האימון בגזרת הצפון שסיים לאחרונה גדוד 605 של חיל ההנדסה היה מפרך במיוחד. הלוחמים התאמנו בטיפול בחומרי חבלה ומנהרות תת־קרקעיות תוך לחימה בחיזבאללה והתמודדות עם ירי טילים. מאחר שהתרחיש נחשב לאפשרי בחרו בגדוד לקיים את האימון בשיטת “אימון מתגלגל"; אימון שמתחיל מתרחיש אחד ומדי כמה זמן מתווספים אליו תרחישים נוספים.
“הלוחמים מאותגרים בגלל מבנה התרגיל", מסביר גורם בכיר בחיל ההנדסה, “בגלל חוסר היכולת להתאמן בשבת באש, עשינו שבת גדודית בשטח שכוללת התגוננות והתבצרות בשטח אויב, ומיד בצאת השבת יצאנו לאימון גדודים עצים מאוד שנמשך שבועיים ובו תרגלנו את כלל תרחישי הייחוס שלנו". לדבריו, לוחמי הגדוד יוצאים לתנאי שטח מורכבים, הן רגלית והן בשל הציוד הכבד שמתלווה אליהם. “זה גם אתגר טופוגרפי, וגם מבחינת התרחיש של מה מחכה לנו בשטח. זה יכול להיות מבנה אורבני או פתאום נחל שצריך לחצות", מסביר הבכיר, “אנחנו אפילו מתרגלים בשטח עירוני באחת הערים בארץ, תרגיל שמדמה כניסה לשטח שיכול להיות שמחר אני אצטרך להיכנס אליו כי זו תהיה המשימה שלי. צריך לזכור שמדינת ישראל הולכת ומוקפת בשטחים אורבניים ואני צריך לדעת להיכנס, לטפל במצבים ואולי אפילו לחצות את העיר".
גדוד 605 של חיל ההנדסה מאותגר בשנים האחרונות לא רק בטיפול במטענים או בסיוע להעברת כלים כבדים ייעודיים כמו פריסת גשרים - איום המנהרות הפך לייעוד המרכזי שלו.
מה מיוחד כל כך בתרגיל הזה?
“באימון פגש הלוחם את כל האתגרים ההנדסיים שאנחנו נידרש להם במלחמה. זה כולל את תחום החבלה והמטענים, הציוד הכבד והפינוי מהשטח, שזה אתגר קרקעי לא פשוט. פריצות צירים ושליטה במרחב. המנעד הוא רחב מאוד".
חיבוק למילואימניקים
בצה"ל מציינים את שבוע ההוקרה למערך המילואים. על פי הנתונים הרשמיים, גילם הממוצע של משרתי המילואים עומד על 31.5 ובשנה החולפת רק 6% מכלל משרתי המילואים נשאו בנטל. בין התפקידים הנפוצים ביותר השנה בקרב משרתות המילואים ניתן למצוא תצפיתניות, קצינות רגלים ועובדות חדר מבצעים. בין התפקידים הנפוצים ביותר בקרב אנשי המילואים - נהגי משא כבד, חובשים קרביים ולוחמי חי"ר.
חילופי תפקידים
"איי־דיפנס", התחרות השנתית של מערך ההגנה בסייבר של צה"ל, שאותו הובילה "אופק" - יחידת התוכנה של חיל האוויר - התקיים בתחילת השבוע במרכז רבין שבתל אביב. התחרות נועדה לשים את המתמודדים שאחראים ביומיום להגנה על מערכות מפני תקיפות סייבר בנעלי התוקפים עצמם, וכך להכיר את דפוסי החשיבה של הצד האחר. בצה"ל מקווים כי לאחר שיחזרו ליחידות שלהם, יוכלו המשתתפים לתת הגנה חזקה וחכמה יותר. בנוסף, זכו המשתתפים לפלטפורמה נהדרת להעמקת שיתוף הפעולה עם גורמים נוספים בצה"ל, אשר מתעסקים גם הם בתחום ההגנה בסייבר.
השבוע לפני
הטבח בנמל התעופה לוד, 30.5.1972
השבוע לפני 44 שנים אירע הטבח בנמל התעופה לוד. הפיגוע הקשה, שבוצע על ידי שלושה מחבלים יפנים - קוזו אוקמוטו, טאקשי אוקודיירה ויאסודה יאסוקו - באולם מקבלי הפנים של נמל התעופה, הסתיים ברציחתם של 24 בני אדם, שמונה מתוכם ישראלים, והיתר צליינים מפורטו ריקו. בפיגוע נפצעו 71 בני אדם.
המחבלים היו חברי ארגון קומוניסטי קיצוני, "הצבא האדום היפני", שפעל בהשראת סין העממית ובתמיכתה. הם ביצעו את המתקפה בשליחותה של החזית העממית לשחרור פלסטין, לאחר שאומנו על ידה בלבנון. המחבלים היפנים, שהחזיקו בדרכונים מזויפים ויצאו מרומא, ירדו בלוד ממטוס אייר פראנס שהגיע מפריז, המתינו למזוודותיהם, וכאשר אלה הגיעו, שלפו מהן רובי קלצ'ניקוב ורימוני יד והחלו פוגעים ללא הבחנה בנוסעים, בסבלים ובפקידי המכס שמילאו אותה שעה את האולם. אחד המחבלים נהרג על ידי אנשי הביטחון באולם, השני התאבד על ידי פיצוץ רימון יד, והשלישי, אוקמוטו, נמלט לחניית המטוסים וניסה לפגוע בנוסעי אל על, אך נפצע קשה ונלכד. הוא נשפט ביוני 1972 למאסר עולם, אך שוחרר בשנת 1985, במסגרת עסקת ג'יבריל, שבה שוחררו שלושה שבויי צה"ל.
בין קורבנות הטבח היה גם פרופ' אהרון קציר, מבכירי המדענים בישראל ואחיו של אפרים קציר, שנבחר בשנת 1973 לנשיאות המדינה.
אנדרטה לזכר הנרצחים הוקמה בטרמינל 2 של שדה התעופה.