דתיים על כוונת הטרור: במגזר מתמודדים עם כוונות המחבלים

כאשר השניים חולפים על פניו בצחוק גדול הצופה יבין כי הצעיר החליט לעשות מעשה. סכין גדולה נשלפת לפתע, הוא אוחז בה בחוזקה בכף ידו, וכשהשניים לא שמים לב הוא מתחיל לרדוף אחריהם. הוא קופץ על שניהם מאחור ובשתי אבחות סכין משסף את גרונותיהם, והם מוטלים על הקרקע. המסך מיטשטש והתמונה קופאת. דם ניתז על המסך וכתובת גדולה בערבית מופיעה: "קום ותעשה אינתיפאדה", נכתב בשחור ואדום, ונחתם: "שחרור אל־אקצא".

הסרטון הזה לא יועד להגיע דווקא לפלסטינים שמעבר לקו הירוק, אלא בראש ובראשונה לערביי ישראל, בעיקר אל הצעירים שבהם. אלא שעוד מסר ברור נובע מהסרטון הזה: חזותם של השחקנים שלכאורה נרצחו בסרטון היא לא רק במובהק יהודית, אלא בעיקר דתית. האחד עטוף בטלית וכיפה סרוגה, ואילו חברו לבוש שחורים ולראשו מה שנראה כמגבעת חרדית מאולתרת.
 

"הם לא מחפשים אדם דתי בגלל שהוא דתי, אלא אדם שהם ידעו בוודאות שהוא יהודי", אומר תת־אלוף במילואים ניצן נוריאל, לשעבר ראש המטה ללוחמה בטרור וכיום חוקר במכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי הרצליה. "צריך להבין את זה. הם לא רוצים להגיע למצב שהם פגעו בתייר או בערבי אחר. הרי אנחנו בני דודים, כמו שאומרים, די דומים. אז הרצון לפגוע ביהודי מפנה אותם לפגוע באדם שהוא יהודי בוודאות. הדרך שלו למנוע תקלות הוא לחפש אדם שלבוש כמו יהודי".

אחת ההערכות במערכת הביטחון כיום היא שגל הטרור הנוכחי, שפרץ בעוצמה עם רצח בני הזוג איתם ונעמה הנקין מול ילדיהם, ונמשך עם הרצח הכפול ברחוב הגיא ברובע המוסלמי בירושלים, שבו נהרגו נחמיה לביא ואהרון בנט – לא היה מקרי. שזה משום שהם כולם יהודים בעלי חזות דתית ברורה, מה שהופך אותם ליעד קל יותר למפגעים.
 

"אסור לעשות הכללות", נוריאל ממשיך. "אבל כל מי שהולך לעשות פיגוע טרור לא בוחר בקורבן שיעמוד בכללי ההלכה של הדת המוסלמית. הוא בוחר ביהודי, במקום שיוכל לברוח בקלות, ולגרום את הנזק המקסימלי". 
 

הרוצח חיפש מתנחלים, בני הזוג הנקין ז"ל. צילום: באדיבות המשפחה

בקרב הציבור הדתי־לאומי, מי שמכונים "הכיפות הסרוגות", שומעים את הדברים ולוקחים אותם לתשומת לבם, אם כי לפי שעה בזהירות רבה ובאיפוק.

"מצד אחד ברור שבתחילת גל הטרור הזה התופעות האלה באמת התמקדו כנראה בפגיעות באנשים בעלי חזות דתית ברורה", אומר אלחנן גלט, מנכ"ל רשת ישיבות ואולפנות בני עקיבא בישראל. "כך זה נראה, אבל בתוך הציבור הדתי אין על זה בכלל שיח. מכיוון שהנחת היסוד היא שזה נעשה פשוט מסיבות פרקטיות, שזו הדרך הכי קלה עבור הפוגע לצמצם טעויות, במירכאות, מבחינתו, ולפגוע ביהודי באשר הוא. שים לב למשל שהפגיעה היא יותר בגברים ופחות בנשים. למה? כי שם הזיהוי הוא הרבה יותר פשוט מבחינה חיצונית".
 

גלט מנהל 75 מוסדות לימוד וקמפוסים מצפון ועד דרום, עשרות אלפי תלמידים ותלמידות בני ובנות המגזר הדתי, רובם הגדול מכיתה ז' ועד י"ב. גל הטרור האחרון עוד לא מביא את גלט להנחות את התלמידים והתלמידות להצניע חזות דתית, אך לדבריו הוא הורה לעובדיו, אנשי ונשות חינוך, לפקוח עין. "הזהירות ותשומת הלב היום הרבה יותר מקצועיות וקפדניות", הוא מספר. "התחושה שלנו היא שבפועל הסכנה לא באמת גדולה, כי סטטיסטית אם תבדוק כמה בעלי חזות דתית דווקא נפגעו תמצא שזה לא נכון, אבל הזהירות הנדרשת וההקפדה על כללים היא חד־משמעית". האבטחה במוסדות הודקה, הנחיות הבטיחות לתלמידים ולצוות המורים רועננו, ואפילו על המורל ניתן דגש.
 

"נעשו פעולות רבות לחיזוק האווירה הציבורית החיובית", הוא ממשיך. "למשל היה מבצע גדול, שלושה שבועות בסך הכל בכל הארץ, של חלוקת דגלונים וסטיקרים. זה לא רק לשם חיזוק הציבור. זה בסופו של דבר מחזק את הילד. מי שלא עושה כלום ורק רואה טלוויזיה ורק רואה מסכים – פוחד יותר. אבל מי ששותף לעשייה, גם אם שותף קטן, מרגיש הרבה יותר טוב, בטוח ורגוע. מבחינת התפיסה שלנו, זה מורל שקשור לתפיסה היהודית והציונית שלנו, שזה מרגיע גם את הילד וכמובן גם מחזק את הציבור כולו. זה היה מאוד משמעותי".
 

מלאכי רוזנפלד ז"ל. צילום: אלבום פרטי

ובכל זאת, ההנחיות לתלמידים ירדו לעתים לרזולוציות. באחת הישיבות הגדולות והמוכרות בציבור הדתי לאומי במרכז הארץ, תלמידים סיפרו כי הונחו על ידי ההנהלה לרכוש לעצמם ערכות גז מדמיע. בישיבות הנמצאות בירושלים, שבה הכה גל הטרור בעוצמה גבוהה במיוחד, הידוק האבטחה והאזהרות לתלמידים נעשו באופן חד יותר ממקומות אחרים.
 

"הוצאנו נהלים ברורים לגבי אבטחה בכל המוסדות, עמדנו על הקפדה גדולה של המנהלים שלנו בכל מקום, בין אם המוסדות הפנימייתיים והלא פנימייתיים", אומר גלט. 

"בכל מה שקשור לכניסת זרים או סיור ואבטחה סביב המבנה, והנחיות לתלמידים לשים לב למשהו יוצא דופן".  גם שיחות עם אנשי מקצוע סופקו לרשות התלמידים שמעוניינים בכך, שיעורי שיחה פתוחים עם המחנך או המחנכת הורחבו, ועדכון שוטף וצמוד יותר של ההורים בנעשה. "הוצאנו הנחיה כתובה של הנהלת הרשת של בני עקיבא, שמפרטת את תחומי הפעילות כיום: השגרה בתוך בית הספר, הטיולים, הקפדה על הנהלים, הקפדה על כל נושא ההגעה והיציאה מבית הספר מבחינת הסעות או הליכה ברגל", גלט מספר. עם זאת לדבריו, בפועל, משקיף מהצד לא יבחין בשום שינוי בהתנהגות בימי שגרה. המאמצים מתרכזים לפי שעה בערנות גבוהה יותר מאשר בימים כתיקונם.
 

"אני לא ממליץ לחברה הישראלית לראות את זה ככה", מבהיר יורם שוייצר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי. "אני לא חושב שהתוקפים עם הסכינים מחפשים דווקא דתיים, זאת שטות מוחלטת. כולם באותה מידה של סכנה וצריכים להיזהר באותה מידה. מה זה להיזהר? להיות ערניים. יש לנו נטייה להגיב בצורה מאוד קיצונית למצב עכשיו. אבל שוכחים שעברנו פה תקופות קשות הרבה יותר. אז כרגע צריך להיות ערניים".
 

לדבריו, הסטטיסטיקה מוכיחה כי בעלי חזות דתית וחרדית הם קבוצות סיכון להיפגע ממחבל כמו כל ישראלי אחר. עם זאת הוא לא כופר בהנחה שהם, ובעיקר חרדים, עשויים להיות יעד עבור המחבלים. "תראה, ראינו שהם דוקרים גם נשים מבוגרות וגם חבר'ה שלא לבושים כחרדים", הוא ממשיך. "אותם אלה שתקפו חרדים היו כנראה בלחץ גדול יותר מאחרים. אז יכול להיות שאחד אמר, 'אוקיי, הכיפה מסמלת יהודי בוודאות', אבל כל יהודי הוא מטרה לגיטימית מבחינתם. רק שבתוך הדינמיקה הזאת של חיפוש קורבן הם מחפשים מישהו שיבטיח להם בוודאות שהוא יהודי".
 

בניגוד לנעשה בציבור הדתי לאומי, בציבור החרדי יש מי ששומעים את הדברים ונחרדים. השיח הפנימי בסוגיה תוסס. "אני חושב שהחרדים מגיבים בחוסר פרופורציה מוחלט", שוייצר אומר. הוא מתייחס בעיקר לקול קורא שהתפרסם בשבוע שעבר על גבי השבועון החרדי הפופולרי "משפחה", ובו בקשה מפורשת מהמוסלמים להימנע מפגיעה בחרדים. הנימוק: הם, החרדים, אינם עולים להר הבית, כך שהאש לא צריכה להיות מכוונת כלפיהם.
 

"כוהני הדת המוסלמים יודעים היטב שההלכה הדתית המסורתית אוסרת על עלייה להר הבית", אומר תא"ל במילואים נוריאל. "לכן יש גם להם סוג דילמה, כי מצד אחד חרדים הם בוודאות יהודים ומצד שני הם באמת לא עולים להר הבית. בתוך הדילמה הזאת הם מתנהלים. אבל בפועל, האם כל דוקר בן 15 שלוקח סכין שואל את עצמו האם האדם עולה להר הבית או לא? לא. לכן המאמץ מתרכז באדם עם סממנים יהודיים".
 

בניסיון לעצור את מפלס הלחץ לגאות בקרב בני הציבור שלהם, חלק ממנהיגי הציבור החרדי והדתי בישראל יוצאים בקריאות פומביות להירגע. "האנטישמים אינם מבחינים בין יהודי ליהודי", פסק הרב שלמה אבינר, ממנהיגיו הבולטים של הציבור החרדי לאומי בישראל – פלג אדוק של הציונות הדתית – בשאלה שנשאל על ידי מאן דהוא בנושא. "הם גם רצחו תיירים שהיו גויים. הם גם רצחו במקומות חילוניים מובהקים. מי שרוצה לעסוק בסטטיסטיקה אינו יכול להצטמצם לתקופה קצרה". אפילו היטלר גויס כדי להפיג את הפחד: "גם היטלר יימח שמו חיסל יהודים דתיים, חילונים, ימנים, שמאלנים, ציונים, לא ציונים, מודרנים, מיושנים, חרדים, לא חרדים, ואפילו יהודים שהתנצרו. בעיניו, כל היהודים הם יהודים. ובזה הוא צדק".
 

זמן קצר לאחר מכן הבהיר הרב חיים קנייבסקי, ממנהיגי הציבור החרדי הליטאי, כי על אנשיו להמשיך להגיע אל הכותל, אולם טוב שיעשו זאת בדרכים ראשיות ולא צדדיות, להפחית את הסכנה. "זה מצב מאוד לגיטימי שאדם חרדי שלא אמון על ההגנה העצמית הממוסדת, אולי פרנסי הקהילה שדואגים לצאן מרעיתם, יבקשו להיזהר ביתר מידה", אומר שוייצר. "בטח אם הם לא צורכים את התקשורת המרכזית כמו אחרים. אז יכול להיות שבמגזר החרדי מצאו לנכון דווקא, בגלל שהם לא צרכנים מתמידים של המדיה. אבל להגיד שהם צריכים ערנות מיוחדת דווקא בגלל שהם נראים בצורה זאת או אחרת? זה דבר שטות ומעלה את מפלס הלחץ שגם ככה יש פה".