עטרי, שיצרה את סרט הגמר "אור פנס יחיד" וכתבה את השיר "על סתיו" בעקבות הטראומה, תיארה את מסכת ההשתקה שעברה. לדבריה, התוקף לא בחל באמצעים: "הוא עשה עליי מרמה פלילית כשהתחזה מול אוניברסיטת תל אביב לעורך דין פרטי, וגנב את הסרט ומידע אישי עליי. שנים הייתי שבר כלי, עזבתי את המקצוע ופחדתי ממנו. כל ניסיון ההשתקה הזה היה כאילו אונסים את הקול שלי, לא רק את הגוף שלי. כל הטראומה באה שוב פעם".
נקודת האור והמשענת המרכזית בחייה של עטרי היה בעלה יהב. כשנשאלה מה היה אומר על מאבקה הנוכחי, השיבה בהתרגשות: "בטוח שהוא גאה בי. בלי יהב לא היה לי באמת אומץ להתלונן. הלכתי שנים עם האשמה למה לא התלוננתי, אבל הייתי בנפש שבורה. לא אשכח שאחרי ניסיון ההשתקה וההתחזות שלו, היינו באיקאה. יהב אמר לי, 'שי-לי, מה, זהו? לא נתלונן? לא נגיש תלונה? לא נעשה שום דבר?'. פתאום מישהו דיבר איתי על התקיפה שלי בגוף ראשון רבים. אם הוא לא היה עוזר לי להבין שאני לא לבד, לא היה לי אומץ לעמוד מולו ככה".
את הכוחות להמשיך היא שואבת גם מקהילת כפר עזה. "אנחנו לא מוותרים על טיפול ועל היחד וההשתקמות הקהילתית, זה נותן לי קצת כוחות עכשיו בתוך המאבק שלי". לסיום, התייחסה עטרי לתיקון החקיקה שמקדמים חברי הכנסת מירב בן ארי ויעקב מרגי: "אונס הוא לא פוליטי, זה קורה בכל המגזרים וגם גברים נאנסים. יש פה ציבור שקורא 'די'. זה פשוט קשה מנשוא".
התרעות פיקוד העורף