ראש הממשלה, בנימין נתניהו, טרם החליט סופית אם לאמץ את "תכנית גדעון" של הרמטכ"ל, גדי איזנקוט או את "תכנית לוקר" של ועדת לוקר. אולם, הולך ומסתמן כי "תכנית גדעון" תאומץ במלואה לצד מספר המלצות חופפות מוועדת לוקר.
בשל המצב הביטחוני הרגיש בכלל הגזרות, בצה"ל מקווים כי ראש הממשלה לא רק יאמץ את "תכנית גדעון", אלא גם יתקצב אותה כראוי למשך חמש השנים הבאות. גורם בצה"ל אומר כי הוויכוח הגדול לא ייסוב סביב המספר הסופי, שכן הרמטכ"ל מוכן להתמודד עם פחות כמה מיליונים לחמש שנים, מאשר עם תקציב מלא לשנה וחצי. לאחר שהחליט לקצץ חמישה תקני אלוף, בחלקם ביטול התקן ובחלקם איחוד תקנים, מוביל כעת הרמטכ"ל, מהלך של קיצוץ באנשי הקבע ועד סוף שנת 2017 ישוחררו עוד 2,000 אנשי קבע. בנוסף, החיל שצפוי לספוג קיצוץ של 25 אחוז הוא חיל החינוך שבין היתר מפעיל את תכנית הגדנ"ע לבני נוער בתיכון, שזוכים לשבוע אחד להתגייס לצבא ולחוות את השירות כחלק מההכנה.
לאור המוטיבציה: הגדנ"ע איבד מכוחו
בחיל החינוך הגיעו למסקנה כי התכנית חשובה אולם לאור המוטיבציה הגבוהה שנרשמת בקרב בני הנוער, ספק אם ייעודה של תכנית הגדנ"ע עוד רלוונטי. בגלי צה"ל פורסם הבוקר (שלישי), כי בנוסף לחיל החינוך, גם ברבנות הצבאית צפויים לקצץ באותו יחס וחלק גדול מפעילות היחידה יהפוך לאזרחי ויטופל על ידי הרבנות הראשית. הפרסומים על כך עוררו זעם במערכת הפוליטית. סגן שר הביטחון, הרב אלי בן דאהן, הגיב על הפרסומים ואמר: "נפגשתי הבוקר עם שר הביטחון בנושא, מדובר על אפשרויות ראשוניות שהעלה הצבא לקיצוץ, ביניהן גם קיצוץ בחיל חינוך ובגלי צה"ל. החלטות סופיות טרם התקבלו ובשיחתי עם השר, הסכמנו כי הרבנות הצבאית היא גוף חשוב ומהותי בצה"ל".
"בתור רב-סרן במילואים ורב, עמדתי בנושא ידועה. הרבנות הצבאית הראשית ממלאת תפקיד חשוב בצה"ל והיא מוערכת על ידי צמרת הצבא. במיוחד בתקופה שבה גיוס חיילים חרדים הוא משימה מרכזית, הכשרות בצבא היא תנאי יסודי וראשוני לקליטתם", אמר סגן השר.
בצה"ל מתכוונים להוריד תפקיד מטה בקצונה למספרים שעל כל סגן אלוף אחד, ישרתו תחתיו חמישה רבי סרנים. בחלק מהמקומות יתווסף תקן סגן אלוף בגלל יחס נמוך של יותר רבי סרנים תחת סגן אלוף אחד. בתחום מערך הלוחם, הרמטכ"ל מתכוון לסגור עוד יחידות מילואים רדומות, כאלה שהפיקוד שלהם פועם, אולם חיילי המילואים לא נקראים לשירות תקופות ארוכות. המטרה היא לקצץ באנשי מילואים ולהוסיף נטל על מילואימניקים לוחמים בכך שלהם יינתנו ימי אימון רבים יותר.
חילוקי דעות על שחרור אנשי הקבע
גורם בצה"ל מבהיר כי אין קשר לתכנית שתאומץ ואנשי הקבע האלה ישוחררו גם אם "תכנית גדעון" לא תאומץ במלואה. רק לאחרונה קיבל הרמטכ"ל החלטה לפיה קצינים שיסיימו תפקיד ולא ימצא להם תפקיד חדש ישוחררו מהצבא ולא ימתינו כמה חודשים לאיוש תפקיד חדש. מדובר בהחלטה דרמטית אולם היא תוכל להיכנס לתוקף רק אם תכנית גדעון או לוקר יאומצו ויכנס לתוקפו מודל קבע חדש ועל קצינים ונגדים שגילם הוא מתחת לגיל 38, שכן לאחר מכן, על פי הפקודה לא ניתן לשחרר אותם מהצבא.
תהליכי הייעול שעובר הצבא מתקבלים לא טוב אצל אנשי הקבע שרבים מהם כבר עתרו משפטית נגד הכוונה לשחרר אותם. רובם הגדול גם זכה לעיכוב ולא שוחרר, אולם בצה"ל מבינים שמעבר לצורך להתייעל יש להוות דוגמא לחברה כולה ולהראות לדרג המדיני את הרוח של "תכנית גדעון" שאולי לראשונה זה שנים, צה"ל יעבור לתוכנית רב שנתית.