פרקליטות המדינה מפרסמת הבוקר (רביעי) דוח סיכום לשנת 2017 המעלה נתונים מדאיגים על היקף הפשיעה בישראל. משטרת ישראל העבירה לטיפול הפרקליטות יותר מ־35 אלף תיקי חקירה. יש לזכור כי הפרקליטות מטפלת רק בתיקי פשיעה ועבירות חמורות, ואילו יתר העבירות מטופלות על ידי התביעה המשטרתית ורשויות אכיפה אחרות.
 
למעשה, רק 10% מהתיקים הפליליים מועברים על ידי המשטרה לטיפול הפרקליטות. חישוב פשוט מלמד כי מאות אלפי ישראלים מסתבכים מדי שנה עם רשויות החוק. 40% מתיקי הפרקליטות ב־2017 עסקו בעבירות אלימות, 15% בעבירות מין, 11% בעבירות הונאה, והיתר בתחומים שונים. רק 2% מהם עסקו בעבירות פגיעה בביטחון המדינה והרבה פחות מכך בעבירות שחיתות ציבורית. רשויות אכיפת החוק מסוקרות באינטנסיביות סביב פרשות השחיתות הציבורית, ובראשן תיקי האלפים של נתניהו - אולם תיקים אלו מאפילים על עשרות אלפי תיקים אחרים הנדחקים לשולי השוליים. 
 
עיון בנתונים מעלה סימני שאלה על חשש הרשעות השווא בישראל. משפטם של 7,899 נאשמים הסתיים בשנת 2017. רק 7% בלבד מהם יצאו זכאים בדין או שהפרקליטות חזרה בה מכתב האישום במהלך המשפט. לטענת סנגורים רבים, מדובר בנתון מדאיג מאוד המלמד כי בתי המשפט מיישרים קו עם הפרקליטות; סיכוייו של נאשם לצאת זכאי נמוכים מאוד, ולכן חלקם מייעצים ללקוחותיהם להגיע להסדר טיעון ולהודות אף אם הם משוכנעים בחפותם. 

שי ניצן. צילום: רויטרס
שי ניצן. צילום: רויטרס

 

פרקליט המדינה שי ניצן רואה זאת אחרת. “הנתון הזה מלמד שהאצבע שלנו מאוד מאוד כבדה על ההדק בהגשת כתבי אישום מתוך הבנה שמדובר בהחלטה החורצת גורלות של אנשים. לכן לא נגיש כתב אישום אלא אם יש לנו רמת ודאות גבוהה שנגיע להרשעה”. הפרקליטות עצמה גונזת יותר מ־70% מתיקי החקירה בלא הגשת כתב אישום, ואחוזים נכבדים נוספים מועברים מהפרקליטות לטיפול רשויות אכיפה אחרות לצורך טיפול והגשת כתב אישום על ידיהן. עילת הסגירה של 12% בלבד מכלל התיקים שנסגרו הייתה “חוסר אשמה”, בעוד 60% מהתיקים נסגרו מחמת חוסר ראיות ו־20% נוספים עקב “חוסר עניין לציבור”.
 
מאז נכנס שי ניצן לתפקידו, הוא הכריז על מלחמה בסחבת האם להגיש כתבי אישום. בשנת 2017 נותרו רק 141 תיקים פתוחים למעלה משנתיים, ולטענת הפרקליטות רק 39 מהם נשארו פתוחים מסיבות התלויות בפרקליטות. לשם השוואה, בשנת 2013 היו 1,200 תיקים ששכבו למעלה משנתיים בפרקליטות. ב־2017, ב־70% מהתיקים ההחלטה על הגשת כתב אישום ניתנה בתוך חודש ימים בלבד. הדוח אינו מספק מידע על זמן קבלת ההחלטות הממוצע לגבי 30% התיקים הנותרים, אך מוערך כי רובן מתקבלות בתוך שנה מאז הועבר התיק לידי הפרקליטות. 
 
הדוח מלמד כי פסקי הדין של לא פחות מ־76% מהמורשעים הסתיימו במסגרת הסדר טיעון עם הפרקליטות. אומנם בארגוני הנשים טוענים כי הפרקליטות ממהרת לסגור עסקאות טיעון עם נאשמים בעבירות מין ואינה ממצה איתם את הדין, אולם מהדוח עולה כי גם בעבירות מין, 76% מכלל ההרשעות ניתנו במסגרת עסקת טיעון. דווקא בעבירות אלימות וסחר בסמים הנתון גבוה במידה ניכרת (83% ו־85% בהתאמה). 
 
אין חולק כי יש בעייתיות בהסדרי טיעון עם נאשמים, אולם העומס על הפרקליטות כנראה מהווה שיקול מכריע בהחלטה על הגעה להסדרים אלה. לאחרונה הכריז ארגון הפרקליטים על סכסוך עבודה על רקע עומס כבד מאוד על הפרקליטים. הדוח מלמד כי יש צדק רב בטענתם, וכנראה את המחיר משלמים כולנו. 
 
בשנה החולפת הופיעו פרקליטי המדינה במחוזות הפליליים ב־88,127 דיונים בבתי המשפט השלום והמחוזי בלבד. מדובר בכמעט 150 דיונים לפרקליט בשנה. כל פרקליט מטפל בממוצע ב־50 תיקים פליליים שונים, מהם קטנים ופשוטים ומהם גדולים מאוד ומורכבים מאוד. יו”ר הקואליציה, ח”כ דודי אמסלם, הגיש הצעת חוק המבקשת למנוע מהפרקליטות את האפשרות לערער בהליך פלילי. מהדוח עולה כי בכל שנת 2017 הגישה הפרקליטות רק 60 ערעורים פליליים לבית המשפט העליון. רק תשעה מהם מהווים ערעור על הכרעת הדין וכל היתר על חומרת העונש, מתוך רצון של הפרקליטות לקבוע תקדים ומדיניות ענישה של בית המשפט העליון שתחייב את בתי המשפט השלום והמחוזי. 
 
כמחצית מהערעורים שהגישה המדינה התקבלו במלואם על ידי שופטי העליון, וב־14% נוספים התקבל הערעור בחלקו. במחלקת בג”צים נפתחו בשנת 2017 2,900 תיקים המביאים לידי עומס אדיר על המחלקה. במחלקה 30 פרקליטים בלבד, וכל אחד מהם נאלץ בשנה החולפת לנהל 100 תיקים. המעמד המשפטי המורכב של שטחי יהודה ושומרון הוא עיקר עיסוקם של שופטי בג”ץ, ו־55% מכלל העתירות עוסקות בענייני יו”ש. הדוח גם מציב נתון מדאיג על אי־מינהל תקין של רשויות המדינה; 14% מכלל העתירות הסתיימו בקבלת הסעד המבוקש לעותר, וב־27% נוספים התקבל סעד חלקי.
 
ומה באשר לשאלה האם המערכת עושה הנחות לשוטרים שסרחו? לפחות על פי פסקי הדין שהתקבלו בשנה החולפת, התשובה היא ככל הנראה שלילית: 85% מכתבי האישום שהגישה מח”ש נגד שוטרים בשנת 2017 הסתיימו בהרשעתם של השוטרים. עם זה, רק 19% מכלל החקירות במח”ש הובילו להגשת כתב אישום. 
 
אולם גולת הכותרת של הדוח היא ככל הנראה דווקא תחום האכיפה הכלכלית נגד עבריינים, מלבד האכיפה הפלילית נגדם. סך כל בקשות החילוט של הפרקליטות בשנת 2017 מבתי המשפט עמד על 244 מיליון שקל. סכום נכבד מתוכם הלך לקורבנות העבירה, אך הרוב הועבר לקופת המדינה. בשנת 2017 הוגשו על ידי היחידה לאכיפה אזרחית ועל ידי מחוזות הפרקליטות האזרחיים 273 תביעות יזומות בהיקף של 702 מיליון שקל. מדובר בזינוק של 75% משנת 2016. כמו כן, במהלך שנת 2017 נפסקו לטובת המדינה בהליכים שיזמה היחידה כ־ 100 מיליון שקל, עלייה של 25% משנת 2016.