חיות משיבה מלחמה: נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, נשאה היום (שני)דברים בטקס השבעת השופטים שהתקיים בבית הנשיא, והתייחסה לפסקת ההתגברות, שמכונה גם חוק עוקף בג"ץ. "המשמעות של חקיקת "פיסקת התגברות" היא פשוטה - ביטול ההגנה החוקתית על זכויות האדם המעוגנות בישראל בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו והתרת הרסן לחקיקת חוקים הפוגעים בזכויות אלה בלא שבית המשפט יוכל להושיט לנפגעים סעד", אמרה חיות בטקס. 

"הימים האלה אינם ימי חג למערכת בתי המשפט בישראל", הוסיפה חיות, "הרשות השופטת נתונה תחת מתקפה בוטה וחסרת תקדים, אשר מאיימת באופן ממשי על עצמאותה ועל אי-תלותה", אמרה חיות, "אחד המופעים המדאיגים של המתקפה הזו הוא ההחלטה שאותה קיבלה אתמול ועדת השרים לענייני חקיקה ולפיה הממשלה תומכת בהצעת חוק פרטית אשר מרוקנת למעשה מכל תוכן את חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו". 

"משמעות הרסנית". חיות עם שקד בימים סוערים פחות. צילום: דוברות השרה שקד
"משמעות הרסנית". חיות עם שקד בימים סוערים פחות. צילום: דוברות השרה שקד


נשיאת העליון התייחסה לטענות לפיהן כוחו של ביהמ"ש חזק מידי בביטול חוקים והחלטות: "אחת הטענות המופנות כלפי בית המשפט היא כי בית המשפט נטל לעצמו בחוזק יד את הסמכות לקבוע כי פגיעה כזו מתרחשת וכן את הסמכות להכריז על חוק כזה כבטל, למרות שאין בחוק הוראה המסמיכה אותו לעשות כן. טיעונים מופרכים אלה אף אומצו בקמפיינים מגמתיים שונים המתנהלים בעת האחרונה במטרה לקדם את המהלך של חקיקת "פסקת ההתגברות". המשמעות של חקיקת פיסקה כזו היא פשוטה - ביטול ההגנה החוקתית על זכויות האדם המעוגנות בחוק היסוד והתרת הרסן לחקיקת חוקים הפוגעים בזכויות אלה בלא שבית המשפט יוכל להושיט לנפגעים סעד".

שקד: "הדמוקרטיה הישראלית חיה נושמת" 

חיות טענה כי חקיקת פסקת ההתגברות תהפוך לכתם על ספר החוקים הישראלי: "טועה מי שסבור כי פסקת ההתגברות "מתגברת" על בית המשפט. לאמיתו של דבר מדובר בהתגברות על זכויות האדם של כל פרט ופרט בחברה הישראלית ובמתן הכשר לכנסת, בתמיכת הממשלה, לחוקק באין מפריע חוקים שיפגעו בזכויות האדם. מדובר בפיסקת התגברות אשר עצם חקיקתה תכתים את מפעל החוקה הישראלי שטרם הושלם, תיצור כאוס חוקתי ותהפוך את ההגנה החוקתית שהוקנתה לזכויות האדם בישראל במסגרת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו לכלי ריק"

לסיום אמרה חיות: "אני סבורה כי מן הראוי להסיר את פסקת ההתגברות המוצעת מסדר היום הציבורי ולכל אלה הקוראים להסדרת מערכת היחסים שבין שלוש הרשויות אומר כי הסדרה כזו אין מקומה בשום אופן בחקיקה פוגענית דוגמת ההצעה לפסקת התגברות בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. חקיקה כזו אין בה לא הסדרה ולא איזון. היא מרוקנת את חוק היסוד מכל תוכן והשימוש הציני הנעשה בבעיית המסתננים כתירוץ לחקיקתה של פסקה כזו, אף הוא אינו יכול לטשטש את משמעותה ההרסנית. הסדרת מערכת היחסים בין שלוש הרשויות היא סוגיה מורכבת והרת גורל ויש על כן להתייחס אליה בכובד הראש הראוי ולקיים לגביה דיאלוג ענייני ואחראי במטרה לבנות ולא להרוס". 

איילת שקד היום בטקס. צילום: דוברות בתי המשפט
איילת שקד היום בטקס. צילום: דוברות בתי המשפט


שרת המשפטים איילת שקד התייחסה בטקס לנושא והשיבה לנשיאה חיות: "אחת לשבוע, יוצאת בת קול ומכריזה כי מדינת ישראל צועדת אל קץ הדמוקרטיה. לעתים בשל מהלך ממשלתי כלשהו ולעתים בשל חקיקה כזו או אחרת. חייזר שינחת כאן, עלול להאמין שהדמוקרטיה הישראלית כה שברירית עד שהיא קורסת ברגע אחד". 

"צר לי לאכזב את המספידים, אך צאו החוצה והביטו. הדמוקרטיה הישראלית חיה נושמת ובועטת וחזקה יותר מכל מבקריה ומכל מספידיה. והאמינו לי, היא גם יכולה להכיל דעות ותפיסות שונות", אמרה השרה.

לדברי שקד, "אתמול, לאחר למעלה מעשרים שנים,  מדינת ישראל התקדמה צעד משמעותי לעבר מימוש חזונו. אני מאמינה, שבסופו של תהליך ארוך ומעמיק, כנסת ישראל תשלים את מהלך שרטוט יחסי הגומלין בין הרשויות. זהו מהלך הכרחי, שבסופו של יום, ישיב את אמון הציבור במערכת המשפט לגבהים שזכתה להם ערב נאומו של הנשיא לנדאו".
 
שקד הוסיפה: "בית המשפט היום אינו דומה לזה שהיה לפני עשר שנים. הוא מגוון יותר ואינו משקף אחידות מחשבה. בתקופה האחרונה בית המשפט התברך בשופטים בעלי תרמילי חיים שונים הנושאים על גבם מטענים ערכיים מגוונים. כשם שפרצופיהם שונים - כך פסיקותיהם שונות, וטוב שכך".
 

ריבלין: " קל מאד לפגוע במיעוט, ולשנות את כללי המשחק לרעתו" 
 
גם נשיא המדינה ראובן ריבלין התייחס בטקס לסערה סביב פסקת ההתגברות ועל האיזון העדין בין בית בית המשפט לממשלה והכנסת. "בימים אלה עלתה מחדש וביתר שאת שאלת הגבולות בין הרשות המחוקקת לשופטת, ובינן, לבין הרשות המבצעת, קרי, הממשלה. יותר מבעבר עולה הטענה כי מערכת המשפט פולשת לתחומים לא לה ומטילה סייג שלא כהוגן על החלטותיה של כנסת ישראל, היא נציגו הנבחר של הריבון".

הנשיא ראובן ריבלין. צילום: מארק ניימן, לע"מ
הנשיא ראובן ריבלין. צילום: מארק ניימן, לע"מ


לדברי ריבלין, "ההגנה על זכויות המיעוט לא רק מאזנת את זכותו של הרוב לקבוע, היא מייצרת את זכותו המוסרית של הרוב להכריע ולהחליט. בהיעדר הגנה על זכויות המיעוט, הרוב הקובע איננו אלא שתלטן, שתלטן הפועל בכוח הזרוע. רק מחויבותו של הרוב להגן על זכויות המיעוט מייצרת את הבסיס ל'הסכם', ל'חוזה', שבמסגרתו הרוב קובע. ההסכם הזה הוא רגיש. אפשר לנסות להציג כל החלטה של הרוב, כפוגעת במיעוט. אך גם קל מאד לפגוע במיעוט, ולשנות את כללי המשחק לרעתו". 
הנשיא הדגיש, ביותר מרמז למובילי המהלך של פסקת ההתגברות, כי את כללי המשחק ועקרונות הדמוקרטיה אסור לשנות: "אחד מתפקידיה ההכרחיים של מערכת המשפט הוא לשמור על האיזון העדין בהסכם הרגיש הזה. כפי שכולנו יודעים, החיים הם דינמיים. הרוב יכול להפוך למיעוט והמיעוט לרוב. נער הייתי וגם זקנתי ואת הדברים הללו חוויתי על בשרי. הימים של 'בלי חירות ומק"י', אך את כללי המשחק ועקרונות הדמוקרטיה אסור לשנות. הם ישמרו על האיזון בין המיעוט לרוב, עיוורים למיהותם – למי הם. ועוד, אני מאמין, כי בסוגיות רגישות מעין אלו, הנוגעות לכללי המשחק הדמוקרטיים, עדיפה הסכמה, מאשר הכרעה. ואני מאמין כי בשיח נכון, הסכמה זו גם תושג וגם תזכה ללגיטימיות הציבורית לה היא נדרשת".