קריית ההדרכה מחנה שרון, על שם אלוף אריאל שרון (היא לא קרויה על שמו בגלל היותו ראש הממשלה לשעבר - נ״א), או בשמה הצבאי עיר הבה״דים, תחל להתאכלס החל מהבוקר (ראשון), ובתוך תשעה חודשים תאוכלס במלואה בכל בסיסי ההדרכה של צה״ל.
מחנה שרון בנוי על שטח עצום של 235 אלף מ״ר, ויש בו 115 מבנים, הכוללים את המנהלה וכיתות ההדרכה, סדנאות עבודה, מגורים ועוד. בכל זמן נתון צפויים לשרת במחנה 7,000־10,000 חיילים, רובם בשירות חובה.
במחנה 500 דונם של שטחים ירוקים, 6 חדרי אוכל, 20 ק״מ של כבישים סלולים, אולם כדורסל, מגרש כדורגל, חדר כושר, בריכה, ספרייה, אולם כנסים בן מאות מושבים ומרכז מסחרי. התשתית העצומה הזאת צפויה לשרת כ־100 אלף חיילים בשנה.
העלות המשוערת של הקמת המחנה תעמוד על סכום של 2.2 מיליארד שקל. מחנה שרון הוא ראשיתו של פרויקט מעבר צה״ל לנגב. את ההחלטה קיבל בשנת 2005 ראש הממשלה המנוח אריאל שרון.
המהלך נועד, בין היתר, לפנות בסיסים באזורי ביקוש למגורים ולהוות מנוע צמיחה משמעותי עבור הנגב. גם בממשלה וגם בצה״ל בטוחים כי התשתיות ישופרו כך שהנגב יזכה לשדרוג בכבישים, באוכלוסייה נוספת ובמערכת החינוך והבריאות. המימון למהלך צפוי להגיע משיווק הקרקעות שיפונו במרכז הארץ.
"המעבר לא רק גיאוגרפי"
ראשונים לתפוס מקום יהיו חיילי המשטרה הצבאית, שביום חמישי קיפלו את הדגל במחנה בית ליד בשרון. מפקד בה״ד 13 של המשטרה הצבאית, סא״ל אביחי מיבר, אמר: ״נבחרנו לשמש חלוצים במעבר, וזה בעקבות ההיערכות היסודית שעשינו, שנמשכת כבר שנתיים - ואנחנו מגיעים לשלב הזה מוכנים״.
בחודשיים הקרובים יצטרפו למחנה שלושה בסיסי הדרכה נוספים של חיל השלישות, החינוך והרפואה, ולקראת החורף יצטרפו גם בסיסי התקשוב והלוגיסטיקה.
לדברי סא״ל מיבר, כבר בשבוע שעבר ירד כוח חלוץ כדי לבדוק את התשתיות ששופרו. רק לאחר שכוח החלוץ אישר שהמקום מוכן לקליטת בה״ד 13, יחלו מסגרות ההדרכה לפעול בקרייה החדשה. ״המעבר עבורנו הוא לא רק שינוי במיקום הגיאוגרפי, צריך לדעת לשמר את המסגרת שלנו״, אמר סא״ל מיבר, ״עד היום היינו לבד וכעת נשב עם כמה בסיסי הדרכה נוספים. יש גם את היבט השירותים האזרחיים שנקבל, וזה אתגר לא פשוט להתאים את עצמנו לכך״. השינוי שמדבר עליו סא״ל מיבר יגרום לכך שלראשונה, חיילים שיעברו הדרכה בעיר הבה״דים יוכשרו בתחום מקצועם בלבד ולא יצטרכו לבצע תורנויות מטבח למשל, כיוון שיינתן שירות חיצוני.
המשטרה הצבאית עוזבת את בסיס בית ליד. צילום: דובר צה"ל
בצה״ל בחרו לבצע את השינוי הזה בין היתר בגלל העובדה שמחזורי הגיוס הקרובים צפויים להיות מקוצרים בארבעה חודשים, וחיסכון במטלות לחיילים שעוברים הכשרות יקצר את מהלך ההדרכה. גם נושא העלויות נבדק ונמצא כי התקשרות שכזו למשך עשרות שנים תוביל להוזלה ניכרת.
אתגר נוסף העומד בפני מפקדי הבה״דים שירדו דרומה הוא המשך הרציפות התפקודית. ״ללא ספק מדובר באתגר משמעותי״, הסביר סא״ל מיבר, ״השאיפה היא לעשות העברה כמה שיותר יעילה וחלקה בין מה שאנחנו עושים בבסיס הישן לבין החדש. צריך לזכור שהתשתיות שלנו יעברו בשבועיים הקרובים בהדרגה״.
הבסיס הוא חלק מפרויקט הנשען על חזונו של דוד בן גוריון ליישב את הנגב, וגם לכך הצבא מייחס חשיבות. ״אנחנו רואים חשיבות עליונה לחבר את החיילים לחזונו של דוד בן גוריון״, אומר סא״ל מיבר, ״זו הזדמנות מדהימה וגם חינוכית״.
עבור מיבר, המעבר הבוקר הוא סגירת מעגל, שכן לפני 20 שנה, בהיותו צוער בקורס ההשלמה של קורס הקצינים במשטרה הצבאית, הוא זכה להיות הראשון שקיבל דרגה בבה״ד 13 בבית ליד. בשבוע שעבר, עם סיום הקורס האחרון בבית ליד, הוא זכה להיות זה שמעניק את הדרגה האחרונה בבה״ד המיתולוגי. ״זה לא רק להעניק את הדרגה האחרונה ועוד לאחר שאני קיבלתי את הדרגה הראשונה כצוער בבה״ד 13, גם זכיתי להיות המפקד שקיפל את הדגל בפילם האחרונה בסיום טקס סיום קורס הקצינים. בהחלט סגירת מעגל מרגשת״, מסכם סא״ל מיבר.