השופט בדימוס סלים ג'ובראן, שפרש לאחרונה מבית המשפט העליון, סיכם 35 שנות שיפוט בראיון מיוחד לביטאון לשכת עורכי הדין שהתפרסם היום (רביעי). ג'ובראן כיהן 14 שנים וחצי בבית המשפט העליון והיה השופט הערבי הראשון בו. הוא ייזכר יותר מכל בקרב אלפי מתדיינים שעברו דרכו, כאדם המקדש את ערך השוויון וכאדם המטפח את זכויות המיעוטים באשר הם.



כמי שישב בראש הרכב פשעים חמורים, הוא מספר כי "לא אחת דנתי בתיקים שבהם אמרתי לעצמי 'אני לא מאמין שזה אמיתי'. יותר מכל הדאיגה אותי תופעת גילוי עריות ועבירות מין בתוך המשפחה. הרבה אנשים לא יודעים עד כמה התופעה נפוצה, מאחר שרבים מהתיקים נמצאים תחת צו איסור פרסום. אלה התיקים הקשים ביותר בתחום הפלילי והדירו שינה מעיני. אני מקווה שעם הגברת המודעות לנושא התופעה תצטמצם, אך לצערי אני שומע שוב ושוב על מקרים נוספים".



באשר לתופעת ההטרדות המיניות ולקמפיין metoo# אמר ג'ובראן כי "אין שום סיבה שנשים ייפגעו אך ורק בשל היותן נשים. תופעת ההטרדות המיניות חמורה שבעתיים כשנעשית, לכאורה, ע"י אנשים חשובים ובעלי תפקידים בכירים במשק, בפוליטיקה, באמנות. אני דוחה על הסף את התהייה מדוע נשים נזכרות לדווח על המקרים רק אחרי שנים. אסור למנוע מאף אישה שחוותה הטרדה מינית, לבוא ולספר על כך מתי שתמצא לנכון. ובכלל, חברה מתורבתת חייבת לתת כבוד לאישה, שבא לידי ביטוי בהמון מישורים. למה הנשים מקבלות שכר נמוך מגברים? למה אינן יכולות להיות משובצות בתפקידי מפתח כמו כל הגברים?".



ג'ובראן הביע תקווה שבבית המשפט העליון יכהנו שני שופטים ערבים, ואמר כי הדבר יביא כבוד למדינה ויגביר את אמון האוכלוסייה הערבית במערכת המשפט בישראל.



בעניין המתקפות על בית המשפט העליון אמר ג'ובראן כי "זה לא בריא, אסור שזה יקרה וזה חייב להיפסק. כולם צריכים לזכור שביהמ"ש העליון אינו אויב העם, אלא נועד לעשות משפט צדק. ביהמ"ש העליון לא צריך להתערב בכל, ולא הכל שפיט, כמו למשל יחסי החוץ והביטחון של המדינה, אבל אם ביהמ"ש העליון חושב שחוק מסוים פוגע בעקרונותיו של חוק יסוד, מחובתו לומר שהחוק הזה לא טוב. פגיעה בעליון היא פגיעה בדמוקרטיה, ופגיעה בדמוקרטיה היא פגיעה באוכלוסיות מוחלשות. הרעיון של חוק עוקף בג"ץ חייב להיות ברוב של 80 ח"כים ולא 61. רוב זעום כזה פוגע ביסודות הדמוקרטיה של המדינה".



ג'ובראן נשאל על אירוע השבעת הנשיא גרוניס, שבו בחר לא לשיר את "התקווה", ואמר כי "אם יום אחד ישנו את המילים, אני חושב שלא תהיה לי בעיה לשיר אותו. אני חושב שצריך לצרף מילים שיתאימו גם לאזרח הערבי בישראל. אם המדינה מצפה שכל אזרחיה, כולל הערבים, יכבדו את ההמנון הלאומי, היא צריכה שהוא יכבד אותם ואת זכויותיהם. כרגע איני יכול לשיר 'נפש יהודי הומיה'".



לאחרונה מונה ג'ובראן לנשיא העמותה למשפט ציבורי, והוא מתכוון להתמקד במטרה החשובה והנעלה, לדבריו, של מציאת פתרונות תעסוקה לאקדמאים ערבים.