בחודשים הקרובים תשלים התעשייה האווירית את יצור לוויין התקשורת עמוס 6 ותשגר אותו לחלל. כבר בקיץ הקרוב, אם לא יתחולל נס מכיוון הממשלה, תאלץ התעשייה האווירית להיפרד מאנשי הצוות המובחרים שאחראים על פיתוח, ייצור, הרכבה ושיגור הלוויין לחלל. הסיבה לכך: מדינת ישראל לא מוכנה להשתתף בסבסוד עלויות הפיתוח של הלוויין העתידי עמוס 7.
"זו לא רק סגירת המחלקה, זה משבר מתמשך שהוריד את ישראל באופן משמעותי בדירוג בעולם" מזהיר מנכ"ל התעשייה האווירית יוסי וויס. "בסוף חודש יולי עמוס 6 ישוגר ואין אפילו מחשבה מה יקרה ביום אחרי זה. אחרי 30 שנה ישראל מאבדת את היתרון בתחום. התעשייה האווירית משקיעה המון כסף אולם ישראל מדללת תקציבים ואחרי השיגור של עמוס 6 אין אופק לעמוס 7. המשמעות היא כי בין 200-250 עובדים ילכו הביתה, ואני מדבר על המובחרים שבמובחרים שבשוק".
"זו לא רק סגירת המחלקה, זה משבר מתמשך שהוריד את ישראל באופן משמעותי בדירוג בעולם" מזהיר מנכ"ל התעשייה האווירית יוסי וויס. "בסוף חודש יולי עמוס 6 ישוגר ואין אפילו מחשבה מה יקרה ביום אחרי זה. אחרי 30 שנה ישראל מאבדת את היתרון בתחום. התעשייה האווירית משקיעה המון כסף אולם ישראל מדללת תקציבים ואחרי השיגור של עמוס 6 אין אופק לעמוס 7. המשמעות היא כי בין 200-250 עובדים ילכו הביתה, ואני מדבר על המובחרים שבמובחרים שבשוק".
לווייני התקשורת לא משמשים רק את מערכת הביטחון שמעדיפה לתקשר בלווייני התקשורת הישראלים ולא בלוויינים זרים. מתן היכולת למדינות זרות תפתח עבור ארגונים, לא מאוהדי ישראל, את היכולת להשתמש בתקשורת הלוויינים הישראלית, כולל יכולת לצפות בשידורי הלוויין יס או לחדור למערכות ביטחוניות תקשורתיות. בנוסף תיאלץ התעשייה האווירית לסגור מחלקה שלמה שנחשבת כתשתית לאומית.
"הלוויין עצמו מחזיר חלק גדול מן ההוצאה"
מתקני בדיקות הלחץ של הלוויינים, מחלקה עצומה בתוך התעשייה האווירית המעסיקה את טובי המהנדסים בעולם שבודקים כל רכיב של לוויינים במשך חודשים בתנאים המדמים את המציאות הכאוטית בחלל, תיסגר ומהנדסיה יפוטרו או יועברו למחלקות אחרות על חשבון מהנדסים אחרים. בניגוד ללווייני תצפית המשמשים את התעשייה הביטחונית נטו, שם אין בעיה כי מדובר בפרויקט שנמצא בסדר היום הלאומי ביטחוני, ללווייני תקשורת אין מדיניות סדורה בנושא. ב
בתעשייה האווירית מבהירים כי אף אחד לא מתנגד לתקצוב שעומד על סך של כ-300 מיליון דולר, אלא שאין אף אחד שמתעדף את הנושא במשרד הביטחון, משרד ראש הממשלה, או משרד האוצר. גורמים בכירים בתעשייה האווירית הגיעו לוועדת חוץ וביטחון ופרסו את תמונת המצב, אולם אותם גורמים מדווחים כי אנשי הוועדה "לא באמת התעניינו בסקירה ובתוכנה ולא התרשמו מהמשמעות של סגירת הפרויקט".
"הלוויין עצמו מחזיר חלק גדול מן ההוצאה" אומר גורם בתעשייה האווירית. "מצופה מן המדינה שתחליט על תכנית חלל בתחום לווייני התקשורת שבה היא תשלם את הסכום הנדרש לפתח, ולא פחות חשוב לשמר את היכולת הטכנולוגית ובמקביל תשתתף בעלויות הרכש של הלוויינים המסחריים של חברת חלל באופן כזה שניתן יהיה להתחרות עם העולם בתחום".
"כיום חברת חלל מעדיפה לקנות לוויין בחו"ל בזול כי הוא מיוצר בכמויות גדולות" מסביר הגורם. "אם אנחנו מייצרים לוויין אחד בזמן של 3-4 שנים, המתחרים האמריקאים מייצרים 5-8 לוויינים בשנה. אי אפשר להתחרות עם דבר כזה. מימון הפיתוח בהיקפים של עשרות מיליוני איורו בשנה מגיע מסוכנויות החלל וממערכות הביטחון ולנו אין דרך להתחרות בזה ולכן צריך לסבסד את זה ולשם על הפיתוח ועל הרכש".
בתעשייה האווירית מבהירים כי אף אחד לא מתנגד לתקצוב שעומד על סך של כ-300 מיליון דולר, אלא שאין אף אחד שמתעדף את הנושא במשרד הביטחון, משרד ראש הממשלה, או משרד האוצר. גורמים בכירים בתעשייה האווירית הגיעו לוועדת חוץ וביטחון ופרסו את תמונת המצב, אולם אותם גורמים מדווחים כי אנשי הוועדה "לא באמת התעניינו בסקירה ובתוכנה ולא התרשמו מהמשמעות של סגירת הפרויקט".
"הלוויין עצמו מחזיר חלק גדול מן ההוצאה" אומר גורם בתעשייה האווירית. "מצופה מן המדינה שתחליט על תכנית חלל בתחום לווייני התקשורת שבה היא תשלם את הסכום הנדרש לפתח, ולא פחות חשוב לשמר את היכולת הטכנולוגית ובמקביל תשתתף בעלויות הרכש של הלוויינים המסחריים של חברת חלל באופן כזה שניתן יהיה להתחרות עם העולם בתחום".
"כיום חברת חלל מעדיפה לקנות לוויין בחו"ל בזול כי הוא מיוצר בכמויות גדולות" מסביר הגורם. "אם אנחנו מייצרים לוויין אחד בזמן של 3-4 שנים, המתחרים האמריקאים מייצרים 5-8 לוויינים בשנה. אי אפשר להתחרות עם דבר כזה. מימון הפיתוח בהיקפים של עשרות מיליוני איורו בשנה מגיע מסוכנויות החלל וממערכות הביטחון ולנו אין דרך להתחרות בזה ולכן צריך לסבסד את זה ולשם על הפיתוח ועל הרכש".