שגרה של גדוד קרבי אמורה לכלול לאורך השנה ארבעה חודשים אימון, ארבעה חודשי קו, ארבעה חודשי אימון נוספים וחוזר חלילה. אלא שהמציאות בשנים האחרונות, שכללה גלי טרור, מבצעים צבאיים וקיצוצים בתקציב, בדרך כלל הפרה את השגרה הזאת. בניסיון לכפר על היעדר האימונים והתרגילים של הלוחמים שנשלחו לתגבר כוחות בגל הטרור הנוכחי, מצאו בחטיבת השריון דרך יצירתית לשמור על כשירות הלוחמים: תרגול תרחישים של עימות מול חמאס בעזה דווקא בגבול הצפון, כמה מאות מטרים מהמורדים הסורים.
"הבנו שאם רוצים להעלות את רף האימונים של החיילים ואת הכשירות המבצעית שלהם, צריך לחשוב מחוץ לקופסה”, מסביר סגן עומר באומן, סגן מפקד פלוגת המגן בגדוד 9 של חטיבה 401 בשריון. “בזמן שאנחנו תופסים קו בצפון, החלטנו להעלות סימולטורים שמדמים אימון בטנק כמעט אחד לאחד, והכשרנו להם שטח מיוחד. החיילים נכנסים לתוך הטנקים שמחוברים לסימולטורים ומתרגלים קרבות ותרחישים שונים”.
אימון על הסימולטורים נערך בדרך כלל בבסיס ההכשרה בשיזפון שבדרום. לתפקיד המאמנות בסימולטורים נכנסות מדריכות השריון, שמגיעות במיוחד לצפון לצורך כך. תפקידן הוא להכין את הלוחמים למצבי אמת, להכשיר אותם ולסייע לדמות תרחישים, בין היתר ממבצע צוק איתן וממלחמת לבנון השנייה. “יש כאן יתרון אדיר”, מסביר סגן באומן. “בזמן שאנחנו בין שמירות ואימונים, אנחנו מתרגלים דברים שבדרך כלל חווים באימונים או במבצעים. הדבר מעניק לנו יתרון בהשארת הכשירות אצל הלוחמים בזמן שאנחנו לא אמורים להתאמן”. לדבריו, כשהחיילים מסיימים את הקו ויוצאים לאימון המתוכנן, התוצאות ניכרות בשטח ומזהים שהכשירות נשמרת, כך שמדובר בצמצום פערים משמעותי.
העורף בחזית
פיקוד העורף תרגל ביום רביעי תרחיש של רעידת אדמה במבנה. לצורך התרגיל פוצץ מבנה טחנת הקמח הישנה בכניסה ליישוב אבטין, וכוחות ההנדסה יצרו אתר הרס לטובת אימוני פיקוד העורף. מדובר בתרגול שנחשב נדיר ומשמעותי מאוד לפיקוד העורף, שכן אתר הרס מאפשר להתאמן בחילוץ והצלה בתוך שניות לאחר רעידת אדמה. טרם הפיצוץ מוכנסות למבנה בובות שמהוות "גופות דמה" במטרה לחלצן.
כלים שלובים
ערכות חדשות המכילות ציוד לאיתור נעדרים חולקו לראשונה לארבעת הפיקודים. הערכות החדשות כוללות כלים לניתוח זירות אירוע, אמצעים לאיסוף ראיות וכן אמצעים לוגיסטיים כמו מפות, מצפנים, כפפות סטריליות ומעטפות ייחודיות אשר מותאמות ללקיחת דגימות ביולוגיות. בעזרת הערכות החדשות יוכלו צוותי האיתור של הפיקודים לתת מענה מהיר ויעיל אם קיים חשש להיעדרות או לחטיפה של חייל.
השבוע לפני - הקמת המוסד, 13.12.1949
שנה וחצי לאחר שהכריז דוד בן־גוריון על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, ב־13 בדצמבר 1949, הוא הטיל על ראובן שילוח להקים את "המוסד לריכוז ותיאום פעולות המודיעין" ולעמוד בראשו. בשנתו הראשונה שימש המוסד גוף לתיאום בין שירותי המודיעין והביטחון בישראל והיה חסר סמכויות ביצועיות לאיסוף מודיעין מחוץ לארץ. רק ב־8 בפברואר 1951 החליט בן־גוריון על הפיכת המוסד לרשות עצמאית לביון בעלת סמכויות לאיסוף מודיעין מחוץ לישראל.
המוסד הפך להיות ארגון הביון של ישראל, שמשימתו העיקרית היא איסוף מידע מסווג, מודיעין אנושי ומשימות הפקת מודיעין חשאיות מחוץ לגבולות המדינה, דיפלומטיה חשאית וסיכול יעדים אזרחיים וצבאיים של האויב. הארגון לא נמצא תחת הרשות המחוקקת, ומי שאוכף את פעילותו הוא משרד ראש הממשלה.
המפקד הראשון. ראובן שילוח, ממקימי המוסד. צילום: האנס פיין
בין פעולותיו המפורסמות של המוסד, שקיבלו פרסום רשמי, היו חטיפתו בארגנטינה של אדולף אייכמן, מבכירי המשטר הנאצי, והבאתו למשפט בישראל ב־1960; מבצע “זעם האל” ב־1972 לחיסול האחראים לטבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן; חטיפתו של מרגל האטום מרדכי ואנונו ברומא
ב־1986; ועוד.