גורם ביטחוני בכיר מבהיר היום (שלישי) כי אם צה"ל לא יכנס בשנה הקרובה לתוכנית רב שנתית מתוקצבת לחמש שנים - הדבר עלול לגרום לפגיעה חמורה ביכולת של צה"ל לשמור על רמת כשירות גבוהה. "צה"ל חייב תוכנית רב שנתית, כזו שתחזק את הביטחון של מדינת ישראל", הוא מדגיש.
במערכת הביטחונית מודים כי חוסר היכולת להעביר תוכנית כזו בשנים האחרונות היא כישלון של המערכת כולה. לצד זה קשה מאוד לתת תשובה מדויקת איך תיראה מעטפת הביטחון בהיעדר תוכנית שכזו.
מאז כניסתו של הרמטכ"ל, רא"ל גדי איזנקוט, בצה"ל נערכים להציג תוכנית רב שנתית לחמש השנים הבאות. כחלק מהחשיבות של העברת תוכנית כזו החליט הרמטכ"ל כי הדגש יעמוד על מוכנות צה"ל ואימוני היחידות הן בסדיר והן במילואים.
"התוכנית הזו לא קלה למימוש", אמר הגורם הביטחוני, ומוסיף: "בלב תוכנית העבודה שמנו את המוכנות של צה"ל לקראת עימותים אפשריים והוחלט שלא עוצרים אימונים". הגורם מדגיש כי מדובר בהחלטה כלכלית דרמטית שכן עד היום כל קיצוץ במרכיב הביטחון הוביל מיד לעצירת אימונים. בנוסף בצה"ל יניעו את תהליך פיטורי אנשי הקבע וההחלטה כעת היא להגיע למספר של 40 אלף אנשי קבע עד סוף השנה.
"אם לא יקרה דבר דרמטי בגיבוש הממשלה החדשה אז בשנת 2015 צה"ל יתאמן בצורה מלאה ברמת אימונים שישמרו על המוכנות", אמר הגורם הבכיר.
"התוכנית הזו לא קלה למימוש", אמר הגורם הביטחוני, ומוסיף: "בלב תוכנית העבודה שמנו את המוכנות של צה"ל לקראת עימותים אפשריים והוחלט שלא עוצרים אימונים". הגורם מדגיש כי מדובר בהחלטה כלכלית דרמטית שכן עד היום כל קיצוץ במרכיב הביטחון הוביל מיד לעצירת אימונים. בנוסף בצה"ל יניעו את תהליך פיטורי אנשי הקבע וההחלטה כעת היא להגיע למספר של 40 אלף אנשי קבע עד סוף השנה.
"אם לא יקרה דבר דרמטי בגיבוש הממשלה החדשה אז בשנת 2015 צה"ל יתאמן בצורה מלאה ברמת אימונים שישמרו על המוכנות", אמר הגורם הבכיר.
התוכנית הרב שנתית תיקרא "גדעון". את השם נתן לה הרמטכ"ל שהגדיר את התוכנית ככזו שבליבה "רגישות רבה לצרכי העם וצבא העם". המשמעות, הרמטכ"ל רואה את המציאות בארץ מסביב למה שקורה בחברה הישראלית ומבין שלא כל הדרישות התקציביות יענו.
איך מתאימים את צה"ל לתוכנית?
"צריך להתאים את צה"ל לשני אתגרים" אומר הגורם הבכיר "האתגר הפנימי, מה שאנחנו מגדירים התחשבות בצדק החברתי. דבר שכולל קיצוץ בכוח אדם בהתעצמות ובעלות הכוללת של צה"ל. ובאתגר החיצוני שכולל התמודדות עם מדינות ערב, איראן, חיזבאללה, חמאס והפלסטינים. צה"ל צריך להיות מאומן, מאוזן ועם אורך נשימה" הוד מדגיש.
איך מתאימים את צה"ל לתוכנית?
"צריך להתאים את צה"ל לשני אתגרים" אומר הגורם הבכיר "האתגר הפנימי, מה שאנחנו מגדירים התחשבות בצדק החברתי. דבר שכולל קיצוץ בכוח אדם בהתעצמות ובעלות הכוללת של צה"ל. ובאתגר החיצוני שכולל התמודדות עם מדינות ערב, איראן, חיזבאללה, חמאס והפלסטינים. צה"ל צריך להיות מאומן, מאוזן ועם אורך נשימה" הוד מדגיש.
בצה"ל מעריכים כי מציאות כזו תעמיד את הצבא באתגר גדול מאוד ולצורך כך בצבא יצטרכו להחליט על מה מוותרים. למשל, האם יש מקום לקצר את זמן ההכשרה של הלוחמים על חשבון תורנויות מטבח ושמירות שהם נותנים כיום במהלך המסלול. הגורם אומר כי מהלך כזה למשל יכול לקצר את ההכשרות בחודשים רבים דבר שבא לידי ביטוי בחסכון של המון כסף.
צה"ל יסיים את הכנת הספרים וילמד היטב איך מתמודדים עם המספרים הללו בצורה הכי טובה. המטרה היא להוציא את התוכנית הרב שנתית הראשונה מזה שנים בתחילת שנת 2016. נושא כוח האדם יעלה גם הוא לשולחן הדיונים מתוך הבנה שפגיעה קשה היום בכוח האדם תוביל לצבא פחות טוב בעוד 10 שנים.
רק לשם הבנה, פיטורים של 1000 אנשי קבע מסתכמים בחיסכון של 200 מיליון שקלים. בתוכנית רב שנתית מדובר בסך של מיליארד שקלים. תהליך הפיטורים של 4000 אנשי קבע שכבר מתקיים צפוי לחסוך בעתיד, קרוב ל-4 מיליארד שקל לתקציב צה"ל. עד היום תוכניות רב שנתיות הוכנו אך הושלכו לסל המחזור. זה קרה בעיקר כי צה"ל לא הצליח להשכיל לעמוד בפשרה שבין המצב הקיים למשאבים שיש לרשותו. בצה"ל רואים בתוכנית ארוכת טווח כיעד חשוב, שכן קיום מבינים כי עדיף תוכנית רב שנתית ופחות תקציב מאשר מאבק על תקציב עם תוכנית תקציבית של 1 חלקי 12 כמו התוכנית שקיימת היום.
צה"ל יסיים את הכנת הספרים וילמד היטב איך מתמודדים עם המספרים הללו בצורה הכי טובה. המטרה היא להוציא את התוכנית הרב שנתית הראשונה מזה שנים בתחילת שנת 2016. נושא כוח האדם יעלה גם הוא לשולחן הדיונים מתוך הבנה שפגיעה קשה היום בכוח האדם תוביל לצבא פחות טוב בעוד 10 שנים.
רק לשם הבנה, פיטורים של 1000 אנשי קבע מסתכמים בחיסכון של 200 מיליון שקלים. בתוכנית רב שנתית מדובר בסך של מיליארד שקלים. תהליך הפיטורים של 4000 אנשי קבע שכבר מתקיים צפוי לחסוך בעתיד, קרוב ל-4 מיליארד שקל לתקציב צה"ל. עד היום תוכניות רב שנתיות הוכנו אך הושלכו לסל המחזור. זה קרה בעיקר כי צה"ל לא הצליח להשכיל לעמוד בפשרה שבין המצב הקיים למשאבים שיש לרשותו. בצה"ל רואים בתוכנית ארוכת טווח כיעד חשוב, שכן קיום מבינים כי עדיף תוכנית רב שנתית ופחות תקציב מאשר מאבק על תקציב עם תוכנית תקציבית של 1 חלקי 12 כמו התוכנית שקיימת היום.