היום יוחלט אם דוח מבקר המדינה על תפקוד הקבינט המדיני-ביטחוני במהלך מבצע צוק איתן יפורסם. הבוקר פרסם העיתון "ידיעות אחרונות" תמלילים מישיבות הקבינט, מהם עולה כי השר נפתלי בנט דרש אז לפעול ביתר תקיפות נגד המנהרות ונענה לביקורת חריפה משר הביטחון דאז, משה בוגי יעלון. 

בישיבה שנערכה ב-27 ביולי, לאחר שהחלה הפעולה הקרקעית בתוך רצועת עזה, התפתח ויכוח בין בנט ליעלון, לאחר שהאחרון הביא הצעות לפעולה אחרי ששוחח עם מפקדים בשטח.



"אתה לא תנהל לי את הצבא, אתה לא תבוא לי מהשטח ותגיד לי עושים ככה או לא עושים ככה, שמעת?", אמר יעלון לבנט.


בנט, אז שר הכלכלה, ענה: "אני כן, אם לא מדווחים אמת".


יעלון: "אני מדווח אמת"


בנט: "עד עכשיו לא ידענו על הפסקת אש"


יעלון: "אני צריך לתת לך דין וחשבון?"


בנט: "בוודאי".



לאחר מכן פנה בנט לרמטכ"ל בני גנץ ואמר לו: "אני מצפה מכם להגיע לקבינט עם תכניות מבצעיות ורוח התקפית. לא אני אמור להביא לכאן תכניות להשמדת מנהרות. תהיו סוסים דוהרים ולא שוורים עצלים".



לא הביא רוח התקפית? הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ. צילום: פלאש 90
לא הביא רוח התקפית? הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ. צילום: פלאש 90



עוד עולה מתוך התמלולים, כי כבר חודש לפני כן, ב-30 ביוני, בעקבות חטיפת ורציחת שלושת הנערים בידי חמאס, דרש בנט לפעול באופן יזום נגד מנהרות חמאס.



נתניהו אמר אז כי "המנהרות הן איום ממשי על מדינת ישראל והן עלולות לשנות את המאזן בינינו לבינם", וביקש משר הביטחון להציג תוכנית לטיפול במנהרות, "כולל השתלטות על הפתחים". יעלון ענה כי "יש תכנית כזו", ואילו נתניהו אמר: "אני לא מכיר אותה".



כמה ימים לאחר מכן, ב-7 ביולי, חמאס משגר מטח של כמאה רקטות לעבר ישראל, ומבצע צוק איתן יוצא לדרך. יעלון טען באותה העת: "אפשר להגיע להפסקת אש". לדבריו, "לא נכון להגיע למצב שנפשיט אותם מהמנהרות. צריך למצות את התיווך המצרי". בנט התנגד ואמר: "אני ממליץ לפעול לנטרול המנהרות".



יעלון: "ואם תשיג שקט לשלוש שנים בלי שהשמדת את המנהרות, מה רע?"


בנט: "ואם נחטוף פיגוע אסטרטגי, זה יהיה אירוע גלעד שליט פי 100. עדיף שנמנע זאת מראש, ולא ראיתי תכנית איך מונעים".


יעלון: "ואחרי שנכנסת, לא יבנו עוד מנהרות?". 



בעקבות חשיפת התמלולים, אמר ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) כי "התמונה העולה מתוך דיוני הקבינט מטרידה ביותר וחושפת כיצד העניינים הרגישים ביותר באשר לגורל המדינה וחייליה, בעת לחימה, התנהלו באופן פופוליסטי ומתוך מניע של מאבקים על קרדיטים".
לדבריו, "ההחלטות בקבינט הן שמשנות מציאות, ולא אמירות בעלמא. בכל הקשור לאיום המנהרות, נראה שההחלטות שהתקבלו על-ידי נתניהו היו בעלות אופי טקטי צר בלבד וללא ראייה רחבה והגדרת מטרות. לביטחון המדינה דרושה דרך קבלת החלטות שנובעת מראייה אסטרטגית מהסוג שראינו אצל עמיר פרץ בעת כהונתו כשר ביטחון בכלל וההתמודדות מול איום הטילים קצרי הטווח באמצעות כיפת ברזל בפרט."