מעצרו של גונן שגב, החשוד בריגול לאיראן, הוארך עד תום ההליכים
אחרי הגשת כתב האישום, התייצב שגב בבית המשפט המחוזי בירושלים תחת אבטחה כבדה לתחילת משפטו שיתנהל בדלתיים סגורות, באשמת מסירת מידע לאויב
אבישי גרינצייג
בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל היום (חמישי) את בקשת הפרקליטות והאריך את מעצרו של גונן שגב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. זאת, לאחר שמשפטו של שגב, שר האנרגיה לשעבר החשוד בריגול לטובת איראן נפתח הבוקר בבית המשפט המחוזי בירושלים בדלתיים סגורות. שגב הגיע לבית המשפט כשהוא תחת אבטחה כבדה. השר לשעבר מואשם ב־4 סעיפי אישום חמורים, כאשר החמור מכולם הוא “סיוע לאויב במלחמה”. אתמול התיר בית המשפט לפרסם פרטים חדשים, שטרם נחשפו לציבור, מכתב האישום נגד השר לשעבר גונן שגב המואשם בריגול למען איראן, בסיוע לאויב בזמן מלחמה ובריבוי עבירות של מסירת ידיעה לאויב.
מהפרטים החדשים שהותרו לפרסום עולה כי שגב מואשם בעשרות מקרים של מסירת ידיעה לאויב. כתב האישום מדגיש כי הוא פעל “בכוונה לפגוע בביטחון המדינה”. עוד מודגש כי הקשר בין שגב לבין מפעיליו נמשך שש שנים ברציפות - מאז שנוצר לראשונה ב־2012.
בכתב האישום נאמר: “במעשיו המתוארים פעל הנאשם כסוכן מודיעין של איראן, ובמסגרת פעילותו עשה פעולות רבות שיש בהן כדי לסייע לאיראן במלחמתה בישראל. עוד מסר הנאשם ידיעות סודיות בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, בין היתר, אודות מיקום מתקנים של גורמי הביטחון, שמות אנשי ביטחון ועוד. (...)כמו כן מסר הנאשם לאיראנים עשרות ידיעות בכוונה לפגוע בביטחון המדינה”.
חוק העונשין קובע כי “מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייע לכך, דינו מיתה או מאסר עולם”. האם סכנת מוות אכן מרחפת על ראשו של שגב? נראה שלא. הפעם הראשונה והאחרונה שבה הומת אדם במסגרת הליך פלילי בישראל הייתה בשנת 1962 כאשר הצורר הנאצי אדולף אייכמן נדון למיתה.
בהיסטוריה של המשפט הישראלי נגזרו כמה פעמים עונשי מוות לרוצחים, אך כולם הומרו בעונשי מאסר. מעולם לא נגזר עונש מוות על אדם שריגל נגד ישראל. גם מרגלים שהסבו נזק חמור ביותר לישראל, כמו מרדכי ואנונו, לא נענשו במלוא חומרת הדין. אפשר לומר כי עונש המוות בישראל הפך לאות מתה בספר החוקים.
מחקירתו עולה: שגב גויס ופעל כסוכן מטעם המודיעין האיראני
כזכור, לפני כשבועיים הותר לפרסום כי שגב נעצר כבר בחודש מאי על ידי השב”כ ומשטרת ישראל. מהחקירה עלה כי שגב, שבשנים האחרונות התגורר בניגריה, הגיע לגיניאה המשוונית בחודש מאי ומשם הועבר לישראל לבקשת המשטרה לאחר שכניסתו סורבה בגלל עברו הפלילי. מיד עם הגעתו הוא נעצר ונחקר, לאחר שהצטבר מידע שהצביע על חשד כי הוא מקיים קשרים עם גורמי מודיעין איראניים ומסייע להם בפעילותם נגד מדינת ישראל.
בחקירתו התברר כי שגב גויס ופעל כסוכן מטעם המודיעין האיראני. החקירה העלתה כי בשנת 2012 נוצר קשר בין שגב לבין גורמים מהשגרירות האיראנית בניגריה, ובהמשך אף הגיע פעמיים להיפגש באיראן עם מפעיליו, תוך שזהותם כאנשי מודיעין הייתה ברורה לו. עוד העלתה החקירה כי שגב נפגש עם מפעיליו האיראניים ברחבי העולם. שגב אף קיבל מערכת תקשורת חשאית להצפנת המסרים בינו לבין מפעיליו. יתר על כן התברר בחקירה כי הוא העביר למפעיליו מידע הקשור למשק האנרגיה מתוך היכרותו עם המשרד, וכן מידע על אתרים ביטחוניים בישראל, מבנים ובעלי תפקידים בגופים מדיניים וביטחוניים שבהם ביקר במסגרת תפקידו כח”כ וכשר.
"תכננתי להיות סוכן כפול"
כדי לעמוד במשימות שקיבל ממפעיליו האיראניים, קיים שגב קשרים עם אזרחים ישראליים הקשורים לתחום האבטחה, הביטחון ויחסי החוץ של ישראל. שגב פעל כדי לקשר חלק מהאזרחים הישראלים לגורמי המודיעין האיראני, תוך שהוא מנסה לשטות בהם ולהציג את הגורמים האיראניים כגורמים עסקיים תמימים. לבקשת שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל, נעתר בית המשפט והתיר לפרסום את הפרטים האמורים, אך על יתר פרטי הפרשה הוטל צו איסור פרסום.
בחקירתו טען שגב כי פעל למען ישראל. לפי דיווח ב”החדשות”, אמר כי תכנן להיות סוכן כפול, וכדי לחזק את טענתו אמר כי מיד לאחר שנוצר הקשר בינו לבין האיראנים, הוא דיווח לבכיר מאוד במערכת הביטחון. “המניע שלי היה לנסות ולשקם את התדמית שלי שספגה מכה אנושה וכתם לאחר שהורשעתי בסחר בסמים”, אמר שגב בחקירה. “לא רק שלא פגעתי בביטחון המדינה, אלא קיוויתי לסייע לו”.