"צה"ל היה ערוך מבעוד מועד למתקפת המחשבים האחרונה של ההאקרים שפגעה בכמה מדינות ולכן גם לא נפגע", כך אמר היום (ראשון) קצין בכיר בצה"ל. לדבריו, הנוזקה הפוגענית שפגעה במערכות המחשבים "היתה ידועה ומוכרת מאז חודש מרץ לגופים האחראים על הגנת מערכות המידע, ואבטחתם בישראל ובמדינות רבות בעולם. "אלה שהתכוננו למתקפה לא נפגעו" הוא אמר.
לדבריו, הגופים האחראים על אבטחות מידע והגנת הסייבר בעולם, הן ברמת הממשלות והן ברמת החברות הפרטיות, מחליפים ביניהם מידע על וירוסים חדשים קטלניים ועל האמצעים להתמודד מעולם. לפי הקצין הבכיר, "אויבי ישראל" לא הצליחו עד היום לחדור לרשתות המבצעיות של צה"ל, שהן המאובטחות ביותר וזאת למרות מאמצים בלתי פוסקים מצידם. לדבריו הגנת הסייבר של צה"ל היא טובה יותר ממערכות ההגנה שיש במגזר האזרחי.
האחריות על הגנת המחשבים, הרשתות, הקווים הפיזיים וציוד הטלפוניה של צה"ל היא של אגף התקשוב, שלאחרונה שונה שמו לאגף התקשוב וההגנה על הסייבר. במסגרת האגף, הוקמה חטיבת ההגנה של סייבר בראשות תת אלוף.
יחידת הסייבר של צהל: צילום: דובר צהל
הכוונה להקים זרוע רביעית בצה"ל - סייבר - לצד הים האוויר והיבשה, שעליה הודיע לפני כשנה הרמטכ"ל גדי איזנקוט, הוקפאה למעשה. במקורה, נועדה כוונה זו להעביר לזרוע החדש את חטיבת ההגנה של הסייבר שנמצאת בחיל תקשורת ואת היכולות ההתקפיות של איסוף מידע ולוחמת סייבר נגד יריבים ואויבים שנמצאת כיום ביחידה 8200 של אמ"ן.
אך לפי שעה הוחלט להמשיך ולבחון, אם אכן ראוי להקים זרוע חדשה בדומה ל"פקוד הסייבר" של צבא ארצות הברית או להמשיך במתכונת הקיימת לפיה ההגנה תישאר בידי אגף התקשורת והגנת הסייבר ולוחמת סייבר התקפי בידי אמ"ן. הקצין הבכיר הדגיש כי האגף שלו, ובמיוחד חטיבת ההגנה, פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם גופים בצה"ל כמו חיל האוויר ואמ"ן שיש להם יחידות להגנת הסייבר, וגם עם גורמים מחוץ לצבא כמו השב"כ המוסד והוועדה לאנרגיה אטומית.
לאחרונה, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הסמכות העליונה להגנת מערכות הסייבר תהיה בידי רשות סייבר ממלכתית, שעיקר אחריותה יהיה על התשתיות האזרחיות. ואולם במוסד ובשב"כ, שהאחריות הזו הייתה בעבר נחלתם, ובמשרד הביטחון שבו קיים הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (המלמ"ב) וגם בצה"ל יש הסתייגויות מנוסח החוק שאמור להסדיר את פעולות הרשות החדשה.