הנחיה חדשה של פרקליט המדינה שי ניצן, שפורסמה אתמול, קובעת כי במקרים שבהם נפגע עבירת מין אינו משתף פעולה עם רשויות האכיפה, יינתן לכך משקל נכבד בהחלטת המשטרה על המשך הטיפול בתיק. בהנחיה מודגש כי אם סירב נפגע עבירת מין לשתף פעולה בחקירה, לא יופעל עליו לחץ שתכליתו להביאו לשתף פעולה בניגוד לרצונו.
ההנחיה נועדה לעשות סדר בחקירות כמו אלה שנפתחו בתקופה האחרונה בעקבות פרסומים בתקשורת, כמו במקרה של ח”כ ניסן סלומינסקי, שהנשים שלכאורה הטריד מינית נמנעו מלהגיש נגדו תלונות, או במקרים שדבר ביצוע העבירה לכאורה מגיע מצד שלישי, כמו במקרה של הפרקליט אורי קורב.
הגשת תלונה מצד נפגע עבירת מין כרוכה לעתים רבות בקשיים ייחודיים, כגון חשש מפני עימות נוסף מול הפוגע, יחסי הקרבה או התלות שבין הנפגע לאדם הפוגע, חשש מפני החשיפה האינטימית או הצורך לשחזר ולחוות מחדש את שאירע.
ההנחיה קובעת כי אם נודע למשטרה על חשד לביצוע עבירת מין והנפגע הביע חשש לשתף פעולה עם החקירה, יפעל החוקר לברר, ככל הניתן, את מהות חששותיו. אך בכל מקרה, אם יעמוד בסירובו, “יוסבר לנפגע כי אפשר שבהיעדר שיתוף הפעולה מטעמו התיק נגד החשוד ייסגר”, לשון ההנחיה. “אין באמור לעיל כדי למנוע פעולות לעידוד נפגע העבירה ולרתימתו לשתף פעולה בחקירה במקום שבו האינטרס הציבורי מצדיק זאת”, נכתב עוד.
ההנחיה מתייחסת גם למקרים שבהם מתלונן מסרב להעיד בבית המשפט ומפסיק לשתף פעולה לאחר שכבר הוגש כתב אישום. במקרה כזה תעשה התביעה מאמץ לעודד את הנפגע להמשיך לשתף פעולה, תבהיר לו מהן זכויותיו ותנסה להרגיע את חששותיו. אם הנפגע עומד בסירובו, תיטה התביעה להמשיך בניהול ההליך, ככל שלהערכת התובע קיים סיכוי סביר להרשעה גם ללא עדות הנפגע.