בבית הדין לערעורים בקריה בתל אביב החל היום (רביעי) הדיון בערעור של אלאור אזריה, "החייל היורה מחברון", שהורשע בהריגת מחבל לאחר שנוטרל. בראש הרכב שופטי הערעור עומד נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, אלוף דורון פיילס. ארבעת השופטים הנוספים הם: נשיא בית הדין הארצי לעבודה, יגאל פליטמן, השופט בדימוס צבי סגל מבית המשפט המחוזי בירושלים, אלוף במיל' אייל אייזנברג, שפיקד בעבר על פיקוד העורף, ותא"ל במיל' אבי פלד – לשעבר מח"ט גולני.
ההגנה מבקשת לזכות את אזריה בטענה של ה"גנה מן הצדק", ואף הביאה מקרים שלטענתה מוכיחים כי נעשה אכיפה בררנית במקרה של אזריה, לעומת תקדימים מן העבר. התביעה, מנגד, טוענת כי יש להחמיר בעונשו של החייל. התובע, סא"ל נדב ויסמן, אמר כי גזר הדין שהושת על אזריה - 18 חודשי מאסר- אינו תואם את חומרת הכרעת הדין.
כאמור, בתחילת הדיון ניסה סנגורו של אזריה, עו"ד יורם שפטל, לשכנע את בית הדין לקבל תקדימים ממקרים דומים כראיות, אולם בקשתו נדחתה כמעט לחלוטין, ורק תיק אחד מתוך 15 התקבל: מקרה בו ירה מתנדב משטרה במחבל שביצע פיגוע דקירה בטיילת בתל אביב לאחר שהמחבל נוטרל. בנוסף לכך, דחו השופטים את בקשתו של שפטל לקבל פרטים על המשא ומתן בין סנגוריו של אזריה לפרקליט הצבאי הראשי.
לאחר שבקשותיו להציג ראיות חדשות נדחו, החל שפטל בטיעוניו בערעור וטען כי בית הדין והמערכת הצבאית את דינו של אזריה עוד לפני תחילת המשפט, וכי לא אזריה הוא זה שהפר את רוח צה"ל, אלא התנהלות המערכת שהפקירה אותו והפרה את עקרון הפרת הלוחמים גרמה לכך. בנוסף ציין שפטל כי חוקרי מצ"ח שהם חיילים שמשרתים בשירות סדיר פעלו על פי רוח דבריהם של שר הביטחון דאז משה יעלון והרמטכ"ל גדי איזנקוט, שטענו כי מדובר ב"רוצח מתבהם", והוסיף כי החקירה התנהלה כ"חקירת מנהרה", כלומר חקירה שמטרתה לא להגיע לאמת אלא להגיע להרשעה ואמר כי בתיק אזריה "הייתה פגיעה קשה באמון במערכת המשפטית".
שפטל הוסיף כי שלושת שופטיו הקודמים של אזריה קודמו במהלך המשפט, וזאת באישור הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר יעלון, והוסיף כי גם מפקד פלוגתו של אזריה וגם מפקד החטיבה קודמו במהלך המשפט וטען: "זה פוגע אנושות במראית עין, גם אם זה לא נעשה בזדון, זה פוגע באמון בבית המשפט".
בנוסף לכך, התייחס שפטל לעדותו של מפקד הפלוגה של אזריה, רס"ן תום נעמן, בה הוא טען כי החייל אמר לו שהוא ראה את המחבל זז ולכן ירה בו. שפטל טען כי "העדות הזאת מפרקת את תיק התביעה, בשלב הזה לא הייתה לאלאור סיבה לעוות את האירוע", והוסיף כי גם בעדותו השנייה של המ"פ הוא חזר על זאת. בשלב זה העיר השופט סגל כי אמנם המ"פ אמר שאזריה הסביר לו שהוא חשש שראה תנועה, אך במשפט אלאור טען כי הוא אמר לרס"ן נעמן שהוא פחד שעל המחבל ישנו מטען ולכן בכל זאת יש סתירה בין שתי העדויות.
לדברי שפטל, רס"ן נעמן שיקר בעדויות השנייה והשלישית שלו ופסק הדין נשען על אסופת שקרים זו. עוד אמר הסנגור, כי עד נוסף, רב"ט מ', הגיע לעדותו כשהוא אזוק וחשוד בכך שלא מנע את הירי עליו ידע כביכול מראש. "רצו להלך עליו אימים", אמר שפטל. "אולי הסתמכו על הסרטון שבו רואים שאזריה מסר את הקסדה לרב"ט מ'?", תהה האלוף פיילס, ושפטל ענה: "הסרטון לא מראה את זה. הפעילו עליו לחץ עוד לפני שהעיד. שואלים אותו בהתחלה מה אלאור אמר לאחר הירי ורב"ט מ' משיב שלא שמע".
"היתה תפירה"
לטענת שפטל, החקירה של רב"ט מ', היתה מבוססת על שאלות מנחות. "הוא למד מהשאלות המנחות באיזה צד מרוחה החמאה בפרוסה", אמר, "שמים לרב"ט מ' את התשובה הרצויה בפה כחלק מחקירת המנהרה".
האלוף פיילס: "הוא (רב"ט מ'-מ.כ.) השיב בשלילה על השאלות וזה מראה ששמר על עצמאותו, אז הוא מסוגל להמציא משפט שאלאור אמר שצריך להרוג מחבל?"
שפטל: "בוודאי".
סגל: "רב"ט מ' גם מצוטט שאחרי הירי דיבר עם אלאור ואמר לו שהירי לא היה תקין".
מפלה להגנה בסוגיית התקדימים
כאמור, הדיון הבוקר החל בניסיון של הסנגור לשכנע את השופטים לקבל תקדימים ממקרי עבר בהם נורו למוות מחבלים מנוטרלים, אך היורים - להבדיל מבמקרה אזריה - לא הועמדו לדין, ולכן ביקש לזכותו בשל הגנה מהצדק.
התובע, עו"ד נדב ויסמן, החל בטיעוניו ואמר כי הסנגוריה יכלה להגיש את המקרים שהציג עו"ד שפטל, שעל בסיסם הוא מבקש לזכות את אזריה, למעט במקרה שאירע בטיילת בו ירה מתנדב למוות במחבל מנוטרל, בערכאה הראשונה, אך הסנגוריה לא עשתה זאת וכי תפקידה של ערכאת הערעור הוא לבקר את הערכאה הראשונה ולא לדון בהוספת ראיות שכבר היו קיימות. כמו כן אמר התובע כי הוא לא מכיר מקרה בו הגיע חייל 11 דקות לאחר האירוע ויורה בו למוות, וגם לא היה מקרה שבו החייל נשאל מדוע ירה וענה כי "הגיע למחבל למות" וציין כי האירוע תועד בכמה מצלמות, מה שלא הופיע בתקדימים קודמים.
בנוסף התייחס ויסמן להצגת התקדימים ואמר כי אין הצדקה להגשת בקשה לראיות חדשות בשלב הערעור, וציין כי בעבר הוגשו שלושה כתבי אישום נגד שוטרים על הריגה וכי רוב מכריע של תיקי הירי נסגרים מכיוון שהחיילים יורים בעת פעילותם. "אנחנו מכירים את כל המקרים. בבקשת ההגנה מדובר על מקרים שכבר היו ידועים. זה בלתי אפשרי בשלב הערעור להגיש את הראיות שהיו כבר ידועות מראש", אמר ויסמן.
לאחר מכן דחה ויסמן את טענותיו של עו"ד שפטל כי הגשת כתב האישום הייתה מנוגדת למדיניות הפרקליטות הצבאית ואמר כי "כתב האישום נגד אזריה הוגש כחלק מהמדיניות שלנו. הראיות הצדיקו את הגשת כתב האישום. החייל ירה בראשו של מחבל מנוטרל ואמר שהגיע לו למות". לאחר מכן, הבהיר ויסמן כי "רק החלטת הפרקליטות שלא להעמיד לדין את השוטר המתנדב שירה למוות במחבל היתה חדשה והיא התקבלה לאחרונה. אך להבדיל מבמקרה אזריה, השוטר היורה השתתף במרדף אחרי המחבל והירי לא קרה 11 דקות אחרי שהוא שכב מנוטרל".
"אי אפשר לטעון לאכיפה בררנית"
בתגובה לכך ענה השופט סגל כי "הסנגור מבקש להשוות בין האירוע בטיילת לאירוע הנוכחי, והתובע ענה כי אזריה ביצע עבירה, מה שלא נקבע במקרה שאירע בטיילת, והוסיף כי אי אפשר להציג טענה על אכיפה בררנית מהצגת 15 מקרים בכ-15 שנים. לכך ענה שפטל לתובע כי הוא מסלף את דבריו.
ויסמן הוסיף והתייחס למשא ומתן שהתקיים בין הפרקליטות הצבאית לבין סנגוריו הקודמים של אזריה וציין כי "בתיקים רבים היו פגישות משא ומתן בין התביעה להגנה", ואמר כי "תנאי יסוד של הפגישה היה שהיא לא תפורסם. יכולתי לצטט גם את מה שאמרו אז הסנגורים בפגישה ואני לא אעשה את זה".
בתגובה לכך טען שפטל כי הסנגורים הקודמים הגישו תגובה לכתב האישום שהתפרשה על עשרה עמודים, והחל מעמוד שבע טענו כי יש לאזריה הגנה מן הצדק, וכשהסנגוריה ביקשה מהתביעה תקדימים והתביעה השיבה שאין, אך הנה, ישנם 15 מקרים. בנוסף לכך טען עו"ד שפטל כי הראיות שונו במהלך המשפט. "מפקד הפלוגה אמר בעדותו הראשונה כי אזריה אמר שהמחבל זז ולכן ירה בו, וכי הסכין הייתה כמה סנטימטרים מהמחבל", אך לאחר מכן שינה המ"פ את עדותו. גם בטיילת הקהל צעק "תירה במחבל" והיה "ירי כבקשתך", ועדיין הוחלט שלא להגיש כתב אישום.
השופט לשפטל: "הראה לי איפה הסנגוריה ביקשה הגנה מן הצדק"
בקשר לטענה שאי אפשר להציג ראיות חדשות בערעור, התייחס עו"ד שפטל למקרה של ניסים חדאד בו בית המשפט העליון התייחס לראיות חדשות במסגרת ערעור, וחדאד, שהורשע באינוס פעוטה וזוכה בערעור לעליון לאחר שהגיש כתב ערעור בן מאות עמודים. השופט סגל ענה לשפטל ואמר כי את התקדימים הללו היה אפשר להגיש גם בערכאה הראשונה ושאל האם ברצונו של הסנגור "להחזיר את הגלגל לאחור?", שפטל ענה כי הסנגורים התייחסו לנושא במסגרת התגובה לכתב האישום, אך סגל טען כי זה לא מספיק.
שפטל הוסיף כי הסנגורים הקודמים טענו בדברי הסיכום שיש לבטל את כתב האישום. הסנגורים ביקשו תיקי הריגה קודמים והתביעה השיבה שאין, אבל היו מקרים קודמים למקרה שלנו. התביעה הייתה צריכה להגיש את כל המקרים. בתגובה לכך ביקש סגל משפטל "הראה לי איפה הסנגוריה ביקשה הגנה מן הצדק". שפטל בתגובה ענה כי "הסנגורים הקודמים עשו את זה אבל לא באופן המוצלח בלשון המעטה. אבל התביעה הייתה צריכה להגיש להגנה את כל המקרים הקודמים, אם התביעה הייתה הוגנת - היא הייתה צריכה להסכים לבקשה שלנו. התביעה נהגה בחוסר תום לב".
בשלב זה שאל השופט סגל את שפטל האם הוא טוען כי הפרקליטות הטעתה את הסנגורים, וענה "נכון, אני לא פוחד, התובע טען שכל המקרים הקודמים היו אירוע מתגלגל ותוך כדי פעילות מבצעית. גם בגזר דין אזריה נקבע שהירי היה לפני תום הפעילות המבצעית. הסנגורים יכלו להתנהל בצורה קצת יותר מוצלחת, אבל הטעו אותם, היו תקדימים".
17 תקדימים של הריגת פלסטינים ללא העמדה לדין
מוקדם יותר, עו"ד שפטל פתח בטיעוני ההגנה ואמר כי יחד עמו "ניצבים סנגורים של עם ישראל לזכות את הנאשם, זוהי מצווה וזכות גדולה עבורנו להגן על חייל יהודי לוחם. משפט אזריה הוא יוצא דופן עצם העמדתו לדין עומדת בניגוד למדיניות העמדה לדין של חייל לוחם. גם אם היתה טעות מבצעית - לא מעמידים לדין".
שפטל המשיך ופירט כי "יש 17 תקדימים של מקרים בהם נהרגו מאש צה"ל לא רק מחבלים, גם אזרחים והם לא הועמדו לדין". לאחר מכן הציג עו"ד שפטל מקרה בו חיילי מג"ב ירו בפלסטיני מנוטרל לאחר שביצע פיגוע דריסה והוחלט שלא להעמידו לדין, ובג"ץ אישר את ההחלטה. כאשר הנימוק היה שהירי בוצע כשהאירוע עדיין לא הסתיים וכי היה מדובר "בלוחם צעיר וחסר ניסיון".
בתגובה לטענה זו, הבהיר השופט צבי סגל כי ישנם הבדלים בין המקרים, שכן אז היורה היה מעורב באירוע מתחילתו. שפטל המשיך וטען כי האווירה הכללית בזירה הייתה שהמחבל המנוטרל עדיין היווה סכנה, והוסיף כי הסכנה הופיעה בדיון על המעצר. בתגובה לכך ענה לו סגל כי אי אפשר להתבסס על דיון במעצר, שם הראיות הן לכאורה, והנחה אותו להתבסס אך ורק על הכרעת הדין.
שפטל המשיך וטען כי גם אז עדים טענו שהייתה סכנה בשטח וגם אזריה חש בסכנה אובייקטיבית וסובייקטיבית בעת האירוע בחברון, ושאל: "במקרה הצגתי בתקדים המחבל שכב על הגב והשוטר ירה בו, מה ההבדל לעומת המקרה הנוכחי?, אז השוטר אף תיאם גרסאות עם לוחם נוסף שהיה עמו".
"בשונה מלרמטכ"ל ולשר הביטחון, למפקד משטרת ת"א יש אתיקה"
לאחר מכן עבר שפטל לדבר על הריגת המחבל בפיגוע בטיילת בתל אביב, גם אז נורה המחבל למוות, והוסיף: "שני שוטרים עם נשקים היו מעל המחבל ששכב על הרצפה. קהל שהתאסף צעק להרוג את המחבל ואחד השוטרים, מתנדב, ירה במחבל למוות", וטען כי מפקד משטרת תל אביב, "שבניגוד לרמטכ"ל ושר הביטחון יש לו אתיקה, המליץ להעניק למתנדב צל"ש". עוד הוסיף כי בעקבות דרישות של ארגוני שמאל להעמיד את השוטר המתנדב לדין החליט לאחרונה פרקליט במדינה שלא להעמידו לדין.
שפטל גם מתח ביקורת מרומזת על סנגוריו הקודמים של אזריה שלא בחרו בקו ההגנה שהתייחס לתקדימים אלו, ואמר כי "להגנה היה אז ניסיון רע מאוד עם התביעה. ההגנה פנתה שוב ושוב לפרקליטות הצבאית בבקשה להציג תקדימים של הרג והפרקליטות בצבאית טענה שאין תקדים כזה". מקרה נוסף שהציג שפטל הוא המקרה של אל"מ ישראל שומר, שהיה אז מח"ט בנימין, וירה בזורק אבנים לאחר שלא היווה סכנה, ללא ביצוע נוהל מעצר חשוד, ובמקרה זה דובר צה"ל גיבה את שומר. "הפצ"ר קבע אז שהירי בוצע בניגוד להוראות פתיחה באש והוא נבע מטעות מבצעית", אמר שפטל והוסיף כי "גם במקרה הקיצוני של אל"מ שומר אפשר לקבוע שזו טעות מבצעית ולא יותר מזה".
שפטל הוסיף ותקף את סנגוריו הקודמים של אזריה ואמר כי "מה שעורכת הדין עינת גלוסר שאיתי מצאה בשעה וחצי - הסנגורים הקודמים של אזריה לא מצאו במשך למעלה משנה", אך היא הבהירה כי ההחלטה בנוגע לפיגוע בטיילת התקבלה רק לאחרונה. "בכל התקדימים שהצגתי ההחלטות התקבלו אצל הפצ"ר ופרקליט המדינה, למעט במקרה הנוכחי", אמר שפטל והוסיף כי "יש לנו גם סרטונים של תקדימים, כמו במקרה שומר והירי במחבל בטיילת. ראיות חדשות בתיק הגיעו בדרך מושחתת לארגון בצלם, ארגון עתיר בכספים". בנוסף לכך ביקש לצרף את עו"ד אילן כץ (פרקליטו הקודם של אזריה מ.כ.) כעד הגנה, וזאת כדי להראות ל לבית הדין שהפרקליטות הצבאית איימה על ההגנה שאם יוגש ערעור על ההרשעה - יוגש ערעור על העונש.
שפטל אמר כי "חייב בית הדין לדעת שהערעור על חומרת העונש הוגש בגלל הגשת הערעור על הרשעתו", והוסיף כי "התביעה גם התנגדה לדחיית ריצוי העונש עד לאחר הערעור". נשיא בית הדין ביקש בשלב זה משפטל להתמקד בראיות.