אסתר חיות נשיאת בית המשפט העליון. השופטת הפכה היום (חמישי) לאדם ה-12 האוחז בתפקיד הבכיר ביותר ברשות השופטת, בטקס שנערך בבית הנשיא בירושלים, במעמד הנשיא, ראש הממשלה, יו"ר הכנסת שרת המשפטים, והנשיאה היוצאת, מרים נאור. חיות הקריאה את השבועה ונשיא המדינה ראובן ריבלין חתם על כתב המינוי. בך הפכה חיות לנשיאה השלישית בתולדות בית המשפט, לאחר דורית בייניש ונאור. 



הנשיאה חיות, שהיתה אחרונה בסדר הדוברים, אמרה כי "המדד המרכזי לקיומה של מדינה דמוקרטית הוא קיומה של מערכת משפט וצדק. זה המפתח. על מנת לקיים מדינה יש צורך בכללי משפט המגנים על הפרטים בה מפני עוולות. זהו כל עיקרו של שלטון החוק. אכן הביטוי העיקרי של שלטון החוק הוא קיומם של חוקים והוראות המאזנים באופן ראוי בין זכויות האדם לזכויות החברה".


"האבות המייסדים השכילו להבין את חשיבות המשפט ושלטון החוק כתשתית הכרחית לקיומה של המדינה. כמה אומץ לב ושאר רוח נדרשו לאבות המייסדים כבר על ערש קיומה של ישראל, שהערך הדמוקרטי שמושתת על ערכים אוניברסליים, עקרונות של חירות, חופש דת, חופש מצפון צדק ושוויון לכל האזרחים ללא הבדל דת גזע ומין, כי אז ועתה ערכי יסוד אלה הם המצפן והם המגדלור העיקרי אשר יראה לנו את הדרך ואליהם יש להגיע על ידי מערכת משפט בלתי תלויה".

"בעיניי, סוד כוחנו ועוצמתינו תלוי במחויבות שלנו לשמור על משפט וצדק לאור האתגרים הגדולים הקיימים עלינו. לא די ברשימת ערכים על דף, אלא יש צורך להגשימם במעשים".
"בעמדי כאן היום אני חשה כמי שעומדת על כתפי ענקים. אני מתפללת שאוכל להוסיף ולו לבנה אחת לבניין המפואר הזה ושנמשיך לשמור על הקיים בשל ניסיונות לפגוע בביהמ"ש. כל אחת מהרשויות צריכה להקפיד על שמירת גישה מכבדת ועניינית כלפי הרשות האחרת. מנקודת ראותנו לא מדובר במאבקי כוח ושליטה אלא במילוי התפקיד המוטל עלינו - שמירה על קיום החוק, שמירה על עקרונות יסוד של דמוקרטיה פרלמנטרית. זו חובתנו". 

הנשיא ריבלין ושרת המשפטים שקד מעניקים לשופטת חיות את כתב המינוי. צילום: ששון תירם
הנשיא ריבלין ושרת המשפטים שקד מעניקים לשופטת חיות את כתב המינוי. צילום: ששון תירם
 
הנשיא ריבלין אמר בנאומו כי משרתי הציבור הם עמוד השדרה עליו נסמכת הברית בין האזרח לבין המדינה. "דומני שהיום החגיגי הזה מזמן בפנינו דוגמה הפוכה. שופטי ישראל הם משרתי ציבור ממונים, מהגבוהים שבממונים שהשלטון הישראלי מניח על הציבור. יש להם אחריות ארוכת טווח להגנה על עקרונות היסוד של ישראל. אין עליהם מרות זולת מרותו של הדין. אין מרות על מי שבידיו סמכות שפיטה זולת מרות הדין". 

ריבלין הודה לשופטת נאור על שירותה: "השבוע, לקראת פרישתך נזכרתי בכותרות שקידמו אותך לקראת כניסתך לתפקיד. היו שהזהירו על מקורבותך הגדולה למחנה הלאומי, אבל את, אם אפשר לומר זאת בפשטות, היית את - עניינית, נחושה, בקיאה ומעמיקה. בפסיקותייך תמיד אמרת את דברך ללא הנחות מה שמחייב אותך היושר האינטלקטואלי והאנושי. חמושה בתכונות אלו הובלת את מערכת המשפט.  נאמנותך היחידה הייתה לספר החוקים הישראלי. נאמנות מוחלטת זו לחוק למשמע,ו קרי לערכים שמנחים אותו, הם שהנחו אותך בפסיקותייך העומדים כולם על קרקע איתנה".

לאחר מכן פנה נשיא המדינה לברך את הנשיאה הנכנסת, ובירך את שיטת הסיניוריטי, "שהביאה גם הפעם שלבכיר בכסאות המשפט תשב הראויה ביותר וסמל ומופת שמכירה את כוח הדין ואת גבולותיו". 
 
ריבלין הוסיף כי "התברכנו, אזרחי ישראל, כי העליונה שבשופטות ישראל תהא אישה שהדין, הצדק והפשרה מצויים בה. הצלחתך היא הצלחת כולנו - כל אזרח ואזרחית בישראל. 

"להסדיר היחסים בין הרשויות בחקיקה, אך לא בכיפופי ידיים"
הנשיא התייחס גם למחלוקת בין רשויות השלטון: "מכובדיי, בעת האחרונה גוברים החששות כי השופטים עוסקים בהכרעות שהם עולים כדי התערבות במעשה החקיקה או פלישה לפעולות הממשלה ואולי אף הכנסת. יותר משמצב זה מעיד על תופעה פסולה, הוא מציג סוגיות שעומדות בפני ביהמ"ש, כמו סוגיות הנוגעות בענייני דת ומדינה, משאבי טבע, הסכסוך הפלסטיני ואופיה של החברה הישראלית. הבעתי את דעתי לא פעם ולא פעמיים כיו"ר הכנסת ובוויכוחים לא מעטים עם מורי ורבי, השופט אהרון ברק. התרעתי על הסכנה שבהשגת הגבול בין הרשויות".

"מכובדיי ונכבדותיי, אנו עומדים כאן היום במעמד מיוחד ביום חגה של מערכת המשפט ישובים כאן לפנינו ראשיהם של כל שלוש הרשויות של הממשל הישראלי. ראש הממשלה, יו"ר הכנסת ונשיאת העליון. אני פונה אליכם.  המחלוקת והתנגשות בין הרשויות הביאו אותנו לשעת מבחן לעשות תיקון גדול בכוחכם לפעול יחד ולהביא להסדרת היחסים בין הרשויות ולעיגונם בחקיקה. אין בכוונתי לחקיקה שתבוא מתוך כיפוף ידיים. אני מלא אמונה שבכוחותיהם המשותפים תוכלו להביא הסכם מתוך התדיינות מתוך פשרה כך ורק כך נוכל לחדול מהנוהל של גלגולי תפוחי אדמה לוהטים. כך נשרת את הציבור נאמנה נחזק את אמון הציבור במוסדות".

נתניהו: "מוגזם לצפות שהרשויות השונות יאחזו זו בידה של זו"

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בטקס כי שמה של מערכת המשפט הישראלית יצא על טיב שופטיה, על עצמאותה ועל העובדה שהיא מייצגת ערכים עילאיים של אלפי שנים שהתבססו שוב בדמוקרטיה הישראלית. 
 
שלוש הרשויות הן אבני היסוד של הממשל הדמוקרטי שלנו. זה חיוני להבטחת חוזקה של המדינה. יש מתח בריא. יש אחריות חקיקתית, יש ביצועית ויש שיפוטית. בכל הדמוקרטיות ניטש ויכוח מתמיד וסוער בדבר סימון קו הגבול בין הרשויות. זו לא פגיעה בדמוקרטיה, זו מהות הדמוקרטיה". 
"אם יש דבר אחד שלא משתנה זה הצורך בביהמ"ש חזק, עצמאי, ישר וחסר פניות. זה לא השתנה וזה גם לא ישתנה. שום דבר לא השתנה. אנחנו מתווכחים ומכיוון שכך, הנקודה המהותית היא לא עצם הוויכוח שהוא בלתי נמנע, אלא איך יוצרים דו שיח אפקטיבי, ויכוח לגיטימי נוקב בלי גידופים ונאצות. אולי מוגזם לצפות שהרשויות השונות יאחזו זו בידה של זו. אנחנו צריכים נבין שהוויכוח הוא חלק מהדמוקרטיה ולא הרס הדמוקרטיה. לכן אני דוגל בהידברות פתוחה סבירה וכנה. במקום ליצור תהום נבנה גשרים".

השרה שקד: "השופט ברק יזם את פסקת ההתגברות, אני ארים את הכפפה"
 
שרת המשפטים איילת שקד אמרה בטקס כי "יש הרואים בכניסתו של בית המשפט להכרעה בסוגיות ציבוריות כנטישת הפורמליזם המשפטי והעדפתה של הכרעה המבוססת על מערכת ערכית גבוהה יותר. כמובן, איני מקבלת טענה זו". היא הסבירה: "אני מאמינה גדולה בדמוקרטיה וּבָכֵּלים שהיא מעניקה לנו כציבור; בבחירות שהיא מאפשרת לנו". לדבריה, באמצעות נבחרי הציבור וההליך הפוליטי, הדעות והאמונות השונות של חלקי החברה באים לידי ביטוי באופן המשקף ביותר את טעמם הכולל של האזרחים. 
 
שקד אמרה: "אכן, הליכי החקיקה אינם חַפִים מחסרונות, והתוצר עשוי לעיתים שלא להיות מושלם. יחד עם זאת, החוק, זה שנוצק בכבשונה של המערכת הפרלמנטרית, הוא הביטוי המדוייק ביותר לתוצאת מפגש הרצונות וההשקפות של הפרטים בחברה". היא התייחסה לשאיפתה "להשיב את אמון הציבור בבית המשפט לגבהים שהיו בימי הזוהר שלו. הדרך להשלמת משימה חשובה מאין כמותה זו, עוברת דרך העם ודרך נציגיו, בהשלמת החוקה המציבה גבולות ברורים לכל אחת מהרשויות".
 
שרת המשפטים טענה כי "גבול סמכויותיהן של הכנסת והממשלה קבוע כיום בחוקי יסוד ייחודיים, אך מהלך חקיקה נוסף נדרש כיום כדי להגדיר באופן מדויק גם את סמכויות בית המשפט העליון. כפי שהצהרתי לאחרונה, בכוונתי לקדם תכנית חוקתית, שתכלול את עיגון פסקת ההתגברות בחוק יסוד החקיקה. בעולם ישנם סוגים שונים של חוקות. אני מאמינה שהדגם הדיאלוגי, כדוגמת זה הקנדי, הוא המתאים ביותר למדינת ישראל. דגם זה מייצר למעשה דיאלוג מתמיד בין הרשות המחוקקת לבין הרשות השופטת. על פי עדותו של הנשיא בדימוס, השופט אהרן ברק, בספר 'עושה הכובעים', הוא זה שיזם את פסקת ההתגברות בחוק יסוד 'חופש העיסוק' בהשראת הדגם הקנדי, והוא אף הציע להוסיפה לכלל חוקי היסוד. אני מודיעה כאן כי אפעל בכל כוחי להרים את הכפפה".
 
שקד סיכמה את דבריה בפנייה לנשיאה החדשה: "אני בטוחה שבית המשפט העליון תחת הנהגתך ימשיך להוות כתובת לעשיית צדק ולביצור ההגנה על זכויות האדם, ולצד זאת ישכיל לשמור על גבולות המשפט. דווקא תפיסתך, תפיסת הגבולות, ולא תפיסת 'מלֹא כל הארץ משפט' היא שתבצר את שיטתנו הדמוקרטית ותשיב את אמון הציבור למוסד הכל כך חשוב הזה. אני סמוכה ובטוחה שנעבוד בשיתוף פעולה פורה לקידום המערכת".

אדלשטיין: "מתקרבים ליום בו חברי הכנסת יפקפקו במידת היכולת שלהם לייצג את בוחריהם"

גם יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, נשא דברים והתייחס לעימות בין הכנסת לבית המשפט העליון. והפרדת הרשויות:  "כמעט 70 שנים עברו מההכרזה על הקמת מדינת ישראל, אבל את האיזון הנכון בין רשויות השלטון – עוד לא מצאנו. להפרדה מדויקת, המייחדת לכל רשות את תחומי האחריות שלה – עוד לא הגענו. חוסר הפרדת הרשויות יגרום לנתק בין העם למערכות הציבוריות. אנחנו הולכים ומתקרבים ליום בו אזרחי ישראל יבואו מתוך הרגל לבחור את נציגיהם לכנסת, אך ירגישו שלבחירתם אין משמעות; שגם כאשר ההחלטות הגדולות מתקבלות לטובתם – הן עוברות מעל לראשם. אנחנו הולכים ומתקרבים ליוֹם בו חברי הכנסת עצמם יפקפקו במידת היכולת שלהם לייצג את בוחריהם, או ירגישו שמעשיהם לא מעלים ולא מורידים. שיקום מעמדה של כנסת ישראל וביצור עקרון הפרדת הרשויות, הן מהמשימות הדחופות ביותר שעל סדר יומנו הלאומי".

חברתה של חיות ללהקה הצבאית, הזמרת דורית ראובני, ושרה מספר שירים. ראובני נענתה לבקשתה האישית של חיות, ששירתה עמה בלהקה צבאית והשתיים נשארו חברות עד היום.

"העם דורש בג"ץ ישראלי"

במהלך הטקס התקיימה במחוץ לבית הנשיא הפגנה של כמה עשרות מתושבי דרום תל אביב, נגד החלטת בג"ץ שלא לאשר גירוש מסתננים. המפגינים נושאים שלטים עליהם נכתב 'צדק לדרום תל אביב', 'מדינת דיקטטורה', 'נשבעים שלא ניתן יותר לבג"ץ לשחק בנו', ודגלים שחורים ובאמצעות מגפונים משמיעים שריקות בניסיון להפריע לטקס חילופי נשיאת בית המשפט העליון במשכן הנשיא הנמצא ממול. המפגינים צועקים "אנחנו דורשים שהשופטים יעשו צדק ולא יהיו פוליטיקאים" וצועקים לנשיא המדינה "רובי, רובי תתעורר, האזרחים שווים יותר". כוחות גדולים של משטרה שומרים על הסדר. 
 
תושבי דרום תל אביב מפגינים מחוץ לבית הנשיא. צילום: אריק בנדר
תושבי דרום תל אביב מפגינים מחוץ לבית הנשיא. צילום: אריק בנדר