אלמנת הנרצח בבקעה: "כשזה יסתיים נוכל להתאבל"

הרצח של אבי בן ציון קרה בשיאה של תקופה של פיגועי טרור שגבו קורבנות ישראלים. בחודש וחצי שקדמו לרצח היו למעלה מתשעה פיגועים שגבו את חייהם של 10 קורבנות. שעות קודם לכן אירע פיגוע דקירה בצומת גוש עציון, במהלכו נפצע באורח קל ג׳וש לורך. ואז בצהריים דווח כי גבר כבן 60 נדרס ונפצע אנושות בצומת אלון ומיד עלה החשד באמצעי התקשורת, כמו גם בקרב כוחות הביטחון, כי ייתכן ומדובר בפיגוע. בן ציון נמצא כשהוא סובל מחבלת ראש חמורה. 

ניבה שומעת שוב ושוב, כשהיא לבד, את השיחה האחרונה שלה עם אבי, שיחה שקיימו כמה שעות לרצח. בזמן הרצח היא שהתה במשרד שלה בנתיב הגדוד שבבקעת הירדן, התעסקה עם תקלה ביחידת המחשב של בית האריזה שלהם לפלפלים. ״ניסיתי להשיג את אבי בטלפון״, היא משחזרת, ״ולא הייתה תשובה. אבי תמיד עונה לטלפון, או חוזר מיד, גם שהוא עסוק. פתאום אני מקבלת טלפון מחברת איתוראן שיש נתק בחשמל של האוטו. אני אמרתי להם שהוא ככל הנראה הלך למוסך לתקן את התקלה, כי החלון של הרכב שלו היה תקול, והנציגה שאלה אותי אם אני יודעת איפה המוסך, וביקשה ממני להמשיך ולנסות לתפוס אותו. 
 

"התחלתי להתקשר אליו לטלפון ולרכב ולא הייתה תשובה. אז הגיע הטלפון מהמשטרה והמוקדנית על הקו ביקשה ממני פרטים ואמרה שקיבלו טלפון מחברת איתוראן. היא ביקשה ממני שאשלח לה שתי תמונות שלו והבטיחה לי, ׳גברתי הכל בסדר, נשבעת לך שהכל בסדר׳, והבטיחה שתעדכן אותי. עד היום אני מחכה לעדכון הזה. בינתיים היה מבזק באינטרנט שיש אירוע בצומת אלון ואיכשהו הרגיש לי לא טוב העניין. התקשרתי לחנן (רבש״צ היישוב וחברו הטוב של אבי -א.ז.) ואמרתי לו שלא מוצאים את אבי. 

"אחרי שתי דקות אשתו, מזל, הגיעה והוא אחריה. הוא סיפר שקיבל הודעה על סקודה שברחה מזירת אירוע, ושמדובר בתאונת פגע וברח. הוא סבר שאבי דרס הולך רגל וברח מהזירה. למרות שזה לא מתאים לאבי. ואז הוא קיבל הודעה שיש פגוע ושמפנים אותו לבית החולים. קראתי לגל (בתה הצעירה של ניבה, בת 23 - א.ז), אמרתי לה שכנראה קרה משהו לאבא ואנחנו צריכות לנסוע. היא הייתה מאוד ״קול״ ופרקטית. ניסינו לאסוף אינפורמציה לאיפה הוא פונה והבנו שאנחנו נוסעים לבלינסון. חנן ומזל הצטרפו אלינו ובדרך עצרנו בזירה של האירוע. 

"היו שם הרבה אנשי ביטחון ומשטרה וניידות. ואז אני ניגשת אליהם וחוקרים של השב"כ מכניסים אותי לרכב שלהם. אני כולי רועדת. הם מתחילים לתחקר אותי, שואלים אותי שאלות, ואף אחד לא אומר לי מה קרה, מה מצבו של אבי, אם הוא בסדר, אני רועדת ובאיזה שלב אני אומרת די, אני מפסיקה לענות להם, הולכת, ואנחנו ממשיכים לנסוע לבלינסון״.
 

בדרך היא הודיעה לבתה רוויטל, שמיהרה ליידע את אחותה הילה (35) ואת שתי האחיות הנוספות גל ורוני (29). הן כולן נוסעות לבית החולים. רגע לפני שניבה נכנסת לבית החולים היא מבררת עם ערן, ידיד המשפחה, איפה אבי נמצא, הוא מפנה אותה לטיפול נמרץ ואומר לה, ״ניבה תתכונני זה לא טוב״. בינתיים מצטרפות רוויטל והילה, רוני עדיין בדרך מרמת גן, והרופאה מכנסת אותן בחדר צדדי, ״היא הייתה מאוד חדה (הרופאה-א.ז)״, משחזרת הילה, ״זה היה ברור מהשנייה הראשונה שזה נגמר. היא סיפרה על פגיעות ראש מאוד קשות, בצקת שאינה ניתנת לניתוח ושהוא לא ייצא מזה, היא לא נתנה שום פתח למשהו שיכול להשתנות״, היא אומרת והדמעות מתחילות לזלוג על פניהן של חמשת הבנות בסלון ביתה של רוויטל, בהר אדר.

המשפחה ליד קברו של אבי בן ציון. צילום: ארגון חוננו
 

ביקשו מניבה לזהות את בעלה בחדר הטיפול הנמרץ. ״החלטתי שרק אני נכנסת. מיכל (חברתה של ניבה-א.ז.) התעקשה להיכנס איתי. זה חדר פינתי בטיפול נמרץ. היו וילונות סביבו. אני מסיטה את הווילון ונכנסת. הוא עם צווארון כזה ומכוסה. אני מזהה את מבנה הגוף, אבל מסתכל בפנים ולא מזהה אותו. זו הפעם הראשונה שבכיתי באותו היום. אני מקווה שלא אבל מבינה שכן. קשה מאוד. אני זוכרת אפילו מה אמרתי. מנשקת את הידיים שלו. מלטפת אותו. אנחנו לא אומרות כלום, אנחנו מתחבקות ובוכות. אני מבינה שזה הוא״. 
 

רגע אחרי מגיעה בתה רוני, ״הייתי בהיסטריה, הרגשתי כאב בגוף, התקשרתי לדידי (בת זוגה של רוני-א.ז.), אמרתי לה שמשהו קרה לאבא שלי, 'תבואי עכשיו לקחת אותי', היא רצה הביתה ולקח לנו חמישים דקות להגיע מרמת גן לבלינסון. נכנסתי וסיפרו לי מה קרה״, היא מספרת בקול חנוק כשהדמעות ממשיכות לשטוף את פניה. באותם רגעים קשים היא פרסמה סטטוס בפייסבוק שקרא לחבריה להתפלל למען אביה. 

 למחרת בשעה 16:00 אבי בן ציון הוכרז כמת ונותק ממכשיריו. משפחתו החליטה באותו המעמד לתרום את אבריו: ריאות, כליות, כבד וקרניות עיניים.

במשפחה מספרים שחוקר משטרה הגיע לתשאל את ניבה בבית החולים, מבלי למסור לה שום מידע על האירוע. אחר כך בא חוקר שצילם את בן ציון מונשם במיטתו. ניר, בן הדוד של הבנות, נכנס עם החוקר וסימס אז לניבה: ״הגיעו חוקרי משטרה לצילומים, תוך כדי זה שאני מלווה אותם פנימה עשיתי להם הקדמה שהם הולכים לראות מחזה קשה מנשוא, ושטחתי בפני החוקר שלדעתי מדובר בתקיפה עם חפץ קהה, טרם כניסתנו הוא 'נפל בלשונו' ופלט שמדובר בדריסה על ידי צמיג רק על הראש, כאשר נכנסנו פנימה לצערי הוא התעקש, בחוויה שלי, להתנהג כפתולוג בחדר מתים כדי לאושש את ההנחיה שהמשטרה קיבלה 'מלמעלה' לגבי אופי הפציעות שאינן תואמות פגיעה מחפץ קהה״. 

בזמן שהמשפחה החלה לשבת שבעה באמצעי התקשורת דווח שמדובר ככל הנראה בפיגוע וכי השב״כ והמשטרה חוקרים את האירוע. רק 15 יום לאחר מכן, ב-15 בדצמבר, הגיעו לביתה של ניבה נציגי כוחות הביטחון ובפעם הראשונה עדכנו אותה בחקירה. במקביל יצאה הודעה לאמצעי התקשורת, לפיה, בתום חקירה משולבת של השב״כ והמשטרה אין חשד לפיגוע לאומני. נעצרו שלושה חשודים, תושבי הכפר עקרבא שבאזור שכם, שהודו ושחזרו אתמול את המעשה. לשלושת החשודים עבר פלילי עשיר בעבירות מתחום גניבת הרכב, ובהודעה צוין כי ״מותו של בן ציון נגרם במהלך שוד שהשתבש. מהשחזור שנעשה אמש עולה, כי השלושה תכננו להתנגש ברכב ישראלי, לגרום לנהג לעצור בצד ואז להוציאו מהרכב תוך ריסוסו בגז מדמיע ולהימלט עם רכבו הישראלי״.

השיחה של הנציגים עם ניבה הייתה קשה. חלקים משיחה שנחשפת כאן לראשונה. ״בהתחלה חשבנו שזו תאונת דרכים... הגענו למסקנה שזה אירוע פלילי שהסתבך״, מוסר לה אחד הנציגים, ״בנאדם שקיבל מכה ונפל זה לא הסיפור שאנחנו רואים פה״, אומר חנן, הרבש״צ של היישוב. ״אני לא רוצה להכניס אתכם ליותר מדי פרטים", ענה הנציג. "פשוט מאוד, הוא קיבל את המכה מהמראה, ועם גלגל שמאלי וימני עלו עליו כתוצאה מזה יש לו פגיעות בראש ובריאות״. בני המשפחה מתעקשים, ״אבל הממצאים הרפואיים לא מצביעים על פגיעות בשום מקום חוץ מהפנים״. נציג המשטרה השיב למשפחה כי לפי ממצאי החקיה היו פגיעות גם בחזה וגם בפנים. אגב, מתיק החקירה עולה כי לא בוצעה נתיחה לאחר המוות ותמונות מזירת האירוע לא מעידות על פגיעה בחזה. בן הדוד חנן השיב לוקר: ״זה יכול להיות שוד והם ראו שפגעו ביהודי אז לא אכפת להם היה לרצוח על הדרך. זה היה אבי. הוא לא היה נלחם חזרה. אבי לא לא נרצח בגלל שוד שהסתבך. החליטו לרצוח אותו בגלל שהוא יהודי. הוא היה נותן להם את האוטו ואומר להם תפאדל״. 
 

לניבה ולנוכחים זה נראה כמו חקירה שלא מוצתה עד תומה וכי החוקרים הסתפקו, כך לטענתם, רק בהודאות של החשודים. ניבה שוחחה עם ראש השב״כ לשעבר אבי דיכטר השבוע. הוא אמר לה שלדעתה היא רשאית לבקש לשוחח עם השוטרים. בינתיים בשב״כ ובמשטרה לא הסכימו, דיכטר הבטיח לנסות ולארגן מפגש כזה במהרה. ניבה גם ביקשה להיפגש עם שר הביטחון שדחה אותה לאחרי הפריימריז ועדיין לא נקבעה כל פגישה. עם השרה לשעבר, ציפי לבני היא נפגשה ביום שלישי השבוע. עם יצחק הרצוג כמה ימים קודם לכן. הם נרתמו לבדוק כיצד יוכלו לסייע. 

מומחים ביטחוניים לא שוללים מצב שבו ייתכן ושלושת הרוצחים, שעסקו בעבירות פליליות של גניבת רכבים מיהודים, ניצלו הזדמנות שנקרתה להם. סיפור המקרה בזירה רק מחזק את התיאוריה הזו. הם נטרלו אותו, כך על פי ממצאי החקירה, באמצעות גז פלפל. ״אם מדובר בעבריינים, הם יכלו לברוח בשלב הזה״, אומר בכיר לשעבר המערכת הביטחון, ״אני לא מכיר את פרטי החקירה, אבל לפי ההודעה שפורסמה ולפי כתב האישום, בהחלט נראה, על פניו, כי יש כאן מרכיב לאומני״. 
 

כתב האישום שהוגש בשבוע שעבר מגולל את סיפור המקרה וכולל גם רכיב לאומני בהודאתם של שלושת החשודים, הם מודים כי פעילותם הפלילית מכוונת רק כנגד יהודים.

לאחר שפורסם כתב האישום שוחחה ניבה עם עם קצינים בכירים באוגדת איו״ש, ביניהם גם מפקד מח"ט הבקעה". את הדברים הבאים הוא אמר לניבה לאחר שהוא לומד ממנה על כתב האישום. היא מבקשת את חוות דעתו כל כך שמדובר, מבחינה צבאית ברקע לאומני. ״חוות הדעת שלי, של מפקד האוגדה או של מח״ט בנימין נובעת מתוך אמירה, שאמרתי לך מתחילת הדרך", אמר מח"ט הבקעה, "היא אמירה עקרונית של רצח של יהודי על ידי פלסטיני ביו״ש, בעיניי איך שלא נהפוך את זה, מבחינה צבאית ודאי, ומבחינה ערכית, ודאי צריך להתייחס אליה כאירוע על רקע לאומני". 

עצרת לזכרו ןשל אבי בן ציון במקום בו נרצח. צילום: ארגון חוננו 

לאחר מכן החל לסייג את דבריו: "פגיעה ביהודי על ידי פלסטיני זו פגיעה על רקע ביטחוני, השאלה הגדולה היא איזה תימוכין משפטיים יש לכך. אם זה היה קורה בגזרתי והיית מבקשת ממני מכתב או לזמן אותי לעדות, יש כאן שתי אי נעימויות. אני מייצר מתח בין ארגונים, השב״כ והמשטרה שניהן לקחו את זה לכיוון הפלילי. בא הצבא ואומר שאנחנו מבינים מהניסיון שלנו שאין דבר כזה, האירוע הוא גם לאומני, אי אפשר לנתק את זה. אבל זה יוצר מתח ארגוני בין ארגונים שאנחנו עובדים איתם יום יום. הדבר השני, השב״כ והמשטרה מומחים פלילים, ולנו המושגים המשפטיים והיכולת שלנו לטעון שהיא טענה מאוד נסיבתית…והיו שאמרו לי שאני לא יכול לקרוא לזה טרור, אני מתעקש לקרוא לזה טרור וקודמי עשו את זה גם״.

ניבה בן ציון ובנותיה נאבקות כעת לקבל את חומרי החקירה במלואם, ומבקשות להיפגש עם הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף דני עפרוני, ושהוא או היועמ״שׁ יהודה וינשטיין, יתערבו בתיק ויורו על השלמות חקירה, או לחילופין שיתנו חוות דעת שתקבע האם הרכיב הלאומני שבכתב האישום מספיק כדי לקבוע כי מדובר בפיגוע על רקע לאומני. חומרי החקירה מתבססים כאמור על ההודאות של שלושת החשודים,  בהודאה, הם אמנם טוענים שלא ביצעו זאת על רקע לאומני אך מודים כי הרקע לעבירות הפליליות שלהם לאומני - הם גונבים רק מיהודים. 

למאבק של משפחת בן ציון נרתם ארגון ״חוננו״, ארגון שמייצג בדרך כלל ימנים קיצונים מול רשויות המדינה. החיבור קצת מוזר. משפחת בן ציון היא משפחה אמידה וגדלה על ערכי מפלגת העבודה. ובכל זאת, לשם המאבק, הם מצאו מכנה משותף, ״הופתענו מהחיבוק שקיבלנו מהם. הם היחידים שנרתמו לעזור״. המשפחה קיבלה ליווי מעורך הדין חור אוריאל ניזרי שנשכר על ידי הארגון, ונועצה בעורכי דין מהשורה הראשונה: יעקב וינרוט, דויד ליבאי ויורם שפטל. אף אחד לא פסל את האפשרות שאכן ניתן וצריך לקבוע כי היה מדובר בפיגוע.

עו״ד ניזרי טוען כי ״אין ספק, כאשר שוד מתבצע כלפי יהודים באשר הם כאלה, השוד הופך ללאומני. במקרה של אבי בן ציון המנוח, ברור כי השוד והרצח כולו מבוסס על כך, והנסיבות הלאומניות זועקות לשמיים. פעולה פלילית, אשר מתבצעת רק כלפי ישראלים או יהודים הינה פעולה בעלת רקע לאומני, כאשר במקרה שלנו אין מחלוקת כי זהו המצב המשפט. דוגמאות לכך ניתן למצוא בשורה של מקרים, בהם פיגוע הסנפלינג בו נרצח נתנאל רואי ערמי הי"ד, אשר הוכר בסופו של יום כ"פיגוע". כמו כן הלינץ בתלמידי הישיבה בבית אורות, אירוע אשר הוגדר תחילה כאירוע קטטה, לבסוף ולאחר סיוע משפטי הוגדר כאירוע לאומני״.

המאבק, חשוב לציין, לא נובע חלילה מטעמים כלכליים. במסלול של תאונת דרכים ופיצוי על ידי חברות הביטוח, סכום הפיצוי גבוה באופן משמעותי מזה של נפגעי פעולות איבה. אבל מבחינת הדין שישלמו מבצעי הרצח יש משמעות רבה. גורמים המצויים בפרטי החקירה הביעו חשש בשיחה עם "המוסף" כי ייתכן ולא ניתן יהיה להרשיע את הרוצחים ברצח, אלא רק בהריגה, שכן בתוך חומרי החקירה לא מופיעות ראיות פורנזיות משמעותיות, אלא בעיקר על הודאתם של החשודים ברצח. התיק, במצבו הנוכחי, כך על פי הערכות של גורמי החקירה, עשוי להסתיים בהסדר טיעון על הריגה, או בהרשעה על הריגה. 

הרכיב הלאומני יכפיל את העונש. ״זה ההבדל אם הם ישבו מאסר עולם, 20 שנה או רק חמש שנים״, ניבה מסבירה את התמצית של המאבק שלה, ״אני לא מוכנה לקבל שהרוצחים ימשיכו עם החיים שלהם עוד חמש שנים. זה מצב בלתי נסבל״.

מהשב״כ נמסר בתגובה כי: "בתאריך 1/12/14 ארעה דריסה בצומת ״אלון״, כתוצאה מכך נפצע אברהם בן ציון, תושב נתיב הגדוד. מהמקום נגנב רכבו. יום למחרת(2/12) נקבע מותו של אברהם ז״ל בבי״ח. לאחר האירוע נעצרו לחקירת שבכ ארבעה תושבי הכפר קבלאן, נוכח מידע המחשיד אותם במעורבות בביצוע המעשה. בחקירתם הודו שלושה מן העצורים כי יצאו ברכבם מכפרם לכיוון החוצ״ש במטרה לאתר רכב ישראלי ע״מ לגנוב ולמכור אותו לאחר מכן. השלושה התכוונו לבצע שימוש בגז מדמיע ולהתיזו על נהג הרכב ולבצע את הגניבה בצורה מהירה. לאחר שאיתרו את רכב הסקודה בעודו נוסע ממערב למזרח, החליטו השלושה כי אותו יגנבו. השלושה פרטו בחקירתם ובשחזור את התנהלות האירוע, ובכלל זה כיצד פגעו ברכבו של המנוח מאחור באמצעות רכבם במטרה לגרום לו לצאת מרכבו, התזת הגז המדמיע בפניו של הנהג הישראלי והעובדה כי בעת שביקשו לברוח ולהימלט מהמקום, פגע הרכב באמצעותו נמלטו מהמקום באזרח ישראלי אשר נפל על הכביש. תוצאות החקירה כמפורט לעיל נמסרו לפרקליטות הצבאית, ובהמשך לכך הוגש כנגד השלושה כתב אישום המייחס להם עבירה של גרימת מוות בכוונה (רצח)".
 

עוד נמסר מהשב"כ כי הם קיבלו את הבקשה לפגישה רק ביום שלישי השבוע ותתקבל החלטה בעניין בימים הקרובים". 

דובר מחוז ש"י של המשטרה מסר בתגובה: לאחר חקירה מאומצת ומשולבת של מחוז ש"י והשב"כ, חקירה שהביאה למעצר החדשודים לאחר מספר שעות בלבד, ונמשכה שבועיים שבהם גורמי הביטחון הגיעו להחלטה פה אחד בעקבות ממצאי החקירה שהאירוע פלילי- שוד רכב שסופו טרגי. משטרת מחוז ש"י והשב"כ לא חסכו באמצעים והשתמשו בכל הכלים העומדים לרשותם בכדי למצות את החקירה ולהגיע לחקר האמת". 

מדובר צה"ל נמסר בתגו כי: "צה"ל משתתף בצער משפחתו של אברהם בן־ציון ז"ל. לפני הגשת כתב האישום ולאור בקשת המשפחה נפגשו עמה גורמי הפרקליטות הצבאית הממונים על התיק. במסגרת הפגישה הציגו גורמי הפרקליטות הצבאית למשפחה את ממצאי החקירה וניתנו הסברים מקיפים בנוגע להליכים הצפויים בהמשך. 

"כמו כן, בשלב הראיות לעונש, ככל שהמשפחה תבקש, תיבחן האפשרות לאפשר למשפחה להשמיע את דבריה בבית המשפט. יש לציין כי הסמכות לקבוע כי מדובר ב'רקע לאומני' לצורך הכרה כ'נפגע פעולות איבה' אינה מצויה בידי צה"ל". גורם צבאי בכיר בפרקליטות אמר בשיחה עם ״המוסף״ כי: ״נגד החשודים הוגש כתב אישום בסעיף של גרימת מוות בכוונה, בהתאם לחומר הראיות שהונח בפני הפרקליטות הצבאית. 

"כל רכיב יכול להשתנות בכל נקודת זמן. מבחינה משפטית הוכחת המניע אינה רלוונטית ואינה נדרשת לצורך הוכחת העבירות שבהן מואשמים המעורבים"