לאחר ביקור סאדאת, הרמטכ"ל הנחה: "הכינו את הימ"חים למלחמה"

הרמטכ"ל מוטה גור ואלופים במטה הכללי של צה"ל גילו חשדנות גם לאחר שנשיא מצרים אנואר סאדאת הגיע לביקורו ההיסטורי בישראל ב־19 בנובמבר 1977. הרמטכ"ל אף הודיע כי יש להכין את הימ"חים למלחמה. כך עולה מפרוטוקול הישיבה הדרמטית של פורום מטכ"ל שהתקיימה שלושה ימים לאחר ביקורו של סאדאת.
 

מפרוטוקול הדיון, שפורסם על ידי ארכיון צה"ל במשרד הביטחון, עולה עוד כי רק סגן הרמטכ"ל אלוף רפאל (רפול) איתן היה בעמדת מיעוט והאמין שביקורו של סאדאת מסמל עידן חדש. פרוטוקול הישיבה, שסווג כ"סודי ביותר", כולל הערכות מודיעין ואסטרטגיה של המשתתפים ובראשם הרמטכ"ל דאז מרדכי (מוטה) גור.
 

ייתכן שהחשדנות נבעה מכך שכל האלופים שהשתתפו בישיבה היו בוגרי מלחמת יום הכיפורים והיו שותפים להפתעה הגדולה שהפכה למחדל. הדברים ניכרים היטב בעמדה הזהירה והחשדנית של רובם כלפי מי שרק ארבע שנים לפני כן פתח באותה מלחמה קשה. הישיבה נפתחה בסקירת מודיעין של ראש אמ"ן אלוף שלמה גזית, ולאחר מכן נותח נאומו של סאדאת במליאת הכנסת. הרמטכ"ל גור, שעוד לפני ביקורו של סאדאת הזהיר בפומבי מפני ניסיון הטעיה מצרי, גילה חשדנות גם שלושה ימים לאחר ביקורו הדרמטי של הנשיא המצרי - "אנשי המשלחת המצרית הביעו אי שביעות רצון גדולה מאוד מנאומו של מנחם בגין (ראש הממשלה - מ"כ)". הוא סיפר על הארוחה המשותפת של בכירי המשלחות שבה היה שותף.
 

"לא הייתה ארוחה טובה ובוודאי לא הייתה שם עבודה", פירט רא"ל גור גם על הפגישות שהתקיימו בין בגין, שר החוץ משה דיין, שר הביטחון עזר ויצמן, סגן ראש הממשלה יגאל ידין, הנשיא אפרים קציר ובכירים נוספים, עם סאדאת והפמליה הבכירה שהגיעה איתו לירושלים. "בסוף הנאומים (בכנסת) ההנחיה האופרטיבית שראש המטה הכללי קיבל ממשרד הביטחון, מחברי ועדת השרים לביטחון וגם מחלק גדול מאוד של חברי הכנסת היא – תכין את הימ"חים למלחמה", הודיע גור בנחרצות.

 

גור סיפר עוד כי בגין שאל את סאדאת האם יזמין אותו לקהיר. סאדאת השיב: "אזמין אותך לסיני", ובגין לא נשאר חייב: "לסיני אני יכול להזמין אותך". גם האלוף יאנוש בן גל היה סקפטי, אך החמיא לסאדאת על הצעד ההיסטורי: "לדעתי, היה דו־שיח של חירשים בכנסת. כל נאום היה מסורתי ובסופו של דבר שום צד לא גילה גמישות, אבל עצם המעשה של הגעת נשיא מצרי לארץ ישראל, לנאום בפני הכנסת – זאת פריצת דרך, היסטוריה רצינית ביותר. זה לא צעד תעמולתי, אלא צעד כן ואמיתי. לדעתי, מדינת ישראל באמצעות הנאום של ראש הממשלה, גילתה חוסר הבנה וחוסר גמישות, ולא הבינה את ההזדמנות הגדולה שנפלה בידי המדינה בעצם הופעת הנשיא המצרי".
 

גם האלוף גזית העריך, כי נאום בגין לא נתן תשובה מדינית לנאומו של סאדאת. "מטרתו של סאדאת הייתה לבוא לישראל ולומר לכל שלושת הגורמים – ישראל, דעת הקהל בארץ ודעת הקהל הערבית - 'כשאני אומר לכם שלום, אני מתכוון לכך במלוא הרצינות'. הוא היה מספיק אמיץ לבוא ולומר 'אתם צודקים, אנחנו מתכוונים להיכנס איתכם לתנאי שלום. ישראל תזכה להיות מדינה בעלת זכות קיום מוכרת בתוך העולם הערבי'. הנאום של ראש הממשלה לא היה נאום שבמשהו התקרב לעמדות שהציג סאדאת".
 

אלוף פיקוד דרום הרצל שפיר דגל גם הוא בקו של כבדהו וחשדהו, והבהיר: "המצב הצבאי שקט. לפי הנתונים שלנו, יש אווירה טובה ואופטימית. השאלה הראשונה שלי היא, האם אנחנו יכולים לדעת מה באמת סאדאת רוצה להשיג? התשובה היא 'לא' וזה נעלם אחד גדול. יכול להיות שיש כאן רמזים למלחמה הבאה". בהמשך סיפר שפיר שביום ביקורו של סאדאת הגיע קצין מצרי לנקודת הגבול בסיני וביקש להגיע דרך סיני לנאום של נשיאו בכנסת בירושלים.


"פעם ראשונה בהיסטוריה"
 

לעומתם, סגן הרמטכ"ל איתן, שמונה כעבור זמן קצר לרמטכ"ל, גילה אופטימיות: "אני חושב שהעמדות הרחוקות שהופגנו על ידי שני הצדדים הן טבעיות ובמשא ומתן כזה יוצא דופן לא יכול להיות ששני הצדדים יעמדו כל כך קרוב. עצם הביקור הוא הישג, בזה שהוא משא ומתן ישיר. פעם ראשונה שדבר שאנו מבקשים אותו, לוחצים לכיוונו ופועלים למענו יוצא לפועל".
 

גור חלק על דברי סגנו: "אנשי המשלחת המצרית הביעו אי שביעות רצון גדולה מנאומו של בגין". רפול השיב: "לא ייתכן שאנחנו נצפה לכך שכולם יקבלו את הנאום של בגין בברכה. יש לנו משא ומתן ישיר וגלוי פעם ראשונה בהיסטוריה". הוויכוח בין הרמטכ"ל לסגנו נמשך, כאשר רפול מגלה אופטימיות וגור סקפטיות ואין ביניהם הסכמה.
 

כעבור שמונה ימים התקיימה ישיבה נוספת של פורום מטכ"ל, הפעם בהשתתפותו של עזר ויצמן. "אם הייתם שואלים אותי איך הייתי רוצה לראות את המזרח התיכון בחיינו, אז הייתי רוצה לראות את מצרים, ירדן, סעודיה, פרס, מרוקו, סודן וישראל, כאשר ממול יושבות סוריה, עיראק, אלג'יר ולוב. הניתוק מרוסיה ואי ההיצמדות, עדיין, לאמריקה, היה אחד מהגורמים שהביאו את סאדאת.
 

"יש מצב צבאי בתוך מצרים שהוא די חרד ממנו, מצבם של הצבאות שלו", הסביר שר הביטחון. ויצמן גם הביע אמון בסאדאת והזכיר שהוא היה היחיד שיצא ממלחמת יום כיפור עם רווח. ויצמן: "לא חשוב אם הוא צודק או לא. הוא בהחלט מרגיש ככה. הוא פתח את תעלת סואץ והוא יושב בצד המזרחי של התעלה".