בבית הדין הצבאי בקסטינה מתקיים היום (שלישי) הדיון בבקשת התביעה הצבאית להחזיר את החייל היורה מחברון למעצר מלא, זאת לאחר שבסוף השבוע הוחלט להעבירו למעצר פתוח. בפתח הדיון חשפה התביעה את דוח הנתיחה שבוצעה בגופתו של המחבל אישרה את הדיווחים שפורסמו, כי הוא נהרג מירי החייל ולא מהירי שנטרל אותו. במהלך הדיון הועלו מספר טענות, כאשר אחת הדרמטיות שבהן היתה של קצין בדרגת סא"ל במיל, שמשמש גם כקצין הביטחון של נפת חברון שתיאר את הזירה ואמר כי "המחבלים היוו סכנה ותמיד קיים חשש לחגורת נפץ שמחבל פצוע יכול להפעיל. במהלך ההגעה לאירוע שמעתי את הקריאות 'תבדקו שאין עליהם מטענים'".
התובעת הצבאית הראשית, עו"ד אל"מ שרון פנחס זגגי, אמרה בדיון כי "בימים האחרונים נאספו סרטונים נוספים שנשלחו למחלקה לזיהוי פלילי שמפריכים את הטענות כי החשוד היה נסער ונרגש. הסרטונים מלמדים על הלך רוח אחר ושופכים אור על האירוע. כמו כן הוצגו עדויות המפריכות את הטענה שהייתה הערכת מצב התרחיש של פיגוע".
עוד אמרה אל"מ פנחס זגגי, כי "אנו טוענים כי לא ניתן לתת אמון בגרסת המשיב בנושא תחושת סכנת החיים. גרסתו לא אמינה ולא מסתדרת עם חומר הראיות. זה עולה עם דברים שאמר, זה נבחן עם ראיות חיצוניות, סרטונים שנאספו בימים האחרונים ובהתאם להתנהגות האנשים בזירה לפני ואחרי האירוע ולסבירות הטענות שהוא טוען, הן לא הגיוניות ביחס להתרחשות בזירה". לדבריה, "טענת המשיב (החייל-נ"א) נולדה בשביל להצדיק את המעשה והתוצאות שלו".
"המג"ד שאל: למה ירית?"
לאחר מכן נכנסה התובעת הצבאית לרגעים שאחרי הירי בו הצדיק החייל את הירי: "אחד הלוחמים סיפר כי חצי דקה לפני הירי אמר לו החשוד 'מה הוא עוד חי' ולאחר הירי החשוד אמר ללוחם אחר ולמ"פ 'דקרו את חבר שלי וניסו להרוג אותו אז גם לו מגיע למות'. בנוסף אמר למ"פ 'הוא חי וצריך למות' ובכל ההתנהלות הזו אן היה פועל מחשש למטען היה צריך החייל לענות למ"פ לשאלה 'למה עשית את זה?' הוא היה צריך להגיד בגלל החשש למטען.
חייל צה"ל יורה במחבל פצוע
לדבריה, "הדבר המתבקש לתשובה למ"פ זה תשובה כמו 'חששתי ממטען' והוא לא אמר את זה. מאוחר יותר הוא נכנס למג"ד ואז לראשונה הוא טען כי חש סיכון וחשש אבל לא ממטען אלה מסכין: 'חשתי בסכנה בגלל שהמחבל זז והיה סכין' הוא נשאל על ידי המג"ד 'אז מדוע לא הרחקת את הסכין? למה לירות?" עוד אמר המג"ד לחייל החשוד כי "אני חושב שאתה משקר".
עוד המשיכה אל"מ פנחס זגגי ואמרה כי גם אחת הפאראמדיקיות שאלה את החייל האם הוא ירה במחבל והוא ענה שהוא לא זוכר. "היא שאלה אותו למה ירית? הוא ענה 'כי כולם ירו' היא שאלה 'אבל המחבל היה מנוטרל?'. הוא ענה 'המחבל הזה את היד והייתה שם סכין'. הוא לא דיבר על מטען והסרטונים מראים כי מהסכין לא נשקפה סכנה". החייל אמר בחקירתו כי לא התכוון לירות במחבל באופן אישי: "אני האחרון שהיה עושה דבר כזה".
"השופט: גם מפקד המחלקה חשש ממטען"
לאחר מכן עברו הצדדים לדון בחששו של החייל ממטען על גופו של המחבל. התביעה הציגה בפני השופט את התנהגותו של החייל לאחר הירי בו הוא נראה לוחץ ידיים לשני אזרחים דבר שמפריך, לדבריה את הטענה לחשש ממטען, שכן אם חשש היה אמור לפנות את הזירה ולא ללכת ללחוץ ידיים.
בתביעה הצבאית מבהירים את סוגיית הפקודה בנושא בדיקת מטען על מחבל. בתביעה שוחחו עם מח"ט יהודה שהבהיר כי הפקודות הן לא להזעיק חבלן במקרים של פיגוע דקירה אלה לפנות את המחבלים. המח"ט הבהיר כי בזירה בה עולה חשש למטען יש נוהל ברור וההתנהלות היא אחרת. למרות החשש הסובייקטיבי אין חשש ממשי והוא לא היה קיים למעט צעקות של אזרח בזירה. ההתנהלות בשטח מראה כי אין שום חשש ממטען. "גם אם החשוד היה סובר שיש מטען כלל הראיות וההתנהגות שלו לא מראה כך", טוענת התובעת הצבאית.
החייל העיד בפני החוקרים כי הוא לא חשש ממטען רגעי ולא ידע לשים את האצבע על הנקודה בה עלה חשש ממטען אלא חשש כי המחבל יבצע פיגוע מאוחר יותר במהלך עדלאידע שהייתה אמורה להתקיים באזור.
בנקודה זו התערב השופט ומבקש להתעכב על עדות ספציפית של המ"מ, שאמר כי גם הוא אמר בחקירתו כי גם הוא חשש ממטען בזירה. התביעה הבהירה כי המ"מ אומנם דיבר על חשש למטען אך חשש ברף הנמוך. השופט לא מקבל את "מדרג החששות" ורומז כי יש כאן עדות שלא ניתן להתעלם ממנה.
התובע הצבאי סא"ל אדורם ריגלר מספר לשופט כי החשוד סובל מאובדן זיכרון לגבי מספר אירועים, בעיקר כאלה בהם הוא נשאל על אמירות שלו בחקירה כמו "המחבל היה צריך למות". לדברי סא"ל ריגלר, החשוד כבר לא זוכר שאמר זאת בחקירה. בתביעה מייחסים לו "שיתוף פעולה באופן חלקי".
בסיום הדיון טענה התביעה כי "מתקיימות הראיות לחשש להריגה ויש כוונה לגבש כתב אישום בשבוע הקרוב לאחר השלמה סופית של כמה פעולות חקירה" וביקשה להאריך את מעצרו של החייל.
"התביעה מציגה תמונה חד צדדית המנוגדת לשכל הישר"
פרקליטו של החייל, עו"ד אילן כ"ץ, אמר: "בידו של השופט להפסיק את הפארסה הזאת כבר היום. אנחנו סבורים לאחר שקיבלנו את החומר כי התביעה מציגה תמונה חד צדדית המנוגדת לשכל הישר וגם לראיות".
לדבריו, עדות הפאראמדיקית בעדותה הראשונה אומרת 'הרגשתי שהוא מאוד מבוהל והפנתי אליו את הקב"ן. הוא נשמע לי מאוד מבולבל ולא סיפר את הסיפור במלואו ולא הבין את מה שאני מתכוונת'. למרות זאת אף אחד לא טרח לזמן את החייל לבדיקה נפשית, לא נעשתה בבדיקה לפני החקירה למרות שמדובר בחייל שהיה באירוע משמעותי. אתמול הגיע לחייל קב"ן ושאל אותו אם הוא רוצה טיפול". עו"ד כץ תוהה האם מדובר בהכוונה".
לאחר מכן פנה עו"ד כ"ץ לעדות המג"ד: "המג"ד התייחס לאירוע כאירוע משמעתי ורצה לשפוט את החייל. הוא לא רצה להעביר את זה למצ"ח. רק לאחר התייעצות עם הפרקליטות החייל נשלח למצ"ח. וזה מעיד איך המפקדים ראו את זה בזמן אמת. אי אפשר לבוא ולהגיד היום 'שהמפקדים ראו את זה בצורה רעה'. עובדה נוספת היא שהחייל הושעה. זה טיפול בציר הפיקודי".
"אין פה שום דרך להוכיח שהתגבשה פה כוונה לבצע הריגה. יש להפסיק את הפארסה כאן ועכשיו", אמר עו"ד כ"ץ, "קו התביעה מנוגד לחומר הראיות בתיק".
עורך דינו הנוסף של החייל, אייל בסרגליק, אמר בדיון כי "אנחנו נמצאים במצב שאין יותר עילות קיימות. אין עילה לעצור אותו בגלל חשש לשיבוש הליכים הלכה למעשה. אין חשש למסוכנות מהחשוד מכיוון שהוא לא יהיה בסיטואציה דומה לסיטואציה בה פעל".
"בחנתי בחינה מאוד מעמיקה של חומר הראיות, כל הראיות מחזקות בגרסת החייל ותומכות בה בכל מה שאמר. התביעה למרבה הצער מסתמכת על עדן ראיות רעוע להוכחת מה שבשלב זה, אם בכלל, מיוחס לו", אמר בסרגליק.
עוד אמר עו"ד בסרגליק, כי "אם בוחנים את הסרטון ושואלים למה אף אחד לא ירה בו, זה בגלל שכולם בוחנים את הזירה, אי אפשר לחלוק על דבר אחד: שני האנשים היחידים שמסתכלים על המחבל זה החשוד ובחור דתי שנמצא לידו. זו זירה עם ברדק שבה יכול בכל רגע המחבל להתפוצץ". הוא הוסיף כי היה חייל נוסף שהעיד כי "גם לאחר שנוטרלו מהירי המחבלים המשיכו להוות איום. אני לא בטוח במאה אחוז שהם נוטרלו". חייל אחר העיד ש"המחבלים לא קבלו טיפול רפואי מחשש שהם היו ממולכדים".
עו"ד בסרגליק הסביר מדוע צוות ההגנה מתנגד לשחזור: "הסיבה נובעת מהיחס לחייל. אמש בשעה 1:22 בלילה החייל נחקר בשעות שפוגעות בשינה ולכן אנחנו דורשים להיות נוכחים בשחזור".
בשלב ה החלה ההגנה להציג את גרסתו של החייל כפי שסיפר אותה בחקירתו במצ"ח. לדברי עורכי דינו, החייל אמר כי "לא וידאתי הריגה, וידאתי ניטרול. זו החלטה של שניה, אין לך יותר מדי זמן לחשוב". על הסיבה שהחליט לירות במחבל אמר: "לא סתם יריתי. ראיתי את המחבל מזיז את הראש והיד. אם היה עליו מטען הייתי עכשיו בקבר לא בחקירה".