"אנחנו חיים במדינה אחת וצריכים לחיות ביחד". כך אומר ל"מעריב־השבוע" רב־נגד באסם קיים (43), הפלאח המוסלמי הראשון שקיבל את דרגת הרנ"ג.
קיים, נשוי ואב לחמישה ילדים מהכפר עוזייר הסמוך לנצרת, הפך לפורץ דרך בכפר ובמגזר של הפלאחים המוסלמים. קיים, המשרת בגדוד ארטילרי של התותחנים ברמת הגולן, התגייס לצה"ל ב־1992 ועבר מאז כברת דרך עשירה ומרתקת.
"התגייסתי להיות לוחם בגדוד הסיור הבדואי, הייתי גם רס"ר בבה"ד 7 של חיל התקשוב ושבע שנים אני הרס"ר באגד הארטילרי", הוא מספר.
איך קיבלו במשפחה ובכפר את ההחלטה שלך להתגייס לצה"ל כלוחם?
"במשפחה המורחבת שלי היו כבר כמה שהתגייסו לצה"ל ולא הייתי הראשון. אין בחמולה שלנו מישהו שלא מגויס - למשטרה, למשמר הגבול, לצה"ל ולשב"ס. במקום שאני גר בו הרוב רוצים להתגייס ומי שלא התגייסו – מצטערים".
מה הניע אותך באופן אישי להתגייס?
"מתוך מחויבות למדינה החלטתי להתגייס ולטפח קריירה. יש לדעתי מחויבות לכל אזרח להתגייס. מי שרוצה לקבל מהמדינה – חייב לתת".
איך משלבים חיי משפחה עם שירות רחוק?
"קשה להיות איש משפחה וצבא ביחד, במיוחד כשאתה משרת ביחידה קרבית. כשאני מגיע הביתה הילדים מחכים לי במסדר בדלת הכניסה. רוב הזמן אני בצבא ולא הרגשתי את הילדים גדלים. כל הכבוד לאשתי. בהתחלה הייתי יוצא אחת לשלושה שבועות, אחר כך אחת לשבועיים ועכשיו אני כבר יוצא פעם־פעמיים בשבוע, תלוי לפי המצב. אבל מצד שני, חשוב להיות איש צבא ולתרום".
איך אתה מרגיש לנוכח השסע הפוליטי במדינה?
"אני עושה את השירות שלי בצבא ולא מייחס חשיבות לדברים אחרים. איש צבא לא מתעסק בפוליטיקה".
עוד כמה שנים אתה מתכוון לשרת בצה"ל?
"אני רוצה לשרת כמה שאפשר, נראה לי שעוד שלוש־ארבע שנים. אחרי זה אני רוצה לצאת לאזרחות. נתתי מספיק והגיע הזמן להיות קרוב למשפחה".
איך השילוב עם החיילים באגד הארטילרי?
"החיילים מגובשים מאוד. כרס"ר, הגישה לפקודים שלי היא גם להכין אותם לאזרחות. הכנה טובה יותר תסייע להם בעתיד".
במה באה לידי ביטוי ההכנה לאזרחות?
"שני דברים עיקריים: חינוך ומשמעת. המשמעת של החיילים קריטית בעיני לא רק בעת השירות אלא גם בחיים אחרי זה. החייל בשבילי הוא כמו בן וחשוב לי שיהיה אזרח מהשורה ויצליח".
יש לך קשר עם חיילים שהשתחררו?
"נשמרים קשרים. אנחנו כמו משפחה אחת גדולה".
מה היית רוצה לשנות בצה"ל?
"אני מאמין שהצבא הוא גם גוף חינוכי שדואג להכשרת צעירים. אני מחובר לשני העולמות – הערבי והיהודי. הייתי רוצה שיידעו עוד על התרבות הערבית. חבל שיש מפקדים וחיילים שלא מכירים מספיק. הרי אנחנו חיים במדינה אחת וצריכים לחיות ביחד".