זה קרה לו מעט מאוד פעמים ב-38 השנים האחרונות, אם בכלל, אבל אתמול (שני) בלילה יכול היה בני גנץ להרשות לעצמו סוף סוף לא לכוון שעון מעורר להשכמה. לשם שינוי, ראש הלשכה הנאמן, סגן אלוף דני, לא התקשר אליו ב-3 לפנות בוקר לדווח שכוחותינו חזרו בשלום לבסיסם או שמשהו התפוצץ באיזושהי פינה חשוכה במזרח התיכון.
גנץ התהלך אתמול בין הטקסים והאירועים כמי שאבן גדולה נגולה מעל לבו, מעל כתפיו, מעל גבו. אחותו הקטנה, אסתי בוחניק-גנץ, מורה גאה, הביעה בטקס החילופים בקריה תקווה שאחיה הגדול יעבור הסבה לחינוך, אולי לניהול בית ספר.
אך ספק אם זה הכיוון של גנץ. ספק גם אם מי שגיבורו הגדול הוא הרמטכ”ל ה-15 , אמנון ליפקין-שחק, שהקריירה הפוליטית שלו היא סיפור של החמצה משוועת, ימהר בהלך רוחו הנוכחי לסגור דיל פוליטי. שלא לדבר על כך שחלות עליו שלוש שנות צינון. בניגוד לכמה מקודמיו, גנץ לא ממש מאוהב בכסף, כך שסביר שגם העולם העסקי לא מאוד מפתה אותו. סביר יותר שנראה אותו בתפקיד ציבורי ממונה. מה יהיה בעוד שלוש שנים? ימים יגידו. בינתיים, בטקס אתמול בלשכת ראש הממשלה, למגינת לבו של בנימין נתניהו, ציטט גנץ את עמוס עוז, מר”ן השמאל – וכל אחד מוזמן לפרש זאת איך שהוא רוצה.
בין המוזמנים לטקס החילופים היה גם הרמטכ”ל ה-19 , גבי אשכנזי. מאווירת המתח והחמיצות שאפיינה את פרישת אשכנזי לפני ארבע שנים על רקע פרשת הרפז לא נותר אתמול שום זכר בקריה. גנץ עזב את הרמטכ”לות ואת צה”ל כמו הרמטכ”ל שהיה: בניחותא ובענייניות נעימה, שמוכיחה שאתה יכול להיות מפקד בלי לצרוח על על פקודים, לשמש מנהיג גם אם אתה מקפיד לומר בוקר טוב לש”ג, ולהיות רב אלוף בלי לבחוש ולתדרך.
גם גנץ וגם שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, רמזו על חיכוכים שהיו ביניהם בשנתיים של העבודה המשותפת. אולם דבר מזה לא דלף לעיתונות. בני גנץ הצדיע והלך הביתה אתמול, בלי לפרוק את אשר על לבו מול פוליטיקאים אינטרסנטיים מימין שקראו לו פחדן והססן. סביר להניח שגם בג’ינס לא נשמע אותו מגלה בקרוב מה הוא באמת חושב עליהם.
ומגנץ - למחליפו. הנאום שנשא אתמול רב אלוף גדי איזנקוט בטקס החילופים היה כנראה הארוך ביותר בחייו. בשורת הטקסים ומול המצלמות נראה היה שהוא נבוך ולעתים מתקשה למצוא את מקומו. לכאורה, היפוכו הגמור של קודמו, לא רק במראה החיצוני. אבל אסור לתת להבדלים האלה בין השניים לבלבל אותנו. במובנים רבים, שניהם חולקים את אותה פילוסופיה בדיוק: אל תילחם כשיש ברירה, נסה לדחות כמה שאפשר את המלחמה הבאה, וכשהיא באה, הפסק אותה כמה שיותר מהר ובמינימום נזק לעורף.
במהלך הטקסים אתמול נמשכו הקרבות בגולן הסורי בין החיזבאללה למורדים, בשטחים נזרקו אבנים, פלסטיני לא חמוש ניסה לחדור מהרצועה, חמאס המשיך לירות רקטות לים, והמצרים הרגו 50 מחבלים של דאע”ש בלוב. המזרח התיכון לא מחכה לאיש. מהבוקר, זה הכל עליו. הכל על גדי איזנקוט.
הכותב הוא הכתב הצבאי של חדשות 10