לעסוק בזנות, תקף אותה הנאשם באגרופים, בפניה ובבטנה. כך גם נהג שותפו לעבירה - אנדריי, שנשפט בינתיים, הפליא מכותיו במתלוננת.
משהבינה כי כל סירוב או הבעת התנגדות יגררו אלימות נוספת, נכנעה המתלוננת לנאשם ולחבריו. בתקופה שלאחר מכן, היא הובאה למכון. משסירבה לספק שירותי זנות, הוכתה שוב בידי צ'רנישב. בצר לה, נאלצה על כורחה לשתף פעולה. המתלוננת סיפקה שירותי מין שבעה ימים בשבוע, גם בתקופת המחזור החודשי, ולמספר לקוחות רב מידי יום. מחצית מכספי האתנן נמסרה לידיה, ובסכום זה היה עליה לרכוש מוצרי ההיגיינה, חומרי ניקוי למכון וכלי מיטה. כמו כן, נדרשה לשלם שכר דירה עבור מגוריה, המקום בו נכלאה על ידי צ'רנישב וחבריו בשעות שלא עבדה במכון.
באחד הימים, הגיעו לדירה צ'רנישב וחבריו, פבל ואיוון. האחרון, איוון, אנס את המתלוננת, תוך שהוא גורם לה לכאבים עזים. כתוצאה מכך, לא יכלה למחרת להמשיך ולספק שירותי מין. היא אולצה לעשות כן אך חשה כאב עז והפסיקה. הנאשם וחבריו לא חמלו עליה החזירו אותה לדירה ונעלו אותה שם, מבלי לשעות לבקשתה ליתן לה טיפול רפואי. רק בספטמבר 2005, כחודשיים לאחר הגעתה ארצה, בא הקץ לסבלה של המתלוננת עת נעצרה על ידי המשטרה ועזבה את ישראל.