רשימת המועמדים של שרת המשפטים איילת שקד לכהונת שיפוט בבית המשפט העליון, שתתפרסם השבוע, צפויה לסמן את תחילתו של מרוץ יצרי נוסף לתפקיד המשפיע ביותר ברשות השופטת בישראל. כרגע היא עדיין שומרת את הקלפים קרוב לחזה.
בחירת השופטים החדשים, שיחליפו את השופטים אורי שהם ויורם דנציגר שצפויים לפרוש מכהונתם בשנה הבאה, תסמל לא רק את מקצועיותם ואת המידה שבה הם ראויים לרשת את הכס, אלא גם את כובד משקלן ומידת השפעתן של כל אחת משלוש הצלעות שמרכיבות את הוועדה לבחירת שופטים: הפוליטיקאים, השופטים ולשכת עורכי הדין.
בשבוע הבא תפורסם רשימת המועמדים שמורכבת מכלל השמות שהעבירו תשעת חברי הוועדה, ועל פי ההערכות צפויה לכלול לא פחות מ־20 שמות. עם פרסום השמות יתקיים משא ומתן אינטנסיבי בין נציגי השופטים לנציגים מהמערכת הפוליטית ונציגים מלשכת עורכי הדין, במטרה להגיע להסכמות לגבי זהות השופטים החדשים, עם כל הקלישאות המתבקשות שמחייבות כל אחת מהן.
נציגי השופטים כוללים את דנציגר עצמו ואת חנן מלצר, ומובילה אותם נשיאת העליון אסתר חיות שנכנסה לתפקידה לפני כחודשיים וחצי. את הפוליטיקאים בוועדה מובילה השרה שקד, ועם חבריה נמנים גם השר משה כחלון וחברי הכנסת נורית קורן מהליכוד ורוברט אילטוב מישראל ביתנו. יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה יכהן השנה לראשונה כחבר בוועדה ויוביל את הצלע השלישית. יחד איתו משתתפת בוועדה כנציגת עורכי הדין גם עו"ד אילנה סקר.
הדיונים בין התשעה יסתיימו ב־22 בפברואר, אז הם יתכנסו כדי לבצע את הבחירה. כדי למנות שופט עליון נדרש רוב של שבעה מתוך תשעה מחברי הוועדה, משימה לא פשוטה לאור המתיחות השוררת בין השרה שקד לנשיאה חיות וכשלשתיהן ניתנת זכות הווטו זו על המועמד של זו. שמות המועמדים של שקד עדיין לא נחשפו בעת כתיבת שורות אלה, אך דבר אחד ברור: הליך בחירת שופטים לבית המשפט העליון בשנת 2018 אומר הרבה על מערכת המשפט בישראל, על המערכת הפוליטית ועל היחסים המורכבים בין השתיים.
"לא ידוע עדיין מי המועמדים של השרה שקד", מציין גורם המקורב לחברי הוועדה. "לא בטוח שהיא בעצמה יודעת. משיחות עמה בזמן האחרון עולה שהיא עדיין מתלבטת. ברור שהיא מעוניינת בשופטים שמרנים. היא רוצה לשמור כמה שאפשר על קו שמרני בבית המשפט העליון והמאמץ שלה בכיוון הזה ניכר
לדוגמה בחוק יסוד: החקיקה, שהיא מנסה לקדם.
"ייתכן שאנחנו נמצאים בשנת בחירות, ועל כן שקד תרצה לרשום הישגים כדי שיהיה לה מה להציג לבוחריה. היא הייתה רוצה לראות את פרופסור גידי ספיר מגיע לעליון. אבל מדובר במועמד לא ריאלי, שכן השופטים מתנגדים לו נחרצות. ייתכן שיש לה שפן שהיא עוד תשלוף מהכובע".
עימותים פומביים
שקד והנשיאה חיות אינן רואות עין בעין את עתידו של בית המשפט העליון. רמיזה פומבית לעימות בין השתיים נרשמה בחודש שעבר, בכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי. שקד תקפה את השופטים באומרה כי "הדמוקרטיה הישראלית בורחת מהעם. הדבר נובע מפחד עמוק וקמאי מהעם ומריחוקן של חלק מהאליטות הישנות ממציאות החיים". היא הוסיפה עוד: "השופטים אינם בני האור והמחוקקים אינם בני החושך".
חיות, שעלתה לנאום אחריה, ענתה לביקורת: "לדאבון הלב, האופן שבו מתבטאים ומתנהלים חלק מנבחרי הציבור, שרים וחברי כנסת כאחד, כלפי הרשות השופטת רחוק מלהיות מכבד וענייני, ודוגמאות מבישות מן התקופה האחרונה יש למכביר".
הנשיאה חיות עדיין לא מציינת מאה ימים לכניסתה לתפקיד והיא כבר נדרשת לכמה אתגרים ניהוליים לא פשוטים. התמונה הלא מחמיאה של התנהלות שופטים במרוץ אחר הגלימה, כפי שהתפרסמה בתחקיר התוכנית "עובדה", שמה אותה במבוכה גדולה. הניסיונות לחוקק חוקים שיחלישו את כוחו של בג"ץ, ובראשם חוק יסוד: החקיקה, גורמים לה להביט בדאגה לעבר הדרג הפוליטי. הציבור מבקר את מערכת המשפט בכלל ואת בית המשפט העליון, כאילו לא היו פרות קדושות מעולם. אך נדמה כי המתח בינה לבין שרת המשפטים הדומיננטית והשאלה כיצד יבוא על פתרונו, הם מהסממנים הבולטים של העברת השרביט אליה מקודמתה, הנשיאה היוצאת מרים נאור.
נאור, שנחשבה שופטת קשוחה ודעתנית, נתפסה פחות ככזאת בכל הנוגע ליחסיה עם השרה שקד. בסביבתן של השתיים אומרים שנראה היה שעם כל כוחה וחוזקה של נאור, שקד היא זאת ש"ניהלה את העניינים". כך, בסבב הקודם של בחירת השופטים לבית המשפט העליון יצאה שקד כשידה על העליונה. חיות, שבתדמיתה נחשבת שופטת קפדנית אך שקולה, אינה רוצה להיתפס ככזאת. מבחינה ציבורית היא מעוניינת להיחשב כלוחמנית וחזקה יותר מנאור, ולכן צפוי שתעמוד על שלה במשא ומתן לבחירת השופטים.
עם זאת, מרבית השמות ברשימה של חיות נראים כבעלי סיכוי נמוך להיבחר. נראה כי חיות תביע את תמיכתה ברות רונן, שופטת בתחום הכלכלי בבית המשפט המחוזי בתל אביב. השרה שקד התנגדה לבחירתה לעליון בעבר, ככל הנראה בשל העובדה שהיא נחשבת כבעלת עמדות שמאלניות. חיות תומכת גם בסגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט רון סוקול, חתנו של שופט העליון לשעבר, תיאודור אור. סוקול אינו זוכה לתמיכה של לשכת עורכי הדין וגם לא של הפוליטיקאים, מאחר שהוא נחשב אקטיביסט. גם שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, יגאל מרזל ומשה סובל והשופטת נאוה בן אור, נהנים מתמיכתה של הנשיאה, אך ככל הנראה לא יזכו לתמיכת נציגי לשכת עורכי הדין.
לאחר חשיפת רשימת המועמדים של חיות נשמעה ביקורת על כך שהיא מקדמת שופטים שמקורבים אליה ואינם משקפים את כלל המערכת. "הנשיאה מכירה את כל השופטים כמעט וקרובה אליהם ברמה כזאת או אחרת", אומר גורם משפטי בכיר. "זכותה להציג את הרשימה שלה". גם בהנהלת בתי המשפט דחו את הטענה. "הרשימה מצויה עתה בתהליך של הרכבה וטרם גובשה סופית. הרשימה הסופית צפויה להתפרסם ברשומות ב־8 בינואר", הם מסרו. "מבלי להתייחס לתוכן הרשימה, יצוין כי המועמדים ששמותיהם מוזכרים בשאילתה כבר היו מועמדים בעבר לבית המשפט העליון וזאת בזכות הכישורים והאיכויות המקצועיות שלהם. הניסיון להציג מועמדים אלה כמקורבים חוטא לאמת ועושה להם עוול".
המועמד המוביל
שם אחד כבר מסתמן כבולט במיוחד וכבעל סיכויים גבוהים להיבחר: השופט המוערך חאלד כבוב, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב. בלשכת עורכי הדין מנסים לקדם את בחירתו של כבוב, בשל החשיבות שבבחירת שופט ערבי מוסלמי ראשון לתפקיד, והם כמובן יתמכו במינויו לכשיגיע לשולחן הדיונים. כבוב זוכה גם לתמיכת הנשיאה חיות.
לשכת עורכי הדין החליטה להציג במקומו של השופט דנציגר עורך דין מהמגזר הפרטי כמוהו. ברשימה הזו נכללו שמותיהם של ציון אמיר, נתי שמחוני, מאיר מזרחי, ברק טל, בועז בן צור ואלדד כורש. אך משהחליטה הלשכה לקדם את כבוב, היא צפויה לוותר על מינויו של עורך דין פרטי. כרגע ברשימה שלהם נמצאים שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב, קובי ורדי, מיכל אגמון־גונן וגלעד נויטל.
השאלה הגדולה היא האם שקד צפויה לתמוך במינוי כבוב. מוקדם לקבוע. לא בטוח שהיא תסכים לבחירה שיהיה לה קשה לשווק לקהל בוחריה. אך ייתכן שתסכים בתמורה לתמיכת חברי הוועדה במועמד שהיא תהיה מעוניינת לקדם. "חשוב למנות שופט ערבי־מוסלמי בנוסף לשופט הערבי־נוצרי ג'ורג' קרא", אומר שופט בית המשפט העליון לשעבר סלים ג'ובראן, בראיון ראשון מאז שפרש מתפקידו באוגוסט האחרון. "האוכלוסייה המוסלמית מונה למעלה מ־90% מהמגזר הערבי במדינת ישראל ולכן זהו מינוי חשוב למדינה, מה גם שהשופט כבוב הוא מוערך וראוי לתפקיד".
לדברי ג'ובראן, חבר לשעבר בוועדה לבחירת שופטים, "כל המועמדים ראויים. הבעיה היא שצריך לבחור רק שניים. החלוקה בין שופט שמרן ללא שמרן היא לא נכונה. הכל תלוי בנסיבות התיק. יש שופטים שהם שמרנים בנושאים מסוימים וליברלים באחרים. הכי חשוב שיהיו שופטים ראויים, מקצועיים, ושיהיו בני אדם. זאת התכונה החשובה ביותר לכל שופט בכל ערכאה. שישתדל לעשות צדק".
