המגמה התהפכה: זינוק במספרי הגיוס של הצעירים הבדואים

אף שמדובר עדיין בכמות קטנה של בני המגזר הבדואי שבוחרים להתגייס, בצבא סבורים כי בעקבות מהלכים בתחום שננקטו בצה”ל ובמשרד הביטחון - פוטנציאל הגיוס יגדל משמעותית, למרות תהליכים של הקצנה דתית וקרע הולך ומעמיק בין מדינת ישראל למיעוט הבדואי, בעיקר בקרב השבטים בדרום הארץ. כיום שני שלישים מהמתגייסים החדשים מתגוררים בצפון הארץ, ביחס הפוך למרבית האוכלוסייה הבדואית, כשני שלישים ממנה, המתגוררת בדרום.
 

לדברי גורם צבאי בכיר, התפנית החיובית בנתוני הגיוס קשורה בחלקה לשינויים ולהתאמות בשירות של בני המגזר שבוצעו לאחרונה בצה”ל: “את השירות הצבאי מתחילים המתגייסים בקורס שנמשך שלושה חודשים בבסיס מחווה אלון, שמטרתו לשפר בצורה דרמטית את השליטה שלהם בשפה העברית, כיוון שחלקם כלל לא דוברים את השפה, וכן לחזק אצלם את הזהות למדינת ישראל”.
 

 לאחר הקורס רשאים המגויסים לפרוש מהצבא. למרות זאת, עד היום נקטו צעד זה רק שלושה צעירים. בצה”ל מציינים כי הם זיהו בקרב רבים מהמתגייסים רצון לרכוש מקצוע, ואכן כשליש מהם שובצו כנהגי משאיות לאחר פרק של לימוד, הכשרה והוצאת רישיון. עם זאת, בצה”ל מעוניינים ביותר לוחמים בני המגזר ולכן, באופן ייחודי, נקבע כי מי שישרת כלוחם יהיה זכאי בחודשים לפני שחרורו לעבור הכשרות מקצועיות לרכישת מקצוע לטובת תעסוקה עתידית. בהנחיית שר הביטחון אביגדור ליברמן אף הוקמה ועדה שעוסקת בסוגיה מול משרדים אחרים, במטרה לקדם את פרויקט הגיוס, שהוגדר כ"משימה לאומית".
 

פיני גנון, מרכז הפעילות במגזר הבדואי, המוסלמי והנוצרי באגף הביטחוני־חברתי במשרד הביטחון, עוסק בעניין הזה שנים רבות, עוד כששירת כאלוף משנה בפיקוד הדרום. עכשיו הוא מרכז את הפרויקט הלאומי בנושא. גנון מספר כי עבודת הוועדה הובילה בין השאר להטבות שונות בתחום הדיור.
 

“רק ברהט רשמנו בשנה החולפת 260 משפחות כזכאות לדיור”, הוא אומר. “הצעירים שתגייסו מקבלים הנחה של כ־%90 על מחיר המגרש ועדיפות בבחירתו. במקרים שבהם מתנהל הליך משפטי עקב בנייה לא חוקית של משפחת החייל, אנחנו מסייעים להם בשיח מול הפרקליטות ומנסים לפתור בעיות בצורה חוקית. בנושא התעסוקה העתידית הוחלט כי האגף לחיילים משוחררים במשרד הביטחון ימשיך ללוות את החיילים הבדואים המשוחררים הרבה מעבר לחמש שנים כפי שנהוג בדרך כלל".