כחלק מהפקת הלקחים ממבצע צוק איתן החליטו בצה"ל לחזק את הקשר בין כוחות האוויר, הים והיבשה. אחד האירועים הבולטים שהובילו למסקנה זו היה חדירת חוליית מחבלים מהקומנדו הימי של חמאס דרך הים לחוף זיקים, בדרכם לבצע פיגוע בקיבוץ זיקים, ב־8 ביולי 2014. בעקבותיו הבינו בצה"ל שהמציאות משתנה, ורק שילוב בין הזרועות יכול להוביל לסיכול חוליות הקומנדו של חמאס. "ברור לנו היום יותר מתמיד שניסיונות חדירה יהיו גם בעימות הבא וגם בזמן שגרה", אמר לאחרונה גורם בכיר בפיקוד הדרום.
על רקע דבריו צפינו השבוע באימון של טייס קרב, מפקד סיירת ספינות בגבול הדרומי בפלגה 916 ומפקד פלוגה בגדוד 13 של חטיבת גולני, וראינו איך מפקד ספינה מסמן מטרה ללוחם חי"ר על הקרקע.
"בעבודת הביטחון השוטף שלנו יש קשר הדוק בין הזרועות, גם באוויר וגם בים", מסביר סרן יהב לירון, מפקד סיירת בזק בפלגה 916. “כל קו התפר בין ישראל לעזה, גם בגזרה הימית וגם בגדר היבשתית, הפך למשימה משותפת עבורנו. אנחנו עובדים ביחד כל יום. אנחנו מתרגלים גם את ההתמודדות מול האויב וגם ברמת הדיווחים. או שאנחנו יוזמים את הפעילות או שהחי"רניקים מקפיצים אותנו".
סרן יהב מסביר ששילוב זרועות, כמו זה שקיים כיום, לא התקיים בזמן שהוא שימש מפקד ספינה, ורק לאחרונה אפשר לזהות את ההצלחה של הפעילויות המשותפות: “הלוחם בשטח מתפקד בתור העיניים שלי ולהפך. בעזרת המערכות שלי אני יודע להגיד לו: ‘מצד ימין שלך, בנקודה X, יש חוליית מחבלים שמניחה מטען, שאורבת לכם, טפלו בה’. באותה מידה הוא יכול לסמן לי מטרה בקרקע, ואני אתקוף אותה או אכוון מסוק קרב אליה".
“רגע לפני שעלינו לקו, עלינו על הספינות", מספר סרן דוד פאייריזן, מ"פ חוף בחטיבה הצפונית מגדוד 13 של גולני. “יצאנו לראות איך נראה המקום הטבעי שלנו, היבשה, מנקודת מבט של לוחם ים. הפקת הלקחים הכי משמעותית בעיני מאירוע זיקים היא לא רק לספק תמונה, אלא גם להבין את המציאות אחרת. בפעילות השוטפת עם כוחות הים, יש לנו כלי בים שעוזר לנו, מסתכל על כל תנועה שלנו ועוזר לנו בכל הקשור לתצפיות לעומק ולהתמודדות עם יכולות אש באופן הרבה יותר טוב ממה שהיה לי פעם".
בפעילות המשותפת הזאת לוקחים חלק גם טייסי חיל האוויר, כאשר ממסוק הקרב ניתן לראות לפעמים את מה שלא ניתן לראות מהים או מהיבשה. כשמסוק קרב נדרש לסכל פיגוע, יכולת הדיוק בנויה על סיוע מהקרקע ומהים, שעוזרת לפגיעה מדויקת.
משלחת סיוע
משלחת סיוע
בשבוע הבא תנחת בישראל משלחת אמריקאית לסדרת מפגשים לסיכום פרטי הסיוע הכלכלי שמעניקה ארצות הברית לישראל. המשלחת תורכב מנציגי המועצה לביטחון לאומי, ובפגישה ישתתפו נציגים באגף התכנון של משרד הביטחון. על פי הערכות, גובה התקציב יעלה במעט ויעמוד על סך של יותר מעשרה מיליארד דולר בעשור. השיחות כבר החלו בשבועות האחרונים, והן צפויות להסתיים בהודעה משותפת בשבוע הבא.
עם הפנים לדרום
עם הפנים לדרום
מנהל הרכש במשרד הביטחון העביר את הסמכות להכשרת הנהגים בצה"ל דרומה במטרה לתעדף עסקים מהפריפריה. הפעם זכתה במכרז חברה מדימונה שתהיה אחראית על העברת כלל לימודי הנהיגה בצה"ל לרכבים עד 12 טונות בהיקף של כשישה מיליון שקל בשנה. בית הספר מדימונה יחליף בסוף חודש ינואר שני בתי ספר לנהיגה, מרחובות ומפתח תקווה, שהעבירו עד כה את לימודי הנהיגה בצריפין. את לימודי הנהיגה לכ־1,500 חניכים בשנה יעבירו כ־20 מורים מקצועיים על גבי 21 משאיות חדשות שנרכשו במיוחד.
השבוע לפני: פרוץ מבצע “סופה במדבר", 17.1.91
השבוע לפני 25 שנה פרץ מבצע "סופה במדבר", שהיה חלק ממלחמת המפרץ הראשונה. המלחמה, שנמשכה מ־2 באוגוסט 1990 עד 28 בפברואר 1991, פרצה בעקבות הפלישה העיראקית לכווית וכיבושה. לאחר הפלישה לכווית החלה מועצת הביטחון של האומות המאוחדות לנקוט סנקציות נגד עיראק והציבה בפניה אולטימטום. משפג האולטימטום, פתחה קואליציה בראשות ארצות הברית במבצע "סופה במדבר", שהחל במתקפה אווירית רחבת היקף והמשיך במהלך קרקעי בן 100 שעות שבמהלכו שוחררה כווית.
עוד טרם הפלישה אל כווית הודיעה הממשלה העיראקית כי במקרה של מלחמה היא תתקוף את ישראל. מחשש שישראל תותקף בנשק כימי, חולקו לתושביה ערכות מגן שכללו מסכות גז ומזרקי אטרופין. כל משפחה התבקשה להכין בביתה חדר אטום, שבו תשהה בעת מתקפת טילים. יממה לאחר פתיחת מבצע "סופה במדבר", בלילה שבין 17 ו־18 בינואר 1991, הותקפה ישראל בטילי קרקע־קרקע מסוג סקאד בעלי ראש נפץ קונבנציונלי, ששוגרו ממערב עיראק לעבר גוש דן, מפרץ חיפה והנגב.
39 טילים נפלו בתחומי מדינת ישראל בזמן המלחמה, ומטרתם הייתה על פי ההערכה לגרור את ישראל לתגובה צבאית, אולם ישראל שמרה על איפוק. ארצות הברית הציבה בישראל סוללות פטריוט להגנה שהצליחו לשמור על שמי ישראל באופן חלקי, מאחר שחלק מהטילים התפוצצו באוויר.