חיל האוויר משנה את הכשרת נווטי הקרב: הקדמה הטכנולוגית והכנסת מטוסי "לביא" האיטלקיים החדישים לשימוש שינו לאחרונה את מערך ההכשרה, ומעתה יעברו הטייסים החדשים שיצוותו למגמות הניווט קורס אימון נווטים מבצעי (קאנ"ם). אורך הקורס חצי שנה, והוא יתקיים בטווח שבין קורס הטיס להשתלבות בטייסות המבצעיות.
בחיל האוויר רואים בכך שינוי דרמטי בקידומו של נווט הקרב. "הנווטים יגיעו לטייסת לתקופה של חצי שנה, והיא תעניק להם יסודות טיסה טובים יותר", סיפר סא"ל טל, מפקד טייסת "הנמר המעופף", בראיון לאתר חיל האוויר. "הם יחזרו על יסודות אוויר-אוויר ואוויר-קרקע בדגש על תפקיד הנווט ועבודת הצוות במתארים בסיסיים ויקבלו אימון ייחודי וחדשני שיכין אותם טוב יותר לעבודה האמיתית בטייסת. אין ספק שמדובר במהפכה ברמת המוכנות של הצוותים לזירת המלחמה המודרנית".
"זה שינוי מסלול מובהק ומרכזי", הוסיף רס"ן גרישה, שהיה מפקד טייסת מתקדם במגמת נווטי הקרב בבית הספר לטיסה. "הוא ישפיע מאוד על עיצוב נווטי המחר שייאלצו להתמודד עם תפעול כלי נשק מורכבים, עם מערכות חדישות ועם אתגרים ביטחוניים רבים".
לאחר הכשרה זו יגיעו הנווטים לשלב המתקדם בקורס. חלק מהזמן הם יתאמנו על מטוסי ה"עפרוני" וחלק מהזמן על מטוס ה"לביא". לאחר מכן הם יחברו לטייסים ויחלו להתאמן איתם יחד. "הדרכת הנווטים בשלב המתקדם נעשית בשתי דרכים מרכזיות: הדרכה בתוך תא הטייס על ידי טייס והדרכה על ידי נווטים מנוסים בסימולטור (מדמה) או באוויר", סיפר רס"ן גרישה. "בחלק מהגיחות באוויר, נווטים ותיקים טסים במבנה משותף עם הצוערים ועוזרים להם לתחקר ולהתקדם".
"ב'לביא' יש מערכות דומות לאלו שיש במטוסים המבצעיים, כך שהנווטים יכולים להתאמן עליהן עוד בשלב הקאנ"ם; גם המאמנים מעניקים כיום אפשרויות חדשות: מלבד גיחות חירום ומכשירים, יש אפשרות לאמן על סוגים שונים של משימות ולדמות טיסה במבנה ומול אויב. חלק מהגיחות שמבצעים הנווטים בסימולטור מתקיימות מהתא הקדמי, כך שהן מאפשרות להם להבין את מגבלות הטייס ותחושותיו ולסייע לו באוויר בזמן אמת. במקביל נבנה מרכיב חשוב לתפקודו של כל איש צוות אוויר - ביטחון עצמי, המשפיע על האפקטיביות של הנווטים במטוס ובהצלחת המשימה".
השבוע לפני
פרוץ המהומות במנהרת הכותל, 23.9.1996
מהומות מנהרת הכותל פרצו לפני 20 שנה, ב-23 בספטמבר, בעקבות פתיחתה של מנהרת מוצא ממנהרות הכותל למעבר תיירים, על פי החלטתו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, וקריאתו של יו"ר הרשות הפלסטינית דאז יאסר ערפאת לציבור הפלסטיני להגיב באלימות נגד צעד זה. המהומות נמשכו שלושה ימים והיו העימות הראשון בין ישראל לפלסטינים לאחר הסכמי אוסלו, שבו השתמשו שימוש נרחב בנשק קל. בשל האירוע שינה צה"ל את אופן התייחסותו לפלסטינים.
עד שנת 1996 היו מנהרות הכותל ללא מוצא; המבקרים בהן הגיעו עד נקודה מסוימת, ואז שבו על עקביהם. התנהלות זו יצרה עומס וקשיי תעבורה במעברים הצרים, ולכן הוחלט לפתוח פתח יציאה בחלקן הצפוני של המנהרות. לפי התוכנית כך היה הקהל אמור לזרום החוצה, באופן מסודר. במוצאי יום הכיפורים של אותה שנה, ימים ספורים לפני הזמן שסוכם עליו בין ישראל לווקף, הודיע ראש הממשלה נתניהו על פתיחת מוצא המנהרה. צעד זה הוביל למחאה חריפה מצד הווקף, שטען כי המנהרה עוברת תחת הר הבית ופוגעת בקודשי האסלאם. הרחוב המוסלמי הוצת, ואלפי פלסטינים יצאו להפגנות אלימות ברחבי יהודה ושומרון, שמוקדן היה בחברון ובירושלים. יום למחרת החריפו ההפגנות והיו קרבות ירי בין חיילי צה"ל לבין שוטרי הרשות הפלסטינית.
26 בספטמבר היה היום הקשה ביותר של המהומות, ובמהלכו הוכרז מצב חירום בשטחים, צה"ל קירב טנקים למרכזי הערים הפלסטיניות והזרים כוחות רבים למוקדי העימות. הקרבות הקשים ביותר נערכו באזור כפר דרום, בצומת גוש קטיף ובשכם, במתחם קבר יוסף. במהלך הקרב בקבר יוסף צרו מאות פלסטינים חמושים על כוח צה"ל שהיה במקום.
המהומות הסתיימו ב-27 בספטמבר, כשערפאת הורה לשוטרים הפלסטינים לנצור את נשקם בעקבות שיחת הטלפון שקיים עם נתניהו. המהומות גבו את חייהם של 17 חיילי צה"ל וכ־100 פלסטינים.
נשיא ארצות הברית דאז ביל קלינטון קרא לנתניהו ולערפאת לפסגה בוושינגטון, בהשתתפות חוסיין מלך ירדן. הפסגה הביאה להפסקת האלימות וסללה את הדרך לחתימת הסכם חברון בינואר 1997. במהלך השנים הבאות נערכו בצה"ל הכנות רבות לעימות עתידי דומה עם הפלסטינים.
זוכרים את הבנים
מחרתיים יתקיים האירוע השנתי להנצחת 411 חללי העדה הדרוזית בישראל בקרן הכרמל, הידועה גם בשם מוחרקה, בהשתתפות סגן הרמטכ"ל האלוף יאיר גולן. "מרוץ בשביל הבנים" במוחרקה נוסד על ידי עמותת "בשביל הבנים" ובראשה עומד תת-אלוף (במיל') אמל אסעד. המרוץ מתקיים זו השנה הרביעית והפך למסורת ולמפעל הנצחה בקרב בני העדה הדרוזית ובכירים במערכת הביטחון.
עומדים איתן
היום מגיע לשיאו תרגיל פיקוד העורף "עמידה איתנה" בשיתוף רשות החירום הלאומית (רח"ל), הרשויות המקומיות, ארגוני הביטחון וההצלה, מערכת החינוך וגופים ציבוריים ופרטיים. במוקד תרגיל "עמידה איתנה" השנה הוחלט לתרגל את מוכנות העורף לאירועים קונבנציונליים (מוסכמיים) ואת הקשר עם הרשויות המקומיות ומוכנותן לחירום.