הוועדה לבחירת שופטים התכנסה היום (חמישי) לבחור שני מועמדים לכהונה בבית המשפט העליון, שיחליפו את שני שופטי העליון המסיימים את תפקידם: יורם דנציגר, שפורש בסוף החודש, ואורי שהם, שצפוי לפרוש בסוף חודש אוגוסט. הרשימה הסופית, לאחר שהשופט חאלד כבוב הסיר את מועמדותו, כללה 24 מועמדים, בהם חמש נשים בלבד. במהלך כינוס הוועדה, מונתה השופטת החרדית הראשונה, עו"ד חוי טוקר, שתהיה שופטת בבית משפט השלום בירושלים.
נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות ושרת המשפטים איילת שקד: "אנו מברכות את כל השופטות והשופטים המצוינים שנבחרו. בין השאר נבחרו נשיאה לבית הדין הארצי לעבודה והשופטת החרדית הראשונה".
קרובי משפחתה של השופטת החרדית הראשונה הגיבו לאתר החרדי 'בחדרי חרדים' על המינוי וציינו כי "היא מאוד מתרגשת. מדובר בתפקיד עם הרבה אחריות. היא קיבלה תמיכה לאורך כל הדרך".
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין בירך על בחירתה של טוקר ואמר כי "לפני שעה קלה התבשרנו על בחירתה של השופטת החרדית הראשונה, עו"ד חוי טוקר. זהו יום משמח עבורה ועבור מדינת ישראל כולה. אני משוכנע שהיא תביא לכס השיפוט מיומנות וידע שרכשה בעמל רב לצד ערכי המשפט העברי ומסורת ישראל שספגה בבית הוריה ובבית חמיה ז״ל, שהיה מראשי ישיבת חברון בירושלים. ישר כח".
יו"ר המחנה הציוני, אבי גבאי בירך אף הוא על המינוי של טוקר. "אישה פורצת דרך", אמר, "ישראל מורכבת מפסיפס נהדר של מגזרים והייצוג של כולם במערכות השונות היא ברכה לכולנו. בהצלחה בתפקיד".
מועמדיה הבולטים של שרת המשפטים ויו”ר הוועדה איילת שקד הם פרופ’ אלכס שטיין והשופט רם וינוגרד, כאשר שטיין הוא בעל הסיכויים הגבוהים יותר. מועמדיהם של הנשיאה אסתר חיות ושופטי העליון החברים בוועדה הם השופטים שאול שוחט ועופר גרוסקופף.
הוועדה לבחירת שופטים כוללת תשעה חברים, ביניהם השרה שקד, שר האוצר משה כחלון, שני חברי כנסת, רוברט אילטוב ונורית קורן, שלושה שופטים, הנשיאה אסתר חיות ושופטי העליון חנן מלצר ויורם דנציגר, וכן שני חברי לשכת עורכי הדין - יו”ר הלשכה עו”ד אפי נוה ועו”ד אילנה סקר.
כדי למנות שופט עליון יש צורך ברוב של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה. בחירתה של שקד בפרופ’ שטיין כמועמד, משפטן בעל שם עולמי בתחום דיני הראיות הנחשב שמרן, גרמה בתחילה להתנגדות בקרב שופטי העליון החברים בוועדה, בעיקר בשל היותו איש אקדמיה בארה”ב, שכלל לא מתגורר בארץ ב־15 השנים האחרונות. אולם בשימוע בפני הוועדה התוודעו חבריה לאיכויותיו המקצועיות, וכעת הוא מועמד בהחלט ראוי מבחינתם, וככל הנראה הם לא יתנגדו לבחירתו.
השופט שאול שוחט, הנמנה עם רשימתה של הנשיאה חיות, נתמך גם על ידי שר האוצר כחלון. בלשכת עורכי הדין סבורים שגם שוחט וגם גרוסקופף הם מועמדים ראויים, אולם בשל גילו הצעיר של גרוסקופף, יש הסבורים כי ראוי לתת הזדמנות לשופט שוחט המבוגר ממנו, שזו לו ההזדמנות האחרונה להתמנות למשרה הבכירה.
המספר המצומצם של הנשים המועמדות לתפקיד עורר ביקורת ציבורית וגרר עתירה של שדולת הנשים לבג”ץ. בעתירה נטען כי הוועדה מחויבת לפעול לשוויון מגדרי בבית המשפט העליון, שבו מכהנות כיום ארבע שופטות בלבד לעומת 11 שופטים. השדולה ביקשה מבג”ץ להורות לבחור בישיבה הקרובה שתי שופטות ולא שופטים לביהמ”ש העליון, וכן להורות על מתן עדיפות לנשים במינויים הבאים עד להגעה לשוויון.
בתגובה לעתירה השיבה הוועדה: “ספק אם קיימת חובה להבטיח ייצוג שווה לנשים בביהמ”ש העליון, וגם אם קיימת - יש קושי ממשי לתחום אותה ולממש אותה. חברי הוועדה חייבים לפעול בצורה עצמאית ולא ניתן להגביל מראש את שיקול דעתם בכך שיחויבו למנות דווקא נשים”.
לפני כשלושה ימים נדחתה העתירה על הסף. בהחלטה כתבה שופטת ביהמ”ש העליון יעל וילנר: “הגשת העתירה כעשרה ימים בלבד לפני התכנסות הוועדה הקרובה, מעמידה את ביהמ”ש בסד זמנים דחוק עד בלתי אפשרי לצורך דיון ראוי בעתירה לגופה”. גם את הבקשה למינוי עתידי דחתה השופטת בשל היותו “תיאורטי ומוקדם”, כלשונה.
גורמים המקורבים לוועדה ציינו כי היו מגעים ומשא ומתן בין חברי הוועדה, שבמסגרתם עשויה הנשיאה חיות להסיר התנגדותה למועמד של השרה שקד פרופ’ אלכס שטיין, והשרה שקד תסכים למינוי השופט שאול שוחט, שכן לא נראה שיש מועמד המועדף על שקד מבין שוחט וגרוסקופף. כמו כן, היא עשויה לאשר את מינויו של השופט יגאל מרזל, מועמד שזכה לתמיכתה של הנשיאה חיות, למנהל בתי המשפט.
אם לא תהיינה הפתעות, ייבחרו היום שני שופטים חדשים לבית המשפט העליון. אם חברי הוועדה לא יגיעו להסכמות, תתקיים ישיבה נוספת של הוועדה והבחירה תידחה.