"המידע שמיקי גנור מחזיק מצדיק הענקת חסינות מוחלטת בתמורה לעדותו", כך אמר היום גורם אכיפה בכיר המעורה בחקירת "פרשת הצוללות" בנוגע למאמצים לגייס את גנור כעד מדינה לערוץ 10. המקור הוסיף כי המידע שמסר גנור הכיל פרטים על פרשות נוספות שלא היו מוכרות למשטרה ועל מעורבים נוספים, שעד כה לא נחקרו. על פי גורם האכיפה, גנור מחזיק במידע על עסקאות נשק נוספות, שאינן קשורות לכלי השיט שמרכז "פרשה 3000", וכן על עסקאות נדל"ן שבהן היה מעורב.
כמו כן הוסיף המקור, כי עדותו של גנור תשפיע גם על הנחקרים הקודמים בפרשה, וכי עו"ד דוד שמרון, מי שהיה פרקליטו של גנור בעבר ונעצר גם הוא בפרשה, ייאלץ לחזור לחקירה נוספת. בתגובה לכך מסר עו"ד שמרון: "לא הייתי קשור למינויו של גנור בתאגיד טיסנקרופ, הוא שכר את שירותיי מאוחר יותר".
במקביל לכך דיווח ערוץ 10 כי קונצרן המספנות הגרמני "טיסנקרופ", שגנור היה נציגו בישראל ונמצא בלב הפרשה, יסיים את קשריו עם גנור - שהיה עד כה בהשהיה. על פי הדיווח, לאור ההתפתחויות של הימים האחרונים בחקירה, הבינו בקונצרן כי הפרשה עמוקה ורצינית ועל כן יפעלו לסיום העסקתו של גנור.
הביא להתפתחויות משמעותיות בחקירה. מיקי גנור, צילום: אבשלום ששוני
הפרקליטות מבקשת חמש שנים, גנור מוכן לשתיים
מוקדם יותר היום נחשף כי במהלך המשא ומתן בין גנור לבין הפרקליטות, עורכת הדין ליאת בן ארי שוויקי, המנהלת את המשא ומתן מטעם פרקליטות המדינה, מבקשת לגזור על גנור חמש שנות מאסר בפועל, אך נציגו של גנור, אלי זוהר, דורש כי במסגרת העסקה עונשו של גנור לא יעלה על שתי שנות מאסר בפועל, שמהן ועדת השחרורים תוכל לנכות שליש, ומחלוקת זאת היא שמונעת, כרגע, את הפיכתו של גנור לעד מדינה.
כזכור, גנור הוא החשוד העיקרי במה שמכונה ביחידה הארצית לחקירות הונאה כ"פרשה 3000", שעוסקת בחשד להטיית מכרזים בהתקשרות בין המספנה הגרמנית "טיסנקרופ" לבין חיל הים ברכישת צוללות וכלי שיט שנועדו לאבטח את אסדות הגז במזרח התיכון, ופורסמה לראשונה בעיתון מעריב. על פי החשד, גנור, נציגה של המספנה בארץ, העניק לבכירים בחיל הים שוחד על מנת שלא ייערך מכרז על רכישת כלי המלחמה והחוזה יועבר לחברה הגרמנית.
לפני כשבוע נעצר גנור במסגרת הפרשה ועמו נעצרו אבריאל בר יוסף, מי שהיה מבכירי חיל הים ופרקליטו לשעבר של גנור, עו"ד דוד שמרון, החשודים גם הם במעורבות בפרשה. אתמול נודע כי גנור החליף את פרקליטו, נתי שמחוני, ונמצא במגעים מתקדמים לקראת הפיכתו לעד מדינה, מגעים שהמחלוקת העיקרית בהם היא, כאמור, תקופת מאסרו.
