שבעים אחוז מהלוחמים שלחמו במבצע “צוק איתן” בקיץ 2014 ודיווחו לאחר המבצע על ירידה ביכולת השמיעה שלהם, עברו שורה של בדיקות וניתוחי מידע ונמצאו סובלים מלקות שמיעה. ניתוחי המידע העלו כי לקות השמיעה היא תוצר ישיר של המבצע, במהלכו נחשפו הלוחמים לרעשי הפגזות רבי־עוצמה במשך 50 ימים.
יש לציין שכבר במהלך הלחימה הוצאו לבדיקות חיילים שהתלוננו על חוסר יכולת לשמוע ונאלצו לנטוש את שדה הקרב ולקבל טיפול סטרואידי מיידי. בצה”ל הפיקו לקחים ופיתחו אטם שמיעה מיוחד. האטם יושב באוזן ובתוכו סנסור מכני שיודע לזהות חריגה בדציבלים ובתגובה להפעיל מנגנון אטימה פנימי שמגן על האוזן. לאחרונה הגישו בצה”ל בקשה לרשם הפטנטים בארצות הברית להכיר באטם השמיעה הזה כפטנט רשמי וקיבלו אישור זמני לשנה. בשנה זו יגיש משרד הביטחון בקשה להכרה מלאה. לאחר שיושלם הפיתוח, מקווים בצה”ל למצוא חברה בעלת מומחיות לייצור אטמי אוזניים, שתספק אותו בראש ובראשונה ללוחמי צה”ל וגם לצבאות נוספים בעולם ואפילו לחברות אזרחיות.
“המוטיבציה לפתח את האטם הגיעה מחיל הרפואה לאחר מבצע צוק איתן”, מסביר רס"ן ד"ר ניר פינק, ראש תחום אקוסטיקה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. “סיימנו את המבצע עם תחושה שאמצעי מיגון השמיעה שנמצאים היום בידי לוחמי החי”ר מתאימים למתארי אימונים אבל לא לשדה קרב במתאר לחימה אינטנסיבי, שכולל הפעלה אינטנסיבית של מקלעים כבדים, ירי מרגמות וטילי כתף. הלוחם לא נתקל בזה באימונים ולא יורים עליו בכזאת עוצמה.
תוסיף לזה את העובדה שבאימונים הלוחם לא נדרש לרמת קשב מאוד גבוהה, והבנו שהאטם הקיים מגביל את הלוחם ולא מספק לו הגנה מלאה. כשראינו את המספרים של לקויי השמיעה בעקבות המבצע, החלטנו לפתח אטם מתאים יותר”.
הלוחם בשטח צריך להגן על האוזן שלו ולצד זאת להתמצא במרחב - כלומר, לשמוע את קולות הקשר, את מפקדיו, את חבריו וגם את האויב. “הוספנו לאטם מבחוץ מנגנון מכני בדמות של קערה שבעצם ‘הופכת את האוזן’", מוסיף רס”ן פינק. "כלומר, היא מקבלת את גלי הקול מהסביבה ובולמת אותם כך שהצליל עובר רפלקסיה וחוזר אחורה. במרכז הצלחת הכנסנו צינורית לטובת צלילים חלשים כמו דיבור, שלא מפעילים את המנגנון בגלל העוצמה החלשה. כך שהאוזן מצד אחד מקבלת הגנה מדציבל גבוה והלוחם עדיין יכול לשמוע את קולות הקשר ואת השיח בשטח”.
השבוע לפני: פרוץ מבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה, 27.12.2008
השבוע לפני שמונה שנים, בעיצומו של חג החנוכה, פתח צה”ל במבצע צבאי ברצועת עזה, ומכאן שמו של המבצע - “עופרת יצוקה”. המבצע החל בעקבות ירי רקטות בלתי פוסק מהרצועה על אזרחים ויישובים במערב הנגב, ומטרתו הייתה פגיעה קשה בממשלת חמאס, כדי לגרום למציאות ביטחונית טובה יותר לאורך זמן סביב רצועת עזה, תוך חיזוק ההרתעה וצמצום ירי הרקטות. תכנונים והכנות למבצע החלו כמה חודשים לפני שהחל. אגף המודיעין והשב"כ אספו מידע על המתרחש ברצועת עזה ובנו בנק מטרות של חמאס והג'יהאד האסלאמי ברצועה. צה"ל החל לתכנן תקיפה כללית ומסיבית על המטרות שברשימה תוך שמירה על יתרון ההפתעה ויצירת הלם, פחד ובלבול בקרב חמאס. לצורך פתיחת המבצע בהפתעה הופצו בכלי התקשורת ידיעות על דחיית ההחלטה בכמה ימים, ומנגד נפתחו המעברים להכנסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה, לצורך יצירת מצג שווא של שגרה. ניסיון ההונאה נחל הצלחה. המבצע החל בשעות הבוקר המאוחרות בגל הפצצות אוויריות כבדות של חיל האוויר באמצעות מטוסי קרב ומסוקי קרב. בשני גלי ההפצצה הראשונים נפגעו 100 מטרות. במכה הראשונה נהרגו למעלה מ־155 אנשי חמאס ואנשי ביטחון פלסטינים. באותו יום תקף חיל האוויר עוד 70 מטרות ברצועת עזה. הפלסטינים דיווחו על כ־270 הרוגים וכ־750 פצועים, רובם פעילי חמאס ומיעוטם אזרחים.
המבצע נמשך עד ה־18 בינואר. הוא הוגדר כמוצלח, אולם בדיעבד הוא לא השיג את מטרתו העיקרית - יצירת הרתעה מול חמאס.
טובי העיר
מחר (חמישי) יתקיים טקס סיום קורס טייס מחזור 173. בין בוגרי הקורס נמצאת גם הצוערת ש', האישה הרביעית בחיל האוויר אשר מסיימת את קורס הטיס בתפקיד טייסת קרב. גם במחזור הזה בולטים ילידי הערים: 55% מבוגריו מתגוררים בערים, 24% הם בני מושבים, 12% מתגוררים בקיבוצים ו־9% מתגוררים ביישובים קהילתיים. 53% מבוגרי הקורס מגיעים ממרכז הארץ, 41% מהצפון ו־6% מהדרום.
מקור מידע
חברת RT הישראלית, המפתחת ומייצרת בלוני תצפית, השיקה בלון תצפית חדש: ה־Skystar 110, שפותח במיוחד כדי לספק למפקדים בשטח מידע בזמן אמת. מערכת הבלון כוללת מטע"ד (מטען ייעודי) קל משקל עם עדשת זום מתקדמת, שמשכלל את ביצועי המערכת: הוא ממקסם את יכולות התצפית והמעקב אחר מטרות בתנאי חושך ומאפשר זיהוי ומעקב אוטומטי אחר מטרה נעה או נייחת לאורך זמן.