"קצין וג׳נטלמן": האם הקריירה הבאה של בני גנץ תהיה פוליטית?

באותה העת האווירה במטכ״ל ובמשרד הביטחון הייתה עכורה בגלל פרשת ״מסמך הרפז״ והמלחמות המלוכלכות בין לשכות הרמטכ״ל (גבי אשכנזי) ושר הביטחון (אהוד ברק). במהלך דיון בפורום מטכ״ל הביע גנץ את תחושתו מהנעשה ואמר: ״יש לאוורר את החדר ולרוקן ממנו את ריח הפגר״. ביטול מינויו של גלנט לתפקיד סלל את שובו של גנץ למדים, והוא מונה לרמטכ״ל בהליך חפוז־משהו.

גנץ ידוע כמפקד קר רוח, נינוח ואנושי. בכל התפקידים שמילא זכה לכינוי ״קצין וג'נטלמן״. עם כניסתו לתפקיד בפברואר 2011 הוא כינס את הפורום המבצעי למפגש שהמסר בו היה יצירת יחסי אמון.

גנץ התגייס בשנת 1977 לנח״ל מוצנח, שם עבר קורס מ״כים. המבצע הראשון בו לקח חלק היה מבצע ליטני. במלחמת לבנון הראשונה הוצב במפקדת קצין חי״ר וצנחנים ראשי, אולם דרש להצטרף ללחימה, מונה למפקד פלוגת צנחנים ולחם במערב ביירות. באמצע שנות ה־80 מונה לסגן מפקד יחידת שלדג, ב־1987 למפקד גדוד 890 בצנחנים ומאז הוא עם הכומתה האדומה.

גנץ בבקו"ם. צילום: עיתון במחנה

ב־1989 מונה למפקד יחידת שלדג ופיקד על כוחות באבטחת ״מבצע שלמה״ להעלאת יהודי אתיופיה. ב־1995 מונה למפקד חטיבת הצנחנים, ארבע שנים אחר כך מונה למפקד יחידת הקישור ללבנון (יק״ל) והיה מפקדה האחרון של היחידה לפני הנסיגה מרצועת הביטחון.

בשנת 2000 מונה למפקד אוגדת יהודה ושומרון ובתקופתו פרצה האינתיפאדה השנייה, בתחילת 2001 הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד הגיס הצפוני, בסוף שנת 2002 מונה לאלוף פיקוד הצפון, בנובמבר 2005 מונה למפקד זרוע היבשה ובאוקטובר 2009 מונה לסגן הרמטכ״ל, עד שטיפס, כאמור, לא בדרך הטבעית ביותר, לתפקיד הרמטכ״ל. 

גנץ התמודד בשורה של חזיתות, מבצעיות וערכיות. בעקבות מכתב שנשלח מלשכתו, ללא ידיעתו, שבו נכתב כי יש לפתוח את תפילת ה״יזכור״ בנוסח הדתי והסערה הציבורית שגרר, מינה גנץ צוות מיוחד בראשות האלוף ישי בר, שקבע שהפתיחה לתפילה תהיה בנוסח הממלכתי: ״יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו״.

כקודמיו וכמו מחליפו, גם גנץ נאלץ להתמודד עם סכנת הקיצוב בתקציב הצבא. חצי שנה לאחר מינויו פרצה המחאה החברתית וצה״ל עמד בלחץ ציבורי כבד לקצץ בתקציבו.

המאבק על הקיצוצים

גנץ נאבק אבל נאלץ לקצץ בימי אימונים, לשחרר אלפי משרתי קבע ולצמצם ביחידות השדה. לעומת זאת, בלוחמת הסייבר, המודיעין וחיל האוויר לא היו קיצוצים מהותיים ופרויקטים כמו מערכת ״כיפת ברזל״ המשיכו להתקדם. בחודש עבר, בסוף כהונתו, אף תוקן סוף סוף עיוות מתמשך ושכרם של חיילי החובה עלה בממוצע ב־25%. מעט מדי, ובכל זאת משהו.

בתחום המבצעי גנץ נתקל בשני אירועים מהותיים: במרץ 2011 פרצו מאות מפגינים פלסטינים את גדר התיל בגבול עם סוריה וטיילו בחוצות מג׳דל שאמס עד ששבו לשטח סוריה או שנעצרו. באוגוסט 2011 אירע הפיגוע בכביש 12 שבו נהרגו שמונה ישראלים. שני האירועים הללו המחישו את המציאות החדשה על רקע מלחמת האזרחים בסוריה והתחזקות האסלאם הקיצוני בסיני.

אל"מ גנץ כמפקד גזרת חברון, 1995. צילום: פלאש 90

ב־18 באוקטובר 2011 שוחרר גלעד שליט לאחר חמש שנים בשבי חמאס. גנץ קיבל את פניו ואמר בטקס המרגש: ״אתה אמיץ וגיבור, אני גאה בך״. ההתבטאות הזו עוררה ביקורת משום שמתחקיר אירוע החטיפה לא עלה כי היה באירוע מעשה של גבורה.

בינואר 2012 פרצה סערה ציבורית לאחר שארבעה צוערים דתיים בקורס קצינים סירבו לשמוע שירת נשים. הם הודחו וגנץ הורה להמשיך את שירת הנשים בקורס.

עימות עם ראש השב״כ

במהלך כהונתו פיקד גנץ על שלושה מבצעים גדולים: ״עמוד ענן״ בנובמבר 2012, שהחל בעקבות חיסולו של אחמד ג׳עברי בעזה, ״שובו אחים״, בעקבות חטיפתם של אייל יפרח, גיל־עד שער ונפתלי פרנקל ז״ל ו״צוק איתן״, שנמשך 50 יום ועדיין ניטשים ויכוחים עד כמה השיג את ההרתעה הדרושה מול חמאס.

בין היתר הוטחה בצה״ל ביקורת על טיפול לא מספק במנהרות שחפר חמאס והיעדר הכרעה של ממש מול חמאס, מה ש״מכין״ את הקרקע לעימות הבא.

לאחר כחודש של לחימה, ולאחר שסוכם בין ישראל וחמאס על הפסקת אש, נשא גנץ את ״נאום הכלניות״ וצה״ל קרא לתושבים לשוב לבתיהם.

״יש פה קיץ חם, הסתיו יבוא אחריו, הגשם ישטוף את אבק הטנקים ו׳דרום אדום׳ במובן החיובי של המילה, של כלניות, פרחים ויציבות יהיה פה והרבה מאוד שנים קדימה״, אמר אז גנץ, בנאום שהמחיש את הכמיהה לשקט בדרום.

אלא שכעבור יומיים הפסקת האש קרסה והמלחמה נמשכה עד ה־27 באוגוסט וגבתה נפגעים נוספים, בהם שניים מחברי קיבוץ נירים שנפגעו מפצמ״ר בשעה האחרונה של הלחימה לפני כניסת הפסקת האש לתוקף.

לאחר המלחמה פרץ עימות מתוקשר בין גנץ לראש השב״כ, יורם כהן. הצבא טען שלא היו התרעות ממוקדות אודות המערכה הצפויה ובשב״כ טענו שהתריעו. גנץ טוען שמבצע ״צוק איתן״ היה מוצלח ויצר הרתעה משמעותית נגד חמאס, שספג מהלומות קשות.

התקיפה בסוריה

בשלהי כהונתו, ובעצם גם ברגעים אלה, ממשיך הגבול הסורי להתחמם. על פי פרסומים זרים, כלי טיס של חיל האוויר ביצע לפני כחודש ירי מדויק על שיירה של חיזבאללה וגרם למותם של בכיר הארגון ג׳יאהד מורנייה, של גנרל איראני ושל בכירים נוספים. התגובה לא איחרה להגיע וחיזבאללה פגע בשיירה של צה״ל וגרם למותם של לוחמי גבעתי, סרן יוחאי קלנגל וסמל דור חיים ניני ז״ל .

אין חולק על כך שגנץ הקרין תמיד נועם הליכות ואנושיות, והוא הוכיח זאת שוב שוב. הוא הקפיד תמיד לבקר את כל המשפחות השכולות ופצועי צה״ל, ובשבוע שעבר, בטקס סיום קורס קצינים, ביקש ממנו קצין צעיר, לוחם בצנחנים, את הכומתה האדומה. גנץ העניק לו אותה ללא היסוס. אתמול פורסם סרטון מרגש ברשתות החברתיות, שבו נראה גנץ עוצר את השיירה שבה נסע במזג אוויר סוער ונותן למקבצת נדבות שטר של 200 שקל.

גנץ, ספורטאי בנשמה ורץ למרחקים ארוכים, פושט היום סופית את מדיו. אחת השאלות הגדולות היא אם ייענה לרמזיו העבים של הנשיא ראובן ריבלין וירוץ גם בזירה הפוליטית, שבה יגלה כי לצד אנושיות ונועם הליכות הוא יזדקק לא פחות למרפקים וציפורניים.