המהפכה הטכנולוגית הבאה של צה"ל: "זה חלום שלא חלמו עליו"

"מבצע צוק איתן היה קו פרשת מים", אומר בכיר בחיל הקשר והתקשוב. "למעשה, במבצע הזה הבנו כי דרושה מהפכה בכל הקשור לשימוש ביכולות שלנו בשדה הקרב. היכולת הייתה כבר קיימת - אך לא השתמשו בה. היא לא חלחלה למפקדים בשטח. המג"דים והמח"טים לא הבינו ולא נרתמו לביצועה. השמרנות ניצחה. הם לא הבינו את המשמעות של האפקט המבצעי שהם יכולים לקבל באמצעות הטכנולוגיה. זה בא לידי ביטוי בצוק איתן, כשראינו איך באירוע זיקים, למשל, החיבור בין תצפיתנית בקרקע, כלי טיס באוויר וכוח ביבשה משלבים זרועות ומסכלים אירוע חדירה חמור. זו הייתה הלחימה הראשונה שבה המערכות הבשילו והכוחות היו מיומנים בשימוש בהן. צוק איתן היה מערכה שהתאפיינה בשני רבדים: ההתבססות על הרשת, והיכולת למקסם טוב יותר את המשאבים שיש כמו מודיעין, איסוף מידע ויכולת אש".

"קח למשל את אירוע זיקים", ממשיך הבכיר, "תצפיתנית מזהה את החדירה, החמ"ל רואה תמונה, חיל האוויר נכנס לאירוע, חיל הים ממערב, הכוחות ביבשה - כולם סגרו על המחבלים שניסו לחדור לחוף ולבצע פיגוע גדול ומשמעותי. אירוע קלאסי שיש בו איסוף מרחבי של תצפיתניות של חיל הים, יש בו זיהוי של חוזי אווירי כמו מל"טים, ויש בסוף סגירות מעגלי אש בשילוב של כוחות יבשתיים, אוויריים וימיים. שם הבנו שלמקום הזה אנחנו צריכים להגיע. יצרנו אפקטיביות אחרת לגמרי. בצוק איתן, בניגוד לימים שאחרי מלחמת לבנון השנייה שגם אז כבר הייתה היכולת, המפקדים הבינו שהם צריכים לעשות את הצעד כדי ליישם את היכולות האלו. היום המפקדים מאותגרים במקום שונה לחלוטין מבעבר. זה מצריך ממפקד אוגדה, למשל, לקחת את היכולות ולעשות איזשהו 'ריסט' - לחשוב מחדש ולשנות לחלוטין את התפיסה, כדי למקסם את הידע שקיים".

כדי להבין את היכולת צריך ללכת לשטח. אם גדוד נמצא בלב מבצע בשטח אויב, לצה"ל יש כיום היכולת "לשפוך" לתוך השטח הרלוונטי את כל המידע הדרוש לביצוע המשימה. ראש ענף מבצעים של אגף התקשוב, סא"ל יוסי כראדי, היה במהלך מבצע צוק איתן מפקד גדוד הקשר של 162 - אוגדת עוצבת הפלדה. "בצוק איתן ניתן היה לראות את היכולות באות לידי ביטוי", אומר סא"ל כראדי. "אני כמג"ד 162 לא רק ראיתי את זה, אלא חוויתי זאת על בשרי בשטח. המימוש בא לידי ביטוי בכך שלמפקד הגדוד בתוך הלחימה, בתוך הרצועה מקדימה, היו את כל הנתונים שאפשרו לו לקבל את ההחלטות הנכונות בקרב, נתונים שבעבר לא יכולנו לתת לו. המג"ד, המ"פ, המח"ט בעצם כל מפקד בשטח, הייתה לו יכולת לסגירת אש ברמה של יחידה מבצעית לכל דבר ועניין. הוא לא רק תמך בפעולות בשטח, אלא גם קיבל יכולת להפעיל אש בעומק השטח.

"קח למשל מג"ד בחטיבת חי"ר שיוצא לבית חנון", ממשיך סא"ל כראדי, "הוא מקבל נקודת ציון לבית שטוהר, מנוקה מטרור וממחבלים, נכנס אליו, פותח את האביזרים שלו, ובאמצעות מקרן הוא יכול לשדר לעצמו תמונה מהמחשב הטקטי על כל קיר בבית. בית חפ"ק הופך אצלו לחמ"ל בשטח בתוך בית חנון. הוא מקבל על התמונה הזו שהוא מקרין על הקיר, תמונה ויזואלית של כל המודיעין שהוא צריך. הוא רואה את כל הכוחות בשטח, גם שלנו וגם של האויב. כל המקורות משדרים אליו תמונה. המחשב מציג תמונה מלאה בזמן אמת, שמתעדכנת בלי שהוא יתחיל עכשיו לשאול בקשר כל כמה דקות את הכוחות 'איפה אתם?'. הוא רואה את הטנקים ממזרח, מה שפעם הוא היה בכלל מדמיין, ומבצע הערכה על בסיס הניסיון שלו. היום הם על המפה והתזוזה שלהם גם זזה על המפה שלו שמוקרנת על הקיר או מופיעה לו על הטאבלט. עכשיו הוא בא לסגור מעגל אש וחובר אליו מסוק קרב, הוא רואה את המסוק בתנועה על המסך, יודע בדיוק איפה הוא ומסמן לו על המפה את המטרה, והטייס רואה אצלו את אותה התמונה".

"אני היום יודע להעביר את כל המידע הרלוונטי למג"ד", אומר הבכיר בחיל הקשר והתקשוב. "למשל, מודיעין. הוא קיים בעשרות שכבות: יש מודיעין שמגיע מארגון, מהשב"כ, מסוכנויות כאלה ואחרות, מאמ"ן, מ־8200 ועוד. חלק גדול מהמידע נשאר ברובד של המטכ"ל ולא יורד לשטח, למרות שהוא מאוד רלוונטי למג"ד או למח"ט. היום אני יודע לאסוף את כל המידע הזה ולהעביר אותו לידי המפקד, לתוך הטאבלט שלו. עד היום המודיעין נעצר. כל אחד אסף לעצמו מודיעין ולא הייתה יכולת לשתף בו את המפקד בשטח. 

"תדמה את זה למרחב האזרחי", מוסיף הבכיר, "אתה מחפש היום מידע באינטרנט, מקיש מושג בגוגל - וכל המידע נשפך אליך מכל מה שקיים ברשת, ואתה בוחר במה להשתמש. זה בדיוק המצב שאנחנו רוצים להגיע אליו היום. המג"ד יוכל לעשות 'חיפוש' בעומק האויב בטאבלט שלו. יותר מזה, כמו שאתה מקבל היום לסלולרי 'פוש' עם מידע וקישור למידע רחב יותר, גם המפקד יקבל 'דחיפה' כזאת. למשל, אם יש לי עכשיו בשכונה בעזה 'סוכן' שנותן שירות לסוכנות מידע מסוימת. במרחב המידע של המפקד, הוא בכלל לא יודע שהוא קיים שם, והוא גם לא צריך לדעת שהוא שם. אבל אם הסוכן יעביר מידע לסוכנות שלו, אז המפקד יקבל את המידע בפוש. מי שמפעיל את הסוכן לא צריך בכלל לדעת שיש בשטח מג"ד שצריך את החומר, אבל החומר יגיע אליו".

בין היתר הצליחו לפתח באגף התקשוב יכולת שתשלב בין כלל מערכי האיסוף והמודיעין ומערכי האש שנמצאים במרחב הרלוונטי, ולחבר הכל לתמונה אחת. "התמונה הזו שהמג"ד רואה בשטח הייתה בעבר חלום שלא חלמו עליו", מוסיף סא"ל כראדי. "פעם היינו יושבים עם המפקדים - ואלו היו הדרישות שלהם. היום זה קיים בשטח. יש להם את היכולת הזו. קח למשל את השריון. יש להם מערכת משלהם וגם כאן - כשהכוחות בתוך הטנק הם רואים את תמונת הקרב המלאה. הם רואים את כל הטנקים, כולל סימון של כל טנק וגבולות הגזרה שלו. הוא יודע להזהיר את הטנק מכל הסכנות מאחורי הגבעה. המערכת יודעת לסמן לכל טנק את המטרות שלו, וכל זה קורה במקביל במחשבים של המפקדים ובטנק. עכשיו מגיעה תמונת מודיעין והנה לך סגירת מעגלי אש כשכל אחד פועל על המטרה שלו.

"יש כאן חיבור בין כל הגופים, בלי הגבלה", מסביר כראדי, "אתה רואה על המסך את הטנקים, את כלי השיט, את כלי הטיס והכוחות ביבשה - ואתה רואה את התמונה המלאה של הכוחות הכחולים שלנו, הכוחות האדומים שזה האויב - ואז יורה את האש".

"זו יכולת מבצעית שלא הייתה קיימת עד היום", אומר הבכיר. "בצוק איתן המפקדים לא רק גילו את המערכת, אלא גם הבינו שהם יכולים להסתמך עליה. פעם, המג"ד היה צריך להשקיע 50% מהזמן והאנרגיה בגיבוש תמונת מצב וקריאות בקשר 'איפה מקומך', 'תאשר לי פה ותאשר לי שם'. הוא היה צריך לסמן על המפה ולבנות תמונה, לנתח ולהבין, ואז קצין המודיעין שלו היה מגיע עם תמונת מצב משלו. הם היו עורכים הצלבה, ורק אז המג"ד היה יכול לקבל החלטה, שהרבה פעמים כבר לא הייתה רלוונטית בגלל הזמן שחלף. היום יש לו טאבלט והוא רואה את התמונה בכל רגע נתון, כולל השינויים בשטח. הוא לא צריך להשקיע כלום, הוא פשוט מקבל את התמונה המודיעינית המלאה דרך הטאבלט. עכשיו הוא צריך רק למקסם את מה שיש לו במרחב ולקבל החלטה. 

"אם יש, לדוגמה, מל"ט באוויר שנותן שירות למודיעין פיקודי", מוסיף הבכיר, "המג"ד יכול להיכנס לתמונה שהמל"ט משדר ולהשתמש בה. הוא רואה את המל"ט אצלו במכשיר ומבקש מקצין הקשר 'תראה לי את התמונה'. זה לא היה קיים עד היום. תחשוב שעד היום המל"ט נתן שירות לארגון אחד. אגב, לא מן הנמנע שבאותו מרחב פעלו כמה מל"טים שנתנו את אותו שירות לכמה סוכנויות מודיעין. היום אפשר לצמצם את הפעילות וכולם יכולים לקבל את התמונה הדרושה. אני מסוגל בתמונת מצב לראות את כל כלי החוזי, לא רק מל"טים, שנמצאים במרחב".

"זו בשורה אדירה בכל הקשור לזמן חיות מטרה וזמן סגירת מעגלים", מסביר סא"ל כראדי. "אלה שני מושגים שמתארים את השלמות בשדה הקרב. פעם נלחמנו נגד צבאות. עד שטנק היה זז, עשרה מטוסים יכלו להפגיז אותו, היום אנחנו נלחמים נגד חוליה של עשרה מחבלים וכל הזמן המטרה עליהם. זה זמן חיות מטרה. הוא קצר והיעילות שלנו מביאה לסגירת אש עליו". 

בראייה לעתיד, בצה"ל עובדים כבר על האתגר הבא: מערכת חוזי שתספק לכוח הפיקוד את המידע הכמעט מושלם על האויב. "האתגר הבא שלנו נקרא 'בינה מבצעית'", אומר הבכיר. "כמו שיש היום בחברות פיננסיות אנליסטים שמסוגלים לחזות איך יתנהל שוק ההון בעוד שבוע באמצעות אלגוריתם שנותן צפי כמעט מדויק. אנחנו כרגע מפתחים אלגוריתמיקה של חיזוי של התנהלות האויב מול תרחישים מסוימים. זאת אומרת, אם אנחנו יוצאים למבצע ארוך, נוכל לדעת בדיוק כמעט מושלם מה מתכנן האויב בהמשך. המערכת תבחן את התנהגותו, תבין איך הוא מתנהג, תעקוב אחריו - ותחזה את הצעד הבא שלו. בעזרת החיזוי הזה נדע לארגן את המשימות שלנו. זה אתגר עצום והוא כבר כמעט כאן. אנחנו נמצאים בשלב מתקדם, ובשלב הבא נייצר את האפליקציה שתיתן את הידע הזה למפקד. זה דורש אתגר נוסף - להכשיר את מערך המילואים שלא מכיר את העולם הזה". 

בצה"ל הבינו את גודל האתגר והחליטו להחריג את התקצוב לפרויקט מחוץ לתר"ש "גדעון", שבה התקציבים העתידיים כבר סגורים. המשמעות היא שלפריסת התשתיות לא יהיה קשר לתקציב צה"ל. הפרויקט ירוץ בשנים הבאות ויכלול פריסת תשתיות עצומה, מערך הגנה על התשתיות והכשרת מפקדים. יש כיום הבנה שהרשתיות היא אמל"ח לכל דבר ועניין, כמו טנק וכמו ארטילריה. "בזה צריך להשקיע", מגלה הבכיר, "ואנחנו משקיעים. יהיו פה כלים ייעודיים ויכולות לאפשר את הענן הרשתי הזה במרחב. זו רשת שצריכה לנוע עם הכוחות. צריך כל הזמן לאפשר את היכולת המצוינת הזו למפקדים שכבר הטמיעו אותה אצלם ביחידה ונטשו את תפיסות הלחימה הישנות של לקחת מפה, לברר בקשר איפה כל אחד נמצא ולסמן עם נעץ".

האתגר השני הוא עולם הסייבר. בצה"ל יצטרכו לעבוד קשה מאוד כדי להגן על המערכות הללו, ובזה צה"ל נמצא במקום מתקדם מאוד. "מאוד מאתגרים אותנו במרחב הזה, והאתגר הוא להקדים את העולם בתחום", אומר הבכיר. "אני קורא לזה 'עליונות תקשובית', כשהאויב מבין שהטכנולוגיה היא הבטן הרכה שלנו והוא רוצה לשבש לנו את המערכות. יש פה רובד של שמירה על רציפות תפקודית ופיזור של רשתות. כך שאם יש חדירה לתוך רשת, אז לא כל המערכת קורסת".

כבר כיום צה"ל משתמש בחלק גדול מאוד מהיכולות ומשנה את שדה הקרב באופן דרמטי. בעתיד הלא רחוק הלוחמים ילמדו לא רק להפעיל את המערכות הללו, אלא גם לנצח איתם בעימותים הלא פשוטים שמחכים מעבר לגבולות.