הרמטכ"ל, רא"ל גדי איזנקוט, הציג לאחרונה לממשלה את תרחיש הייחוס למלחמה רב־זירתית, שלפיו ישראל מותקפת משלוש זירות בפרק זמן של חודש, ובשיאו משוגרים לעבר המדינה כ־1,500 רקטות ביום - הגורמות לכמה אתרי הרס. השבוע הגיעו הרמטכ"ל ואלופי המטכ"ל לצפות בתצוגת תכלית של פיקוד העורף בזירה שהופגזה בהתאם לתרחיש.
"המטכ"ל הגיע ליום שהתמקד במוכנות של העורף במצבי החירום, בדגש על מלחמה ומערכה כוללת במספר חזיתות", הסביר בכיר בפיקוד העורף. "הראינו למטכ"ל את המוכנות של כלל העורף ואיך אנחנו מתכוונים לפעול במצב חירום".
הרמטכ"ל איזנקוט. הציג לממשלה על תרחישי ההרס בעורף. צילום: מרק ישראל סלם
בסיכומו של יום, בפיקוד העורף סבורים כי ישראל עדיין לא נמצאת במוכנות מלאה לקראת תרחישים דומים, וכי יש עוד דברים שצריך לשפר ולעבוד עליהם. "בסך הכל המוכנות של העורף היא טובה", אמר הגורם הבכיר, "כלל המערכות מפיקוד העורף, רח"ל (רשות חירום לאומית), יתר משרדי הממשלה והרשויות המקומיות הפיקו לא מעט לקחים בעשור שעבר ממלחמת לבנון השנייה ועד היום. יש לנו תפיסה איך להתכונן ואיך לפעול בחירום".
"תרחיש הייחוס אושר בדרג המדיני, והיום הוא כבר נמצא אצל ראשי הרשויות", הוסיף הבכיר בפיקוד העורף, "בנינו מענה מבצעי מסוים ועדיין יש מה לשפר. עם זאת, הצלחנו לשדרג מאוד את הקשר בין הגופים והצלחנו להעמיד רשויות במוכנות גבוהה מאוד. הקמנו יחידות קישור לרשות (יקל"ר), וזה עובד במצב חירום, כך שתוך שעתיים הכוחות פרוסים. עדיין אנחנו צריכים להגיע אל האזרח בקצה. אני הייתי רוצה לראות את האזרח מקבל על עצמו יותר אחריות, ובמקום לשדרג את הטלפון שלו ב־3,500 שקל, שירכוש גנרטור לבית שיאפשר לו רציפות בשעת חירום. אנחנו רוצים לשפר את נושא ההתרעות כדי שנוכל להתריע על רשות מקומית ספציפית ולא באזור גדול, כך שרק תושבי עיר אחת ייכנסו למרחבים המוגנים ולא תושביו של אזור גיאוגרפי שלם".