עלייה חדה בהיקף השיח האלים כלפי מערכת המשפט נרשמה לאחר פסיקת בית הדין הצבאי נגד החייל היורה אלאור אזריה – כך עולה מ”דוח השנאה” של קרן ברל כצנלסון. הדוח, שבחן את היקף האלימות המילולית ברשת נגד מערכת המשפט, מצביע על עלייה מדאיגה של 230% בסטטוסים, בתגובות, בטוקבקים ובציוצים מכפישים הנוגעים למערכת המשפט. בקרן מונים שני אירועים נוספים שהביאו לעלייה בהתבטאויות מהסוג הזה – החלטת בג”ץ על עיכוב מינויו של הרב אייל קרים לרב הצבאי הראשי בעקבות התבטאויותיו בנוגע להומוסקסואלים ונשים, וכן פסיקת בג”ץ לגבי המסתננים.
השופטת המאוזכרת ביותר ברשתות החברתיות היא מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס, שפרשה מתפקידה לפני כחודשיים. נאור ספגה בשנה האחרונה 7,800 קללות והתבטאויות פוגעניות, מהן 2,900 קריאות לאלימות נגדה. נאור אוזכרה לאורך השנה בעיקר סביב פרשיות המסתננים ובג”ץ. נתון מעניין מצביע על כך ש־60% מהשיח נגדה נכתב על ידי פרופילים המזוהים עם הימין ורק 5% על ידי פרופילים המזוהים עם השמאל. 35% מהפרופילים אינם מזוהים.
אחרי נאור מגיעה השופטת הצבאית מאיה הלר, ראש הרכב השופטים במשפטו של אלאור אזריה, עם לא פחות מ־2,500 פוסטים אלימים בשנה האחרונה - כרבע מכלל השיח עליה ברשת. מהדוח עולה עוד כי 73% מההסתה נגד מערכת המשפט היא מימין. היקף השיח האלים הגדול ביותר היה בעמוד הפייסבוק של יואב אליאסי ("הצל"), בפייסבוק של ערוץ 20 ובפייסבוק של וואלה.
דוח השנאה הוא פרויקט של קרן ברל כצנלסון, המנטר את גלי השנאה בשפה העברית ברשת בשלוש השנים האחרונות. הדוח, אשר מנוטר באמצעות חברת המחקר ויגו, חולש כל שעה על כחצי מיליון שיחות. בנוסף הקרן מכינה מחקרי עומק על אירועים משמעותיים שקיבלו הדים ברשת. הפרויקט בוחן בזמן־אמת את היקפי השיח הגזעני והשנאה ברשת כלפי אוכלוסיות מסוימות.
לדברי ענת רוזיליו, מנהלת הזירה הציבורית בקרן ברל כצנלסון, החידוש הוא בדמות שופטות שסופגות שיח אלים - תופעה שלא הכרנו קודם לכן. “צריך לזכור שמדובר בדמויות ממלכתיות, לא פוליטיות, שהפכו להיות מעין בובות וודו פוליטיות”, אומרת רוזיליו, “זה בא רק מהראש, מהמערכת הפוליטית, מהדה־לגיטימציה שנעשית לבג”ץ. בכל שנה נרשמה עלייה בשיח האלים, אך קו פרשת המים ב’עליהום’ על בתי המשפט היה בפרשת אזריה”.