מבקר המדינה מקדיש פרק מיוחד בדוח שלו בנושא בטיחות באש בצה"ל. בפרק זה הוא מוצר ליקויים חמורים המהווים סיכון חיים ממשי. בשני בסיסי מרכז תחמושת שנבדקו בביקורת נמצאו ליקויים המהווים סיכון חמור בתחום הבטיחות באש ועלולים לגרום לשריפות או לעכב את הכיבוי: "בשני הבסיסים אין ברזי כיבוי אש ליד מחסני תחמושת רבים" מצא המבקר. "צנרת המים באחד מהבסיסים ישנה מאוד, ולכן נרתעים בבסיס מהפעלת לחץ מים חזק מחשש שהדבר יגרום לפיצוץ הצנרת". עוד מצא המבקר "בשטח הבסיס יש כ-86 עמודי חשמל פעילים שאינם יציבים, ונוטים ליפול, בין היתר, כיוון שהעץ שממנו הם בנויים נרקב במשך השנים. תמונת מצב זאת יכולה להוביל לסיכון בעת שריפה בשני בסיסים אלה ולהתפתחות שריפות בבסיס".



גם בביקורת בבסיסי חיל האוויר מצא המבקר ליקויים חמורים "בחיל האוויר אין מידע מרוכז לגבי האמצעים הקיימים לגילוי ולכיבוי אש בכלל המבנים התת-קרקעיים והגבוהים שבמחנותיו" קבע המבקר. "חמישה מגדלי פיקוח, אין מערכת לכיבוי אש. באחד ממגדלי פיקוח אלה בבסיס חיל האוויר במרכז הארץ נמצא, כי במקרה שריפה במגדל הפיקוח החיילים הנמצאים בקומה החמישית אינם יכולים למלט את עצמם כיוון שאין סולם למילוט מהקומה החמישית לרביעית".



בביקורת של משרד מבקר המדינה ביחידת בקרה אווירית בדרום הארץ הועלו ליקויים בתחום הבטיחות באש, וביניהם: אין מערכת לכיבוי אש, ואין מענה אוטומטי לכיבוי אש בבונקר המבצעי, אין מערכת לשחרור עשן בבונקר זה וחסרים מטפי כיבוי אש".


"במוצב הפיקוד של פיקוד הצפון יש סיכון חיים מיידי"


תוצאה עגומה וחמורה נוספת שמצא המבקר בביקורת שלו במוצב הפיקוד של מפקדת פיקוד הצפון ובמוצב הפיקוד העליון במטכ"ל מצא המבקר כי "המבנה מהווה סכנת חיים מיידית לנמצאים בו, ויש לתת פתרון מיידי להצלת חיים במצב אמת. כמו כן פורטו סידורי הבטיחות באש הנדרשים במוצב הפיקוד של פצ"ן, בחלוקה לכאלה שהם לביצוע מיידי". המבקר חזר לאחר שנה לבדיקה חוזרת ומצא כי "טרם נעשו סידורי הבטיחות באש העיקריים הנדרשים לביצוע מיידי".


המבקר קובע כי "שריפות במבנים ובמחנות של צה"ל עלולות לגרום לסיכון חיי אדם, לנזק לרכוש ולסביבה, ולשבש את רציפות תפקודן של יחידותיו ואת כוננותו המבצעית ופעילותו בעת שגרה".



מדובר צה"ל נמסר: "סגן הרמטכ"ל מקיים באופן תדיר ביקורות בנושא הבטיחות בצה"ל ובחודש אוגוסט האחרון נערכה הערכת מצב ייעודית בה נקבע מתווה תקציבי להשקעת צה"ל, הן בשיפור תשתיות בטיחות אש בבסיסי צה"ל והן במניעת שריפות. נוהל העבודה בין הרשות הארצית לכיבוי והצלה לבין משרד הביטחון, נמצא בשלבי עבודה מתקדמים, במסגרת עבודת מטה שנעשתה בנושא.



גיוס חיילים. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90



עם חתימת הנוהל, יחלו להתקיים ביקורות סדורות של הרשות הארצית לכיבוי והצלה בבסיסי צה"ל ובכלל זה גם בבסיסי חיל האוויר ואגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה המוגדרים בסיכון גבוה. דו"חות הביקורת שיתקבלו, יפרטו את הליקויים הקיימים בכל אחד מן הבסיסים ויאפשרו בניית תוכנית עבודה למתן מענה לסיכונים אלה.



באשר לליקויי הבטיחות באש במפקדת פיקוד הצפון, גובשה תוכנית עבודה לטווח הקצר ולטווח הארוך, כאשר הליקויים שתועדפו ברמה גבוהה יקבלו עדיפות לטיפול במסגרת תר"ש גדעון. כמו כן, במהלך תרגיל "אבן הראשה" בוצע בפיקוד הצפון תרגיל שריפה במהלכו תורגלו צוות הפינוי וכיבוי האש, בשיתוף פעולה עם הרשות הארצית לכיבוי והצלה. באשר לליקויים במוצב הפיקוד העליון במטכ"ל, במהלך השנה הקרובה מתוכנן לעבור מוצב הפיקוד העליון למבנה חדש העומד בכל תקני הבטיחות באש".



"ליקויים רבים בלשכת הגיוס"


בתקופה מדצמבר 2014 עד נובמבר 2015  ערך משרד מבקר המדינה ביקורת בצה"ל בנושא המיון והגיוס לצה"ל. המבקר בדק בעיקר את קביעת סף הגיוס, נושאים הנוגעים למיון הרפואי בלשכות הגיוס, כולל הבקרה עליו, נושאים הנוגעים למיון האיכותי בלשכות הגיוס, והטיפול במיועד לשירות  לאחר תהליכי הצו הראשון ועד גיוסו. 
בין היתר קובע המבקר בדוח שלו כי בנושא האבחונים הפסיכוטכניים קיים כשל בשימוש במחשבים. "במהלך המיון האיכותי נעשה שימוש שוטף במחשבים ובביקורת עלה כי קיימת תופעה של מחשבים תקולים בכל החוליות הפסיכוטכניות בלשכות הגיוס" כותב המבקר בדו"ח. 
"קיימים מסכי מחשב רבים מלוכלכים, מקושקשים וחרוטים עד כדי כך שהדבר מקשה על מלש"בים בביצוע המבחנים. כמו כן, קיימות צפיפות ומצוקת עמדות ברוב החוליות הפסיכוטכניות בלשכות הגיוס, ובמיוחד בלשכת הגיוס בירושלים. מצב זה של שימוש בציוד מוזנח ופגום עלול להביא אף לטעויות שלא תשקפנה את יכולותיו של המלש"ב ואף להשפיע על שיבוצו".
בנושא זה ממליץ מהבקר למקרפ"ר ולאכ"א "לקיים בדיקה יסודית של תהליך הבקרה על פעילות הוועדות הרפואיות, במגמה להבטיח קיום תהליך מקיף, יעיל ומועיל בתחום זה. במסגרת זאת עליהם לבחון את ההרכב הבעייתי של צוות הבקרה; להקפיד על עמידה בתדירות הנדרשת של הבקרה המקצועית על עבודת הוועדות הרפואיות בלשכות הגיוס; ובעיקר לטפל בממצאי הבקרה כדי לשפר את תהליכי המיון הרפואי".
גם בנושא טיפול בפניות המיועדים לגיוס למיטב, הגוף שמטפל בהם מצא המבקר ליקויים רבים. על פי הדו"ח במיטב מתקבלות מדי יום ביומו מעל ל-6,600 פניות של מלש"בים בנושאים שונים. המבקר מצא ליקויים במערכת הממוחשבת של כלל הגורמים במיטב המטפלים בפניות. יש בעיות של היעדר תיעוד במערכת או סגירת פניות במערכת ללא מתן מענה הולם למלש"ב, וכתוצאה מכך – טיפול לקוי במלש"ב. 
באותו הקשר מצא המבקר ליקויים שפוגעים בשיבוצים של חיילים בהליך המיון שלהם " בפניות של מלש"בים לגבי תהליכי איתור, מיון ושיבוץ עשויות להיות מטופלות, לפי העניין, על ידי מספר גורמים במיטב. במקרים מסוימים גבולות הגזרה אינם ברורים, ייתכנו טיפולים מקבילים על ידי מספר גורמים ואף תוצאות שונות. מצב זה גורם לפגיעה במלש"ב הפונה ולהתמשכות מיותרת בטיפול בפנייתו". 
בהמלצות לטיפול בליקויים כותב המבקר "על מפקד מיטב לבחון כיצד ניתן לשנות את ארגון החדרים בוועדות הרפואיות תוך ניצול חדרים שאינם בשימוש, ולערוך שינויים מבניים שאינם כרוכים בהוצאות תקציביות גדולות, כך שיאפשרו לשמור במידה רבה יותר על צנעת הפרט של המלש"בים, ויאפשרו לרופאים לעבוד ללא הפרעה. 
"בנוסף על מפקד מיטב לאכוף את ההנחיות בנוגע לביצוע בקרה מקצועית, הן של מיטב והן של לשכות הגיוס עצמן, על עבודת המאבחנים הפסיכוטכניים, המראיינים והמאמתים כאחד, כדי שיתאפשר קיומו של תהליך שיפור מקצועי של המאבחנים תוך כדי השירות ולא סמוך לסיומו. יש לבחון את חוסר היכולת של המערכת לתחקר תקלות בטיפול בפניות של מלש"בים"
בנוסף קובע המבקר כי "על מיטב לבחון היטב את מכלול ההנחיות וההוראות המתייחסות לטיפול בפניות של מלש"בים בנושאי מיון ושיבוץ, ובמידת הצורך להכניס בהן שינויים. כמו כן על מיטב לעגן בהוראות ברורות בכתב את אופן הטיפול בפניות חוזרות ונשנות של מלש"בים, לרבות את מדרג ההתייחסות לפניות כאלו, ולקיים בקרה רצופה על היישום".
תגובת דובר צה"ל: "צה"ל מקדם בברכה את דו"ח המבקר, לומד את עיקריו ויפיק את הלקחים הנדרשים. בצה"ל משקיעים מאמצים רבים לשיפור תהליכי המיון והשיבוץ של מועמדים לשירות בטחוני, ביניהם פרויקט "מתגייסים ברשת" שבמסגרתו יושקו אתר אינטרנט חדש ואפליקציה. כל אלו, יביאו לשיפור איכות השירות כלפי המלש"בים, לשיפור בשקיפות בתהליכי המיון ולמיצוי טוב יותר של המשאב האנושי.