דוח מבקר המדינה על מבצע "צוק איתן" כולל פרק נרחב העוסק במנהרות החמאס, שהשמדתן הוגדרה כאחת המטרות העיקריות של המבצע. רב-סרן (אז סגן-אלוף) לירן חג'בי, מפקד גדוד של "צבר" של "גבעתי" במבצע, היה המפקד הראשון בשטח שנתקל במנהרה של חמאס. בראיון לבן כספית ואריה אלדד ב-103FM סיפר: "חשפנו את המנהרה הראשונה בפתחת רפיח. עם עוד כוחות של הגדוד בשיתוף הנדסה ושריון וסיוע אווירי. ידענו איך למצוא אותן במקומות שהיו לנו קצוות כאלה ואחרים, ולמדנו תוך כדי איך להשמיד אותן. צריך להבין שיש הבדל עצום בין סוגי המנהרות. יש מנהרות התקפיות חוצות גדר ויש מנהרות הגנה, שמשרתות אותם (חמאס) כשאתה נכנס אליהם".

לירן חג'בי. צילום מסך
לירן חג'בי. צילום מסך

 
"עד היום לא דיברתי על זה", אמר חג'בי, "אבל זו נקודה קריטית שהיום נחשפה, וזה עניין מקצועי נטו בתוך הצבא, כלקח. וזה הפצצות חיל האוויר על פתחי המנהרות הידועים לנו. פתח של מנהרה שידוע לנו, עבור מג"ד או מח"ט שנכנס, זה 'זהב', זה 'נכס צאן ברזל', כי יש לו פתח אחד ממנו הוא אמור להתגלגל קדימה, למצוא את כל ההסתעפויות והפתחים ולהשמיד את המנהרה, ולא רק חלק ממנה, שאז הם (חמאס) עושים מעקף וממשיכים. החלטנו שהולכים למבצע? אל תדפקו לנו את העסק עם הפצצה מהאוויר כי אתם לא רוצים לסכן חי"רניקים, אבל אחרי שבוע אתם מכניסים את החי"רניקים ואנחנו מחפשים עם נר בפינה איפה הפתח שחיל האוויר הפציץ רק לפני כמה ימים".

"לא הבינו, כולנו, כל מי שהיה במערכת"  
  
"לאזרחים שלא בקיאים ועוקבים נראה שהמנהרות זה איזושהי אופנה חדשה מהשנים האחרונות, אבל העובדות ההיסטוריות הן אחרות", הדגיש חג'בי. "המנהרות הראשונות שגילינו וש'התפוצצו' עלינו היו בתקופת ציר 'פילדלפי' ומוצב 'טרמיט' (אזור רפיח) ב-2003. נהרגו שם חמישה לוחמים מהגדס"ר הבדואי. ב-2004 הייתה מנהרת התופת במוצב 'אורחן' בגוש קטיף. לאחר מכן ב-2006 המנהרה של גלעד שליט, שזו בעצם ה-מנהרה של אחרי ההינתקות, מנהרה חוצת גדר שבאה אלינו בצורה של זנב-עקרב. הם יצאו ממנה בשטחנו, חטפו את גלעד ונכנסו חזרה. ולאחר מכן כל שאר הדברים שהתפתחו".
 

"ואחרי כל זה התאמנתם ללחימה בתוך מנהרות?", שאל אלדד. "לא מספיק", הודה חג'בי, "לא הבינו, כולנו, כל מי שהיה במערכת, כל אחד היה צריך להשפיע יותר כלפי מעלה ברמה שלו. אבל אם מדברים על דח המבקר, אז כבר ב-2007 הוא תיאר את מנהרות ההברחה בציר 'פילדלפי' כאיום אסטרטגי. מישהו דיבר על זה? שמע על זה? לא. אבל מה שכן, בשנה-שנתיים האחרונות שלפני 'צוק איתן', מי ששירת כלוחם או מפקד בגבול עזה, נחשפנו לאיום המנהרות. חלק גילינו, חלק נחשפו בעצמן, חלק אנחנו חשפנו".
 



"לפני 'צוק איתן' החלק הזה התעצם מאוד", המשיך חג'בי. " הייתה הבנה בצבא שיש מנהרות, שיש מנהרות שהן בכיוון של חציית גדר, לכיוון היישובים של עוטף עזה, והתחלנו להתאמן ולהיערך לכך, אבל לא היו מספיק כלים לכוחות הטקטיים, ולא הייתה מוכנות כמו שהיינו רוצים לראות. מה שכן, בשנה האחרונה שלפני 'צוק איתן' הדבר הזה התעצם במהירות. כנסים והשתלמויות ולימוד מהיר של האיום ואיך ניתן להתגבר אליו. המפקדים, מאלוף פיקוד דרום עד השטח, למדנו כל מה שהיה אפשר. ובאמת, בימים האחרונים שלפני 'צוק איתן' עוד קשרנו את החוטים האחרונים לפני הכניסה".
 
"אני לא רוצה להתעסק ב'קרבות המאספים' שכל מיני גורמים מנהלים בימים האלה", הדגיש חג'בי. "צר לי על ה'קרבות' האלה. אסור ליצור התמוססות במאמץ של הצבא והמפקדים. צריך לחזק אותם. הם פעלו באומץ, וגם מה שהם לא ידעו ולא התכוננו, הם נתנו מענה ופתרונות תוך כדי לחימה, שזה מאוד מאוד קשה. אני מסתכל על זה בעיניים של מג"ד דאז וגם בעיניים קצת יותר אסטרטגיות, קצת יותר מלמעלה. עניין המנהרות הוא רכיב אחד מתוך המבצע של 'צוק איתן'. אי אפשר לראות את כל 'צוק איתן' רק מהפריזמה של המנהרות". אלדד הזכיר שהמנהרות הוגדרו כמטרה העיקרית של המבצע.
 
"אני רוצה לעסוק במהות עם מבט קדימה לסבב הבא", הדגיש חג'בי. "מה שחשוב מהדוח הזה הוא איך הופכים את הלקחים האלה לטכניקות קרביות ותורת לחימה, ואיך מצטיידים כראוי ומתכוננים כראוי. אני גר ב'עוטף' עזה. הריח הוא כמו שנה לפני 'צוק איתן'. ברור לנו שה'טפטופים' והתגובות יובילו לאיזשהו מבצע. גם 'צוק איתן', אף אחד לא תכנן שהוא יבוא. גם כהחמאס חטף את שלושת הנערים, וגם אנחנו, זה היה סוג של קש שמתחיל לשבור את גב הגמל, עד שנכנסו למבצע. לסיבוב הבא נהיה מוכנים".
 
בסיום ציין כספית שחג'בי הסתבך בפרשה בעקבותיה הורשע בעסקת טיעון בהתנהגות שאינה הולמת והורד בדרגה.