הוכמן מוסיפה: "ממשלת ישראל חייבת להתעורר, לקחת אחריות על המחדל והוביל ליישום מיידי של תוכנית לאומית למניעת אלימות נגד נשים ולהגנה על נשים וילדים - כדי למנוע את המקרה הבא. לפני שיהיה מאוחר מדי".
לדבריה, מניין הרציחות או ניסיונות רצח של נשים על-ידי בן זוגן עולה ועולה: "בית אמור להיות המקום הבטוח ביותר עבור כל בני המשפחה, אולם רצף מקרי האלימות האחרונים מעידים בבירור על מציאות בלתי נסבלת, מציאות בה האלימות מחלחלת ומסלימה בכל תחומי החברה, והיא אינה פוסחת על הבתים, המרחבים הכי פרטיים ואינטימיים שלנו".
"אסור לנו לקבל את המציאות הזו כגזרת גורל, ולהסתפק בהבעת זעזוע וצער על כל מקרה, אלא יש לנקוט באמצעים ממשיים ויצירת שינוי עמוק ויסודי, שכן האלימות במשפחה משקפת כשל חברתי, וכל עוד לא נתמודד עם שורשיה, לא נצליח למגרה", אמרה דנציגר.
מויצו נמסר: "שוב אנו עדות לעוד מקרה מזעזע שבו אישה קיפחה את חייה, על פי החשד על ידי בן זוגה. זהו מקרה שני בתוך שבוע. זה כבר לא צירוף מקרים - זו מגמה מדאיגה. כאשר נשים נרצחות על ידי בני זוגן, אין מדובר באלימות “רגילה”, אלא באלימות על רקע מגדרי, תופעה שמושרשת ביחסי כוח, שליטה ותפיסות מגדריות.
"גם ההקשר הרחב מחייב התייחסות: בתקופה ממושכת של מלחמה והשלכותיה נרשמת עלייה במתח, בשחיקה ובמצוקה בתוך הבית. בהיעדר מענים מספקים, האלימות אינה נעלמת – היא מתפרצת. זהו אחד מתסמיני התקופה, שמחייב היערכות מערכתית מראש ולא רק תגובה בדיעבד. אלימות כלפי נשים בתוך מערכות יחסים היא בעיה לאומית, והיא מחייבת מענה לאומי.
הדרישה שלנו ברורה: מדינת ישראל חייבת לגבש וליישם תוכנית לאומית מתועדפת למניעת אלימות כלפי נשים, לצד הקמה מיידית של מערכת נתונים לאומית אחת שתתכלל בין כלל הגורמים. הנתונים קיימים אך מפוזרים. ללא איסוף, הצלבה וניהול מרכזי לא ניתן לזהות דפוסים, לפעול בזמן או למנוע את המקרה הבא. כל יום שבו זה לא קורה הוא יום שבו נשים נשארות ללא הגנה מספקת".
התרעות פיקוד העורף