במערכת הביטחון שוקלים להטיל את מימון מיגונם של המתקנים האסטרטגיים בישראל, בהם תחנות החשמל, נמלי הים, נמלי האוויר, בתי הזיקוק ומאגרי הגז – על בעלי המתקנים עצמם. מטרתו של המהלך היא לאפשר לצה"ל להפנות את כלל משאביו לעבר הגנה על יישובים במקרה של מלחמה. על פי ההערכות של גורמים במערכת הביטחון, המיגון צפוי להסתיים במהלך השנה הבאה.
משמעות הדבר בפועל היא שחברת החשמל תיאלץ למגן את תחנות הכוח שלה בעצמה, וכך גם חברות הגז יידרשו לממן בעצמן את מערך ההגנה על האסדות. עלות הפרויקט נאמדת במאות מיליוני שקלים שמערכת הביטחון מעוניינת לחסוך לעצמה ולהפנות למטרות אחרות.
חלק מהחברות סירבו עד כה למגן על חשבונן את המתקנים שלהן והשיבו למערכת הביטחון בשלילה: "אם המדינה רוצה שנמגן מתקנים, שתממן את זה בעצמה". בשל העובדה כי האינטרס העליון שבמיגון המתקנים הללו הוא של המדינה עצמה, אפשר להעריך כי שאלת המימון תהפוך בתקופה הקרובה מוקד לעימות, שיגיע בסופו של דבר אל שולחנו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
במערכת הביטחון מעריכים כי תשעה מתוך עשרת המתקנים האסטרטגיים ימוגנו באופן מלא במהלך השנה הבאה. המתקן העשירי, להערכת גורמים ביטחוניים, ימוגן ככל הנראה עד לסוף אותה שנה. עד כה נאלץ צה"ל להפנות את משאבי ההגנה שלו, לרבות מערכות כיפת ברזל, בעתות חירום קודם כל אל עבר המתקנים האסטרטגיים – שפגיעה בהם הייתה מביאה לפגיעה קשה ברצף התפקודי של ישראל. כשהמיגון יושלם, מערכות היירוט כולן יופנו להגן על יישובים.
אחת הבעיות הגדולות שאיתה מתמודד פיקוד העורף היא העובדה כי אי אפשר למגן חלק גדול מהמתקנים על ידי בניית מעטה הגנה חיצוני ועל כן רוב המיגון יתמקד בהצבת מיירטים. נוסף על כך, כחלק מהליך המיגון נדרש למצוא מקורות אנרגיה חלופיים למקרה שזרם החשמל ינותק באופן פתאומי. על כן, מתקנים שיוקמו בעתיד לא יקבלו אישור להתחלת בנייה עד שהתוכניות שלהן יועברו לאישור פיקוד העורף, כמו במקרה של התוכנית לבניית נמלי הים החדשים.