תמונת המצב הביטחונית של ישראל, עם תחילת השנה החדשה, מעידה כי ההרתעה פועלת היטב בכל הזירות, ואף מאלצת שניים מהאויבים המרים של המדינה, לשנות את הדוקטרינות הצבאיות שלהם. שתי התפתחויות דרמטיות אובחנו בהקשר זה בשנה האחרונה אצל חיזבאללה וחמאס.
ארגון הטרור הלבנוני עובר שינוי תפיסתי בכל הקשור להיערכותו למערכה עתידית עם ישראל. בעבר סברו בארגון כי יתרונם היחסי והאינטרס הצבאי שלהם הוא להאריך כמה שאפשר את המערכה הבאה. דוקטרינה זו, יצאה מנקודת מוצא כי מלאי הטילים העצום של הארגון יגרום לאבדות קשות בעורף הישראלי.
בנוסף, המלאי יחולל תהליך פסיכולוגי של דמורליזציה בחברה הישראלית מצד אחד, ומאידך הניסיון הצבאי הרב שרכשו לוחמי הארגון במלחמה בסוריה יאפשר להם לרתק את צה"ל ולגרום לו לקורבנות רבים על אדמת לבנון. תפיסה זו נבנתה על יסוד הניסיון של מלחמת לבנון השנייה שארכה 33 ימים.
ניתן להעריך כי מעצבי תורת המלחמה בחיזבאללה הגיעו מאז למסקנה כי עדיף להם לשאוף למלחמה קצרה. הם מבינים ומפנימים כי יכולות המודיעין של ישראל, בשילוב עוצמת האש שלהם, יגרמו לארגון בכלל ולכל לבנון בפרט, שבעיני ישראל אחד הם - לאבדות ונזקים כבדים חסרי תקדים. לכן, מבחינתם עדיף לנהל מלחמה קצרה, עם "נקודות יציאה", שתאפשר להם להישג הישגים צבאיים (כמו ישוב בגליל ושיגור אלפי רקטות וטילים) ותודעתיים. ואולם, לפי ההערכות, מלחמה איננה אינטרס של חיזבאללה. מלבד זאת, גם בצה"ל חותרים למערכה קצרה, ומבחינה זו יש כאן מפגש או קרבה למפגש של אינטרס משותף.
עפ"י ההערכות: לחיזבאללה עשרות טילים בטווח של עד 500 קילומטרים
על פי ההערכות, לארגון השיעי בלבנון עשרות אלפי טילים בטווח של עד 40 קילומטרים. בנוסף, ישנם כמה מאות טילים בטווח של עד 300 קילומטרים, ובטווח של עד 500 קילומטרים ישנם כמה עשרות בודדות. בשנים האחרונות חיזבאללה עושה, בסיוע איראני, מאמצים גדולים לשפר את דיוק הטילים שלו.
נראה כי מרבית התקיפות המיוחסות לחיל האוויר בסוריה ובלבנון בשנים האחרונות, מיועדות לפגוע בהעברת טילים מדויקים, בעלי מערכות הנחיה של GPS. ההערכה היא, כי בניגוד לדיווחים, שלעתים מגיעים ביוזמת הדרג המדיני או הצבאי, לחיזבאללה אין עדיין תעשיית נשק עצמאית שמייצרת טילים. האיראנים מנסים להקים תעשייה כזו בסוריה ובלבנון, אך עדיין לא הצליחו בכך.
עם זאת, בצה"ל יודעים כי מלחמה עם חיזבאללה, במידה ותפרוץ, לא תהיה קלה. לארגון יש צבא סדיר של כ-20 אלף לוחמים ועוד כ-20 אלף אנשי מילואים, הוא רכש ניסיון צבאי רב בסוריה, ובתוכניות המלחמה שלו הוא ינסה לכבוש ישובים בגליל. זו הסיבה שבגינה צה"ל נערך לפינוי ישובים.
בנוסף, ברור בצה"ל כי העורף יספוג מכה כואבת שכמותה לא ספג מעולם, גם לא במלחמת המפרץ הראשונה ב-1991 ולא במלחמת לבנון השנייה ב-2006. ההערכה היא, שלשני הצדדים אין כל עניין במלחמה חדשה והם מעוניינים לשמור על השקט. משמעות הדבר כי ההרתעה של ישראל היא יעילה, שכן הסכנה הגדולה היא של גלישה למלחמה בתהליך של הסלמה, מבלי שאף אחד משני הצדדים התכוון לכך. הדבר יכול לקרות במידה וחיזבאללה יחליט להגיב לניסיונות הישראלים למנוע ולסכל ממנו את השגת הטילים המדויקים וכך לגרור את ישראל לתגובה חדשה. כך שני הצדדים יסתחררו למערבולות מלחמה.
בתוך כך, בניגוד לדיווחים מעוררי הבהלה, האיראנים אינם מתקרבים לגבול ישראל ברמת הגולן. באזור משולש הגבולות ישראל-ירדן-סוריה פרוסים, במרחק של כ-10 קילומטרים מהגבול, כפי שדווח לראשונה במעריב, עד כשלוש מאות אנשי חיזבאללה, שמשתתפים במלחמה עם צבא סוריה נגד ארגוני המורדים. בניגוד לפרסומים, איראן רחוקה מאוד מהקמת שדה תעופה צבאי ונמל בסוריה. היא חותרת לכך, אך עדיין רחוקה מאוד מלממש את חזונה.
שינוי מרחיק לכת נוסף מתחולל ברצועת עזה. חמאס צמצם את העברות ה כספים מכלל תקציבו לזרוע הצבאית מ-200 מיליון דולרים בשנת 2014, ל-50 מיליון דולרים בשנת 2017. עם זאת, הזרוע הצבאית ממשיכה לקבל סיוע של כ-70 מיליון דולרים בשנה מאיראן.
ההערכה לפיה חמאס משנה את הדוקטרינה הצבאית שלו ובונה יותר בונקרים תת קרקעיים ומנהרות בתוך עזה למטרות הגנה, והערכות למקרה של פלישת צה"ל לרצועה במטרה להסב אבידות קשות , ומשקיע פחות בחפירת מנהרות לתוך שטח ישראל חשובה. אפשר לייחס את השינוי התפיסתי הזה בין השאר להכרה כי המכשול התת קרקעי העמוק שישראל בונה לאורך הגבול ינטרל את היתרון שבחמאס סברו שיוכלו לפתח באמצעות נכס מנהרות התקיפה.
גם כאן הערכת מערכת הביטחון היא שחמאס אינו מעוניין כעת בעוד סיבוב של מלחמה, ומעקב אחר התנהלות הנהגת הארגון מצביע כי משקלם של אנשי עזה עולה על אלה של חמאס חוץ לארץ, כמו חאלד משעל. בנוסף, בתוך הנהגת עזה גובר מעמדם של מי שרצו עונשי מאסר בבתי כלא ישראליים.
בשנה האחרונה, יחיא סינואר מבסס את מעמדו ומגלה פרגמטיזם מסוים, זאת בניגוד להערכה מוקדמת בישראל, כי לאור עברו הטרוריסטי והשנים שישה בכלא הישראלי יהפכו אותו ללוחמני יותר כלפי ישראל. עם זאת, בישראל יש חשש מכך שעם התקרבות מלחמת האזרחים בסוריה לקיצה, עלולים מאות לוחמי דאעש" (במסגרת מה שמכונה "תיירות טרור") לנסות ולהגיע לסיני, להצטרף לארגון המדינה האסלאמית בחצי האי, ולכוון את נשקם לא רק נגד צבא מצרים אלא גם ישראל.
בתוך כך, המודיעין הישראלי אמ"ן והמוסד שיפרו את יכולותיהם והשיגו מידע שאיפשר לסכל עשרות פעולות טרור, בעיקר נגד יעדים יהודיים בחוץ לארץ. המידע הועבר ברוב המקרים לידיעת שירותי ביטחון מקומיים.
במבט על, מצבה האסטרטגי של ישראל הולך ומשתפר כל השנים. בכל הגזרות שורר שקט עם מעט מאוד הפרות. בסוריה שקט נמשך 43 שנים, ושרד כמעט שבע שנות מלחמת אזרחים. בלבנון הוא נמשך 134 חודשים. בעזה 38 חודשים - תקופת השקט הארוכה ביותר מאז 1967, וכך גם בגבולות השלום של מצרים וירדן.