יוסי מלמן: "ישראל וחמאס עלולות להיגרר למלחמה שהן לא רוצות בה"

"על הפרק סוגיית המנהרות ועד כמה צה"ל יכול לפעול, באיזה מרחק מהגבול", הסביר מלמן. "חמאס ניסה לקבוע כללי משחק חדשים, לפיהם לו מותר לחפור מנהרות מתחת לקרקע, ולנו אסור לחשוף אותן באזור 'רצועת הביטחון', טווח של 100 מטר שהוסכם עליו, שישראל יכולה לקיים בו פעילות, אם היא מגלה אנשים שמתקרבים לגדר. אז חמאס אומרים שהם לא מתקרבים לגדר, אבל הם מתחת לאזור הגדר, מתחת לאדמה. ב-24 שעות האחרונות נראה שידה של ישראל גברה, אבל בפועל צה"ל יצא מהאזור שבו הוא חפר כדי לאתר את המנהרה שנחשפה. אלא שאם יהיה גילוי נוסף של מנהרה, בעוד יום, יומיים, שבוע או חודש, שוב פעם צה"ל ייכנס לאזור הזה, לפרמטר של 100 המטרים פנימה, וכנראה שחמאס עוד פעם יירה, ואז אנחנו נגיב. זה כמו משחק בין ילדים, משום שאין רצון אמיתי לפתור את הסוגיה המרכזית".

"השאלה היא איך מתנהלים מדינית מול החמאס ולאיזה הסדר כלכלי מגיעים איתו", הדגיש מלמן, "ברקע כמובן המצוקה הכלכלית של תושבי הרצועה וחוסר הרצון של ראש הממשלה ושר הביטחון לטפל בסוגיה, למרות שיש יותר ויותר שרים שאומרים שצריך להגיע להסדר עם החמאס, לבנות נמל, או פיתרון אחר, צריך לפתור את הבעיה הזו איכשהו. המשוואה לא פשוטה כי יש גם רשות פלסטינית, ואם אתה עושה הסדר עם החמאס אז אתה פוגע ברשות. הבעיה הראשונית היא שישראל לא רוצה לעשות הסדר עם הרשות, שרוצה אבל לא יכולה לחזור לשלטון בעזה. יש גם משולש מצרי-ישראלי-חמאסי. מצרים היא גורם חזק מאוד וישראל לא יכולה להתעלם ממנה. המצרים לא כל כך אוהבים את חמאס, בלשון המעטה, והם רואים בזרוע הצבאית שלו ארגון שמשתף פעולה עם הטרור בסיני".

גזית ציין שקיימים ברצועה ארגוני טרור נוספים, ומלמן הסכים: "יש שחקנים משניים, קטנים מאוד, הארגונים שנוטים לדאעש. חלקם משתפים פעולה עם דאעש-סיני וחלקם לא. הם יורים את הרקטות, שלמרבה המזל לא גרמו לנזק או נפגעים. גם בעבר נורו רקטות, אם כי מאז 'צוק איתן' מספר הרקטות ששוגרו לעבר ישראל היה הנמוך ביותר מזה 15 שנה באופן יחסי. אחרי כל ירי כזה החמאס עוצר אותם. הוא גם הקים מוצבים לאורך הגבול, קרוב לגדר, כדי למנוע מהלוחמים של אותם ארגונים להתקרב לגבול או לירות על צה"ל".

"גבי גזית", כל יום ב-10:00 ב"רדיו ללא הפסקה 103FM"
 
עריכת תוכן 103FM: אסף נבו