מחר בשעה 10:00 בבוקר, תעצור מדינה שלמה את נשמתה למשך חצי שעה ותעקוב במתח רב אחר הדיון שייפתח בבית הדין הצבאי המיוחד בקרייה בתל אביב. אחרי עשרה חודשים של משפט מהמתוקשרים והמטלטלים שידעה המערכת הצבאית, יגיע הרגע בו יוכרע האם סמל אלאור אזריה ירה במחבל מנוטרל מתוך מניע של נקמה, או שמא מתוך הגנה עצמית. כלי תקשורת מהארץ ומהעולם ימלאו את אולם הדיונים, וימתינו להכרעת הדין של ראש הרכב השופטים, אל"מ מיה הלר.
אחרי עשרות עדים, מאות שעות בבית הדין הצבאי ביפו ואלפי עמודי פרוטוקולים, יכריעו השופטים במשפט שגם ישליך על יחסה של החברה הישראלית לצה"ל. בבית משפחת אזריה מספרים כי בני המשפחה לא ישנים כבר מיום שישי - מהרגע שאלאור הגיע מהמעצר הצבאי לביקור אחרון לפני ההכרעה במשפטו. מאז, עסוקים האחים והאחיות, הדודים, החברים ומאות הפעילים בשני דברים - הצפה בלתי פוסקת של הרשת החברתית ותפילות לבורא עולם. "יש שופט אחד בלבד וזה אבא שבשמיים, והוא שומר על ילדיו", התפללה אתמול האחות אתי אזריה.
(באזיקים לכלא או חופשי הבייתה? כל התרחישים האפשריים בהכרעת הדין)
"אבא היקר, הקב"ה, בבקשה החזר את אלאור הביתה מחר, החזר אותו למקומו הטבעי, החזר לו את הכנפיים והחיוך המתוק", היא התפללה. "החזר לנו את האור לחיים. עם ישראל היקר, אנא ממכם - הדליקו נר והתפללו חזק לבורא עולם שיחזיר לנו את הילד של כולנו", סיכמה האחות.
"הילד של כולנו"
ואכן, במהלך המשפט דבק לאלאור הכינוי, בעיקר בקרב תומכיו, "הילד של כולנו". בכך רצו התומכים לייצר תחושה של אמפתיה בציבור הרחב. אתמול הגיע הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט לכנס מנהיגות על שם הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק, במרכז הבינתחומי, לשאת דברים. איזנקוט, שלא הזכיר את משפטו של אלאור, בחר את מילותיו בקפידה ושיגר מסר מאוד ברור מה הוא חושב על הפרשה הזו, ועל מה שהיא עשתה לחברה הישראלית.
"לצערי הרב, מתפתח שיח ציבורי שאין לו מקום, אינו תורם וגורם נזק", אמר הרמטכ"ל. "כשבן 18 מתגייס לצה"ל, הוא מניח את היד על התנ"ך ומצהיר אמונים על הגנת ישראל, לציית לפקודות ולשמור אמונים למדינת ישראל – וזה מחייב את החיילים. זוהי אינה שובבות נעורים לכתוב בפייסבוק על אירוע פוליטי כזה או אחר, זהו דבר שהוא קו אדום, למרות שהניו-מדיה מאתגרת אותנו מאוד אנחנו צריכים להקפיד הקפדה יתרה. גבר בן 18 שמתגייס לצה"ל הוא לא הילד של כולנו, הוא לא תינוק שנשבה והוא לא עבר ליד קו הגבול ומישהו חטף אותו. הוא לוחם, הוא חייל, הוא נדרש לחרף את חייו כדי לבצע את המשימות שמטילים עליו", הוסיף הרמטכ"ל. "הבלבול שחל בשיח בחברה הישראלית בין גבר בן 18 או אישה בת 18 לבין הילדון של כולנו שהתבלבל ונחטף, זהו שיח שפוגע בדרישה שלנו מחיילי צה"ל לדברים הבסיסיים ביותר".
ביקורת רבה נשמעה כלפי הרמטכ"ל על חלק מדבריו, בעיקר מכאלה שראו בדברים ניסיון להשפיע על השופטים. "ערב לפני הכרעת הדין של אלאור, שוב מוצא הרמטכ"ל מקום להתערב בצורה בוטה", מסרו בני משפחת אזריה. "הוא אומר שהוא לא הבן של כולנו. אמת - הוא החייל של כולנו. הרמטכ"ל שוב כופר במשוואה שאנחנו שולחים את היקר לנו מכל לשרת, מתוך אמונה שהוא מופקד בידי המפקדים הראויים לכך".
מאידך, הגן ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני) על אמירתו של איזנקוט: "תהיה אשר תהיה החלטת בית הדין הצבאי, היום ימצאו עצמם מפקדי צה"ל תחת התקפה פופוליסטית. לכן היה כל כך חשוב לשמוע את קולו הצלול של הרמטכ"ל, כאשר הוא מציב את ערכי צה"ל נר לרגליו ולפיד בפנינו".