ספינות קרב חדשות מגיעות לאבטח את אילת

ספינות הביטחון השוטף (בט”ש) החדשות ייכנסו באופן מלא בקרוב. השבוע נפרדו בזרוע הים באופן סופי מספינות הנחשולים. “אנחנו עושים השבוע היסטוריה ונפרדים ממערך הנחשולים שעבד בים סוף ב־20 השנה האחרונות", מספר בהתרגשות מפקד פלגה 915 בזרוע הים סא"ל יהונתן. "הרעיון היה להציב פה כלי שיט מהיר עם יכולת יירוט גבוהה ומצד שני, כלי שמשתלב באופי התיירותי. לא רצו להציב פה באילת כלי אפור מאיים עם תותחים עליו. ספינת הנחשול הגיעה מדרום אפריקה. זו יאכטה קטנה, מאוד מהירה, יציבה וקלה לתפעול במרדף אחר כלי שיט קטנים. לצורך העניין, לתת מענה לאופנוע ים אם כזה מנסה לחדור לתוך המרחב הימי האזרחי". 

בשנתיים האחרונות השתנתה המציאות הביטחונית הימית בגזרת הדרום שינוי דרמטי. כניסה של ארגונים רדיקליים במחוז סיני, ובהם דאע"ש, מעלה בחיל הים את הצורך לספק מענה ביטחוני טוב יותר, ובו אבטחה למתקנים אסטרטגיים בעת הצורך. 

"במשך 20 השנים האחרונות סיפקה ספינת הנחשול את הסחורה על הצד הטוב ביותר", מסביר סא"ל יהונתן, "אבל לצד זה הבנו שצריך להחליף את כלי השיט. בקרוב נהיה מבצעיים באופן מלא, עם הגעתו של הכלי האחרון. הבנו שהניסיון להציב כלי שיט שהינו יותר ידידותי לתייר עולה לנו בחוסר קטלניות ובדיוק. על הדבורים והדבורות יש מגוון כלי נשק שיודעים לתת מענה למרחב של איומים, ולא רק כלי הנשק האישיים של הלוחמים והמאגים שהיו על ספינות הנחשולים". 

שגריר ארצות הברית בישראל וראש מפא"ת (מנהלת לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות) במשרד הביטחון ציינו השבוע בטקס חגיגי 30 שנות שיתוף פעולה בתחום טכנולוגיות המסוקים. בשלושת העשורים האחרונים מדענים אמריקאים וישראלים שותפים לעשרות מחקרים ופיתוחים, כדי לשפר את ביצועי המסוקים הצבאיים של ארצות הברית וישראל ולשלב טכנולוגיות מתקדמות במסוקים עתידיים. 

אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון וחיל האוויר מכריזים על תחרות אדריכלים לתכנון מוזיאון חיל האוויר החדש בחצרים. המתמודדים יידרשו להציג קונספט ייחודי להקמת מוזיאון תעופה וחלל, שיהיה מודרני, חדשני וייחודי, ויהיה מרכז מורשת לחיל האוויר וחלון ראווה לעולם התעופה הישראלי. וזאת 25 שנים לאחר שהוקם המוזיאון בידי המנהל המיתולוגי, יעקב טרנר. 

השבוע לפני 69 שנה הוקם שירות האוויר של ארגון ההגנה. ביום ההקמה מונה המפקד הראשון, יהושע אשל. היחידה הוקמה בשל הבנת מטה ההגנה שיש צורך בכוח אווירי לוחם שיעמוד אך ורק לצורכי ביטחון. הטייסים הובאו מחילות אוויר ברחבי העולם, בעיקר מקרב אנשי בעלות הברית ואנשי הפלמ"ח. המטוסים, בעיקר מטוסים קלים חד־מנועיים, היו ברובם שייכים לחברת "אווירון". עם הקמתו, הוחלט לכלול בשירות גם את מחלקת הטיס של הפלמ"ח. 

שירות האוויר עסק בעיקר במשימות של איסוף מודיעין והובלת אספקה. המטוסים היו, בדרך כלל, נטולי תחמושת, והטייס הצטייד בתת־מקלע ובכמה פצצות קטנות להגנתו. חודשיים לאחר ההקמה נדרש השירות לפעילות מבצעית ראשונה: ב־17 בדצמבר 1947 נשלח פנחס בן פורת להטיס רופא לבית אשל ובחזור אסף פצוע ממושב נבטים. כשהגיע למושב, ראה קבוצה של כ־200 ערבים שניסו להשתלט על הקיבוץ. בלי להמתין להוראות, הטייס החליט לתקוף מן האוויר וירה מנשקו צרורות אל ההמון הערבי, מפיל רימונים על ראשיהם. פעולתו גרמה להפסקת ההתקפה הערבית, והתוקפים התפזרו לבתיהם. 

עם הקמת המדינה והקמת צה"ל, הפך שירות האוויר לחיל האוויר הישראלי. לאחר הקמת המדינה רכשה הסוכנות היהודית מהבריטים 21 מטוסים מיושנים (20 מטוסי אוסטר אוטוקרט ומטוס אוקספורד אחד), שהבריטים ניפצו ועקרו מהם ציוד צבאי. לאחר שיפוץ והרכבה של 15 מטוסים הורכבה טייסת א' שבסיסה היה שדה דב. הטייסת השנייה הורכבה באותה שנה בגליל ביבנאל. 

במהלך אפריל 1948 החל השם "חיל האוויר" להחליף בהדרגה את השם "שירות האוויר", בלי שהוצאה הודעה רשמית על כך. יום השנה להקמת חיל האוויר צוין החל משנת 1948, לפי תאריך הקמתו של שירות האוויר בשלהי 1947. עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון על הבית שבו היה המטה הראשון של שירות האוויר ברחוב מונטיפיורי 9 בתל אביב.