מיד לאחר סיום מבצע צוק איתן בקיץ שעבר החליט אלוף פיקוד דרום סמי תורג'מן על הפקת אחד הלקחים החשובים ביותר מבחינת צה"ל - הקמת מרכז אש בפיקוד.



עברה שנה, ובמקום הזה יושבים מדי יום מיטב המוחות של אנשי המודיעין, וביכולות טכנולוגיות מתקדמות ביותר הם צופים על רצועת עזה בכל שעות היממה. בחדרים האלה יושבים גם חיילים בשלל צבעי המדים והכומתות, אוספים מידע ומסמנים נקודות על המפה.



כמה אלפים מהנקודות האלה הופגזו במהלך המבצע, ומהחדרים בפיקוד דרום אפשר לראות את עזה ההרוסה, איך חמאס שולט באוכלוסייה במשטר של אימה ופחד, כיצד הקים תעשייה צבאית שמייצרת רקטות, היכן הוא חופר מנהרות ועד לאן הוא מגיע איתן. "אם תעיר את החיילים האלה באמצע הלילה הם יספרו לך כל מה שתרצה על דפוס הפעילות של חמאס והג'יהאד", מבטיח אל"מ במיל' אייל רוזן, שמפקד על המרכז החדש.



כמו בקונטרול באולפני "האח הגדול", החיילים במרכז האש מזהים כל תזוזה, ולו הקטנה ביותר, ברצועה - ובעיקר אוספים עוד ועוד מידע על מה שקורה שם. כולם פה מבטיחים שהכניסה הבאה לעזה, אם וכאשר תתרחש, תיראה אחרת לגמרי מהקודמת, בין היתר בזכות המקום הזה.



"פה אנחנו מתכננים את צוק איתן 2, פה מתאמים את האסטרטגיה ומפה מחליטים על התקיפות האוויריות, הימיות והיבשתיות", אומר אל"מ רוזן, "המקום עצמו תוכנן לאחר מבצע עמוד ענן, אבל ימים אחדים אחרי מבצע צוק איתן החליט מפקד פיקוד דרום, כלקח מהלחימה הקשה, להאיץ את הקמתו. כחלק מהפקת הלקחים ראינו את הצורך בביזור האש, כדי שכל אחד מהכוחות הפועלים בשטח יוכל לממש את היתרון היחסי שלו. אם למשל אוגדה בעמוד ענן לא הפעילה מטוסי קרב, בצוק איתן האוגדות וגם החטיבות הפעילו מטוסי קרב גם למטרות שנמצאו קרובות אליהן מאוד בשטח.



"אחרי צוק איתן הבנו שאין לנו היכולת לעשות כל מה שאנחנו רוצים", מוסיף רוזן, "והבנו שצריך לשים בצד את האגו ולהבין איפה היתרון היחסי שלנו, כי בסוף - מח"ט הנמצא בשטח רואה את הקרב יותר טוב מכולם. גם אם אני יושב פה ורואה כמעט הכל, מבחינת העיתוי והיכולת לדעת איפה נמצא כל אחד בכל נקודת זמן, יש למח"ט בשטח ידע טוב יותר וחופש פעולה טוב יותר ואפקטיבי יותר, בעיקר של האמצעים הכבדים ביותר שיש ברשותו. צריך להבין שאני נמצא פה במרכז האש, והמח"ט בשטח לא נתון לאילוצים שאני נתון להם. אני נדרש לבדיקה של חוקיות מטרה בידי גורמים משפטיים, ואני לא יכול לתקוף מטרה שאינה צבאית. אבל מבחינת המח"ט, מדובר במטרה צבאית כי היא משרתת את המשימה שלו והיא חלק מהמשימה שלו, ולכן חייבים לעשות את הביזור הזה".




"אחרי צוק איתן הבנו שאין לנו היכולת לעשות כל מה שאנחנו רוצים". אל"מ במיל' רוזן. צילום: דובר צה"ל


שפה חדשה ומשותפת


עם סיום המערכה בקיץ 2014 היה ברור לכולם שצוק איתן 2 הוא רק עניין של זמן. נכון שחמאס מורתע וספג מכה קשה. נכון שהרצועה נחרבה ונכון שאחרי 50 ימי לחימה לא הצליח הארגון המוסלמי השולט ברצועה להציג ולו הישג אחד משמעותי. אבל בפיקוד דרום לא ממתינים, ומיד החליטו להתחיל את המערכה הבאה באיסוף חומר מודיעיני משמעותי, כזה שהיה חסר ממנו בצוק איתן.



"אחד הלקחים שלנו מהעבר הוא שאם לא נכין את הפעלת האש מראש, כשנגיע למבצע יהיה מורכב מאוד וקשה לאתר מטרות", מסביר אל"מ רוזן, "שלב ההכנות כולל בעיקר בנייה של בנק מטרות. התיישבנו על השטח ואנחנו לומדים מה הצד השני עושה ומה האיום שהוא עובד עליו מולנו. למשל, איך בחמאס משתמשים בשטח שכבר תקפנו בו מטרות כדי ליצור מטרות חדשות ולבנות איום חדש. הדבר השני שעשינו פה מאז חנכנו את המקום זה כל נושא השילוביות. המקום הזה הוא ייחודי בצבא, ואין עוד מקום שעובד באותה התפיסה כמו פה - אפילו לא מרכז האש בפיקוד צפון".



כדי להבין על מה מדבר אל"מ רוזן צריך לראות את החדר בפעולה. ליד שולחן אחד, זה מול זה, יושבים אנשי מודיעין מיחידות מובחרות כמו 9900 ו־8200, אנשי המודיעין של פיקוד דרום וחטיבת המחקר. מולם ליד שולחן נוסף תמצאו אנשי שב"כ וחיל אוויר, טייסים לצד אנשי מינהלת התיאום והקישור והמחלקה לדינים בינלאומיים - וכולם תחת פיקודו של קצין - שיכול להיות לוחם תותחנים, שריון או חי"ר - שהיה בעברו ברמה של מג"ד ומעלה.



"הם יושבים פה עם משימה אחת וסוגרים מעגלי אש מול אנשי חיל האוויר בבור בקריה, כי בסוף הם מפעילים את הטייסים משם", מחדד רוזן את הנקודה, "זו רב־תרבותיות כי כל אחד מדבר בשפה אחרת וכאן יוצרים שפה חדשה ומשותפת".



וכך יושב כל אחד מול המסך שלו, מחובר למערכת שלו, מביא את המידע של הזרוע שאליה הוא משתייך ויחד הם מייצרים את התמונה הטובה והמדויקת ביותר שאי פעם חשבו לייצר. את התוצאה רואים על פני הפלזמות שעוטפות את הקירות. כולם רואים כמה תמונות והמפקד רואה את התמונה הכללית, המלאה, שממנה יוצאת בסוף הפקודה. "המקום בנוי גנרית לכלל הגזרות", מוסיף אל"מ רוזן, "אם מחר צריך לתת מענה לגזרת הגבול המצרי למשל, לא צריך לשנות פה כלום. רק להחליף את האנשים לכאלה שהמומחיות שלהם היא גזרת גבול מצרים. פשוט להחליף כיסאות. התפיסה והקונספט הם אותו דבר. כך בנינו את זה".




מרכז האש בפיקוד דרום. צילום: דובר צה"ל


מחפשים קלף מיקוח


גם לפני צוק איתן ידע צה"ל לאסוף מידע מודיעיני ולאתר מטרות תקיפה, אבל בנושאים האלה תמיד יש מקום לשיפורים. מבט מתוך מרכז האש בפיקוד דרום מספק לא רק יכולת ויזואלית על הנעשה מעבר לגבול ולא רק אפשרות לאיסוף מידע מודיעיני אלא גם הבנה משמעותית של דרכי ודפוסי הפעולה של האויב. בעתיד זה יהפוך לנשק אסטרטגי נגדו.



"מאז סבב הלחימה האחרון ממשיך חמאס להפיק לקחים ורואים אותו מתאמן", מגלה אל"מ רוזן מקצת מהמידע שנאסף במרכז האש, "באימונים רואים שהם היו די מרוצים מהתוצאות שלהם בלחימה והם ממשיכים לעבוד בצורה משמעותית על שיפור. אי אפשר לזלזל באויב הזה. אנשים אומרים 'מה זה חמאס', אבל זה אויב עם הרבה ניסיון מבצעי. תחשוב כמה מבצעים הוא עבר מאז יצאנו מרצועת עזה לפני כעשור. חמאס גם לומד מהסביבה כולה, אם מהצפון ואם מסיני ובכלל ממה שקורה במזרח התיכון. והוא עוסק בצורה אינטנסיבית מאוד בהכנות לסבב הבא".



במסכים אפשר להתרשם גם מגורמים אחרים הפועלים ברחבי רצועת עזה ואת הפוטנציאל הדליק של המקום. חיילי המרכז עוקבים ורואים איך חמאס בונה את כוחותיו תחת הרתעה ועבודת ריסון מול ארגונים קיצוניים שיורים מדי פעם רקטות לעבר ישראל, תוך שהם מנסים ליצור טריגר לפיצוץ נוסף. "חמאס בנה תעשייה צבאית וזה הולך ומשתפר", מבהיר רוזן, "הוא מבין גם שלא תמיד צריך לפגוע. מספיק שהפעלת פה בארץ סירנות ושלחת אנשים לממ"דים - מבחינתו יצרת 'שגרת חירום' ושיבשת את החיים. זה יעד שלו. הוא נלחם בנו 50 יום ולא הצליח לפתוח את המצור הימי וגם לא הצליח לבצע את זממו בפיגוע מיקוח גדול. קלף המיקוח שלו, לחטוף חייל או אזרח ישראלי, הוא עדיין ראשון בסדר העדיפויות שלו".



"אם לא נשתפר, נתקוף חול"


מרכז האש החדש מאפשר לצה"ל להסתכל בצורה ממוקדת יותר על גזרות שטח נוספות. נוסף לכך, הוא מאפשר ליצור מומחיות מודיעינית שמסייעת לכוחות לעבוד ב"פינצטה" בשטח עזה - תנאי קריטי לאפקטיביות של המשימה. "אם לא נשתפר בזה, נתקוף חול", מודה אל"מ רוזן, "ובעימות הבא האויב יסתתר טוב יותר, יחביא אמל"ח טוב יותר. אבל המקום הזה, מרכז האש, עולה על כל ההתחכמויות שלו. גם בעבר אספנו מידע, אבל בלי כל השילוביות שיש היום ובלי היכולת לראות את התמונה המלאה שרואים היום. השתפרנו טכנולוגית בצורה בלתי רגילה, אנחנו רוקחים פה אינסוף רעיונות יצירתיים".



כמו למשל?
"אנחנו לומדים את דפוסי הפעילות של חמאס והג'יהאד, מהם העוגנים שלהם. תעיר פה חייל או חיילת מהמודיעין והם ישרקו לך את המידע הזה".



ומה אתם לומדים במקרו?
"מי חזק ומשמעותי ומי לא. כך אנו יודעים היכן להשקיע מאמץ מודיעיני וכך נפגע ביכולת של השטח לתפקד".