פרשת הצוללות, הידועה גם כתיק 3000, התפוצצה ברעש גדול וחשפה - על פי החשד - תעשיית שחיתות שחדרה לקודש הקודשים של מערכת הביטחון. רבות דובר על הכספים שעברו לכאורה מיד ליד, פחות על העבודה הקשה שנעשית בתכנון, בבנייה ובהכשרה של כלי המלחמה היקר והחשוב ביותר בצה"ל. וכמובן על המשמעות שלו למדינת ישראל מול אויביה.
אל"ם ג', ראש מחלקת הצוללות בחיל הים, הוא כנראה האדם שמכיר באופן העמוק ביותר את הצוללות שנמצאות בשירות צה"ל - וגם את אלו שיבואו אחריהן. הוא הקצין שהיה אחראי לפיתוח הצוללות החדשות של חיל הים והתאמתן לצרכים של חיל הים במספנה בקיל, גרמניה. הוא גם זה שממונה על המשלוח הבא מהתאגיד הגרמני טיסנקרופ. "אנחנו עומדים בזמנים, אין עיכובים בתוכניות. הצוללות יגיעו לארץ בסוף העשור הבא", הוא אומר בראיון נדיר.
ראשית, קצת סדר. ברשות חיל הים יש כיום חמש צוללות. השישית צפויה להגיע לישראל במהלך 2019. שלוש הצוללות הישנות מדגם דולפין יוצרו גם כן בגרמניה והגיעו ארצה בין השנים 1999 ו–2000. שתי הראשונות - אח"י דולפין ואח"י לווייתן - נבנו במימון גרמני. השלישית, אח"י תקומה, במימון משותף לגרמניה וישראל.
בשנים האחרונות עברו שלוש הצוללות טיפולים ארוכים, המכונים "טיפולי חצי חיים". הן אמורות לשרת את חיל הים עד 2030 לערך ולסכם בכך כ–30 שנות שירות.
בתחילת שנות האלפיים נחתם הסכם עם הגרמנים על רכישת שתי צוללות ואופציה לצוללת שלישית מדגם דולפין AIP החדש, שנבדלת מהצוללות הישנות בין היתר ביכולת לשהות זמן רב יותר מתחת למים.
בסוף 2014 הגיעה הצוללת הראשונה מגרמניה - אח"י תנין. הצוללת השנייה, אח"י רהב, התקבלה בתחילת 2016. והשלישית, אח"י דקר, צפויה להתייצב
ב–2019, לאחר שהוזמנה ב–2012. במקרה האחרון הדרג המדיני הכריע בניגוד לעמדת צה"ל - יש צורך אסטרטגי בצוללת נוספת. שלוש הצוללות העתידיות צפויות להגיע לישראל ב–2030.
אנחנו נקיים
אבל עוד לפני הכניסה לצוללת, מבט על כל הלכלוך שצף על פני המים. החשדות המיוחסים לדמויות שפעלו במסגרת העסקה לא דבקו עד היום בקצינים ובאנשי הקבע שעסקו בפיתוח הצוללות. בזמן שאל"ם ג' ואנשי חיל הים עמלו סביב הפרויקט, אחרים - על פי החשד - עשו לביתם ולחשבון הבנק שלהם.
ג' אומר כי לא הרגיש בעניינים חשודים סביבו. "הייתי שנתיים בגרמניה, כחלק מתהליך הבנייה של הצוללות", הוא מספר. "הייתי גם מפקד הצוללת הראשונה שהובאה לישראל. לא הרגשנו בשום שלב בפעולות לא כשרות. אם מישהו גזר קופון שלא כחוק, אני מאוד מקווה שישלם. זה גם כנראה מה
שיהיה. בשום שלב לא היה בי ספק בניקיון הכפיים של האנשים שלי".
הוא נשוי, אב לשלושה שמתגורר בצפון הארץ. בגיל 39 בלבד הוא מחזיק ברקורד יוצא דופן: נגיעה משמעותית בכל אחד מדגמי הצוללות. אלה שכבר
נמצאים בשירות וגם העתידיים.
ג' משרת בחיל הים במשך 20 שנה. את פעילותו כקצין החל בצוללת דולפין, שאז הייתה הדגם החדיש ביותר בחיל. ב–2011 הוא סגר מעגל כשפיקד על לווייתן, אחת מצוללות הדולפין, במשך כמעט שנתיים. ב–2012 נשלח עם משפחתו לגרמניה - עד קיץ 2014. היה אחראי על ניסויי הים של הדגם החדש. תחילה תחת דגל גרמניה ובהמשך תחת דגל ישראל. בהמשך הפליג כמפקדה הראשון ופיקד עליה בפעילות מבצעית כשנה נוספת.
לאחר סיום תפקיד זה שימש כעוזר ראש אגף המבצעים, האלוף ניצן אלוף. בשנה וחצי האחרונות הוא מכהן כראש מחלקת הצוללות בחיל הים. מפקח מקרוב על קליטת צוללות הדולפין החדשות. ולא פחות חשוב: אחראי על התכנון המבצעי של הצוללות הבאות של מדינת ישראל.
פיקדת פעמיים על צוללות בחיל הים, על הישנות והחדשות. מהם ההבדלים העיקריים ביניהן?
"צוללת, בבסיס שלה, כנראה לא תשתנה לעולם, אבל בתהליכים הטכנולוגיים אנחנו קופצים כל הזמן. מה שקורה מעל המים, מה שקורה מתחת. אם אכנס היום לצוללת הולנדית או גרמנית, כנראה שארגיש יחסית בבית. מבחינת הפעלה ומאפייני אנשי הצוות אין הבדלים משמעותיים. בכל שאר הפרמטרים ההתקדמות הטכנולוגית היא גדולה".
מטעמים ברורים, אל"ם ג' לא יכול לארח את הציבור בתוך ביתו המקצועי. בחיל הים מקפידים לשמור על סודיות ועמימות - מרכיבים הנחוצים בעולם לחימת הצוללות. הקצין זהיר מאוד בדבריו, אבל אפשר לזהות בהם רמזים קטנים בנוגע לחשיבות כלי המלחמה היקר ביותר של מדינת ישראל.
"הצוללות יודעות היום לשהות יותר זמן במים באופן משמעותי", הוא אומר. "צוללות דולפין החדשות נותנות לנו תפוקה מבצעית גדולה. הן חשאיות יותר. מה שנקרא: ארוך יותר ועמוק יותר".
מהי המשמעות של הצוללות למדינת ישראל?
"צוללת היא הכלי היחיד שיכול לשהות לאורך זמן קרוב לאזורים שמעניינים אותנו כמדינה, קרוב לאויב. אנחנו היחידים שיכולים להיות באזורים האלה, של הפעילות המבצעית. גדוד חי"ר לא יודע להיות היום בבעל בק בלבנון. הוא לא יכול להתאמן שם, אבל הוא נלחם שם כשצריך. אנחנו יודעים להיות במקומות רחוקים ומעניינים. בצוללת יש הכל: אתה סוחב עליה את אמ"ן, יכולות של תצפית ומודיעין, יכולות קשר והשמדה. יש לך פלטפורמה אחת שעושה את כל זה. אין דומה לצוללת".
מעבר לתחום המודיעין, צוללות גם פעלו התקפית בשנים האחרונות?
"אני לא יכול להרחיב על זה. לשמחתי, בשנים האחרונות לא הייתה מלחמה. עשינו רק פעולות מב"ם (מערכה בין מלחמות). נתנו שם תפוקות אמיתיות. חלק מדברים שלא פורסמו".
יש שינוי גם ביכולות ההתקפיות של צוללות הדולפין שנכנסו לאחרונה?
"הצוללת לא רלוונטית אם יודעים איפה היא ומה היא יודעת לעשות. אנחנו כל הזמן משדרגים את עצמנו. בצוללות החדשות יש גם יכולות התקפיות משופרות ביחס לקודמות".
לראות את העתיד
אל"ם ג' אחראי, כאמור, על התכנון והרכש של הצוללות העתידיות. רבות דובר על כלי המלחמה הזה בהקשר של פרשה 3000 והעסקה עם הגרמנים. מאחורי הקלעים לא רק רקמו מזימות אלא גם היו מי שעבדו קשה כדי לצייד את ישראל בצוללות האופטימליות עבורה. בנושא התקצוב, הכספים, האחריות היא של משרד הביטחון, מינהל הרכש, ולא של חיל הים. ההפרדה הזו חשובה מאוד, יסביר הקצין הבכיר.
איך מתכננים צוללת? איך יודעים מה יתאים לישראל בעוד כמה שנים?
"כרגע אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך התכנון לצוללות החדשות. תכנון של צוללת זה עניין מאוד מאתגר. אני צריך לדעת היום, ובשנתיים הקרובות, מה בדיוק ייכנס לצוללת. מרגע החתימה על חוזה נדרשות שמונה עד עשר שנות ייצור. כלומר, מתחילת תהליך התכנון מדובר בסך הכל ב–12 עד 14 שנים. כרגע יש לנו מזכר הבנות מול הגרמנים. אין עדיין חוזה מול המספנה, אנחנו במפגשים איתם על מנת לתכנן את הצוללת המתאימה. הצוללת הזו עשויה להיכנס לפעילות מבצעית עוד יותר מעשור. בשנה–שנתיים הקרובות אני צריך להחליט אילו מערכות ייכנסו לשם. זה אתגר גדול להישאר רלוונטי".
מתי צריך להיחתם החוזה?
"בגדול אנחנו מתכננים שבסוף העשור הזה, בערך בתוך שנה וחצי מהיום. השיח שלנו עכשיו עוסק למעשה בתכולה של הצוללת. בסוף התהליך יש דגם מדויק עם כל המפרטים הטכניים, שאומר בדיוק מה יש בצוללת, מה העלות, ואז חותמים".
בצוללת עצמה אתה מכניס מוצרים מחברות רבות. הגרמנים גמישים בנושא הזה? נותנים לך מרחב פעולה?
"יש מורכבות בתחום הזה, אבל יש לנו גמישות רבה. חברות רבות משולבות, כולל ישראליות. יש יצרנים שמציעים לנו מוצרים, אבל לא תמיד הכל בשל מבחינה מקצועית. אנחנו חייבים לנהל סיכונים בעניין הזה ולא לעשות טעויות שיעלו לנו ביוקר בעתיד. רואים חשיבות רבה בשילוב חברות ישראליות, ממערכת כיבוי אש ועד מערכות לחימה".
מה יהיו ההבדלים בין הצוללות העתידיות ביחס לדולפין שישראל כבר רכשה?
"אנחנו מבינים שצריך להביא מוצר שייכנס עוד עשור לשירות מבצעי ולכן הוא חייב להיות מאוד מתקדם. צוללות בונים ל–30–40 שנים. כמו שאמרתי, זה אחד האתגרים הגדולים שלנו, כיצד לתכנן צוללת שתהיה רלוונטית לאיומים של השנים 2050–2060. אלה איומים שאנחנו לא בוודאות יודעים היום את אופיים. הכיוון כרגע הוא שהצוללת תהיה גדולה יותר, אבל אנחנו מכוונים גם לפחות אנשי צוות. יותר אוטומטיזציה בצוללת. יותר יכולת נשיאה של אמל"ח. לא נוכל להיפרד מהאדם בצורה מלאה בתפעול הצוללת, אבל כן נוכל להיעזר בכלים ובאמצעים אוטונומיים - ואנחנו פוזלים לשם. בהיבט של החשאיות, הים התיכון מפוצץ היום בכלי שיט. יש הרבה איומים, ואנחנו עוסקים רבות ביכולת לשמור את הצוללת סמויה. בהשוואה גסה, מסתכלים על החמקן, F–35, כעל מודל, ולא על F–16.
הצוללות החדשות יותר יקרות?
"היעד שלנו הוא למקסם כמה שיותר אמל"ח במינימום כסף. צוללת, בכל מקרה, היא כלי הלחימה היקר ביותר של צה"ל. אנחנו בשלבים מוקדמים מדי מכדי לדעת את המחיר הסופי. לפני חתימת החוזה מגישים לנו את העלות הכוללת, ואז מתחיל מו"מ. הסכם ההבנות שנחתם הוא מדיני בלבד. אנחנו עדיין עובדים מול המספנה על תכנון ראשוני ובקרוב ניכנס לתכנון מפורט, שבו בוחרים מוצרים שנדרשים לצוללת. לעומת ספינות, בצוללת אתה לא יכול להביא רק גוף ולהרכיב בארץ. ברגע שהן נכנסות לים, להפלגה לישראל, הן צריכות להיות מוכנות לחלוטין".
נטו מקצועיות
כמעט כל קצין בחיל הים שאיתו שוחחנו בשנים האחרונות, גם לאחר התפוצצות פרשת 3000, הביע שביעות רצון מתוצאות עסקת כלי השיט. בצה"ל מודעים, כמובן, לעומק החשדות כלפי אנשים שונים, אבל משוכנעים שאין בכך כדי להעיב על איכות העסקה מבחינה מקצועית. אל"ם ג' ופקודיו היו עסוקים בגרמניה בבניית הצוללת ובהכשרתה המבצעית. סירחון השחיתות, כאמור, לא צלל במים.
אתם שלמים מבחינה מקצועית עם עסקת הצוללות?
"מאוד. אני מביט גם על הצוללות העתידיות. התהליך הוא מקצועי ונובע מהצרכים המבצעיים, בטח בערוץ שאני עוסק בו. הצורך בצוללות ברור, והוא אושר עד לרמות הגבוהות ביותר. אין כאן שום דבר אחר".
אפשר היה להתחיל את תהליך הרכש של הצוללות הבאות מאוחר יותר?
"ממש לא. אנחנו היום בדיוק בזמן ואפילו בסיכון מסוים, אם יתחילו עיכובים. והיו כאלה בפרויקטים קודמים. עשר שנים מהיום, שלוש הצוללות הישנות יותר של חיל הים מתחילות לצאת משירות, אחרי 30 שנה פלוס. זה בדיוק תואם את התוכניות. לא הלכנו מוקדם מדי. אנחנו בדיוק בזמן, בנתיב הנכון, ואפילו צריכים להאיץ קצת את התכנון. כל האמירות שנשמעו כאילו זה מוקדם מדי פשוט לא נכונות. בשורה התחתונה, אנחנו מביאים את הצוללות שצריך בזמן שצריך. אין לי אפילו ספק בזה".
כמה צוללות באמת ישראל צריכה?
"חמש זה מינימום. שש זה אופטימום. שש צוללות ייתנו לנו הרבה יותר גמישות, אבל גם עם חמש נדע להסתדר - אם צה"ל ומדינת ישראל יקבלו החלטה כזו. פחות מחמש צוללות זו כבר פגיעה ביכולת שלנו לבצע משימות. בשום שלב חיל הים לא נתן עמדה על תשע צוללות".
הייתם בגרמניה. לא הרגשתם דבר מה מתחת לפני השטח?
"כלום, אני אומר לך, שום דבר. הייתי שנתיים בגרמניה. האמנתי שאנחנו מביאים את הכלי הנכון בתהליך הנכון".
איך הרגשת כשהתפוצצה הפרשה?
"הסיפור נחשף כשכבר הייתי רמ"ח צוללות, בארץ. האנשים שעושים את העבודה יודעים בדיוק בשביל מה הם עושים אותה. האמונה בצורך המבצעי מספיק חשובה על מנת למסך את רעשי הרקע. היה חשוב להגיד לפקודים שלנו שמה שקרה בדרגים למעלה לא נוגע אלינו. לשמחתי, אנחנו גם לא מתעסקים בכסף. כמפקד צוללת בגרמניה, אמרתי מה אני צריך ודיווחתי מה עובד טוב או פחות טוב בצוללת. מי שמתעסק בהחלטות כספיות זה לא אנחנו - וכך זה צריך להיות. לכן גם הייתי בטוח שהאנשים שלנו נקיים. אין לנו דרך להיות מעורבים, אנחנו לא מתעסקים בזה. אני חושב שכל מי שמשרת בצוללת מבין למה צריך אותה".
בכל זאת, זה לא הציק? אנשים יושבים בגרמניה, מבינים שקרה משהו, שאין עשן בלי אש.
"אני מאוד מקווה שמי שגזר קופון שלא כחוק ישלם - וזה גם כנראה מה שיהיה. מפריע? כן. האם זה מפריע לעבוד? לא. האם בוצעה הסברה כלפי מטה? חד–משמעית כן. בוודאות, אני אומר שזה לא הפריע לעבודה השוטפת. גם לא בגרמניה. ואני בקשר רציף איתם. לא בצוות הצוללות ולא בעבודת המטה. העבודה נמשכת כי חשיבות המשימה ברורה. כולנו מקווים שזה יסתיים כמה שיותר מהר וכמה שיותר נקי. במידה שלא, מי שצריך לשלם - שישלם".
כרמ"ח צוללות אתה מבקש אמצעים מסוימים לכלים. האם אתה מרגיש שכל התהליך עובר פיקוח ראוי?
"מאוד מפוקח. כל דבר נבדק. כל דבר יוצא למכרז. כל דבר בודקים בדיוק למה. בכל שיח שיש על כסף, מינהל הרכש נמצא בחדר. כך זה צריך להיות".
יש באמת חשש מביטול העסקה עם הגרמנים?
"אנחנו ביחסי עבודה טובים מאוד. היו שם שינויים בהנהלה, אבל זה לא קשור אלינו. בשבוע שעבר נפגשתי עם אנשי ההנהלה של הפרויקט הגרמני, הם היו בארץ. מדובר בסקר בכירים של הפרויקט הקודם. כל חצי שנה יש כזה. ממשיכים כרגיל".
ח"כ לשעבר אראל מרגלית טען לאחרונה כי בוצעה מתקפת סייבר על מטה תאגיד טיסנקרופ וכי האיראנים שמו את ידם על תוכניות הצוללות הישראליות. בחיל הים שוללים את האפשרות הזו.
"הטענות הללו תלושות לחלוטין מהמציאות", אומר אל"ם ג'. "הן ישנות, וערבוב של כל מיני דברים. הכרנו את הפריצה, ואין לה כל קשר לעולם הצוללות או לאינטרס ישראלי. באותו יום שזה יצא בתקשורת זה הגיע גם אלינו. מישהו לקח משהו ישן וחידש אותו בצורה לא נכונה, וזה יצר רעש בארץ, ללא כל צורך".
למה אתה מתכוון שזה משהו ישן?
"זה לא משהו שקשור לחטיבת הצוללות בשום דרך. זה התרחש לפני יותר משנתיים. אין למקרה הזה שום נגיעה אלינו. אנחנו מקפידים מאוד על ההגנה בתחום הסייבר. משקיעים הרבה בנושא הזה משאבים רבים, בתקציב ובכוח אדם. הרגישות לסייבר התחדדה מאוד בשנים האחרונות".
כלומר מה שהתרחש שם קשור לחברה בלבד?
"כן. אני אומר בוודאות - זה לא קשור אלינו ולא קשור לצוללות. בדקנו את הנושא הזה מכל הכיוונים. זה לא בתחומנו ולא בחטיבה בתאגיד הגרמני שקשור אלינו. וזה גם לא היה קרוב לזה, בשום שלב".
ים תיכון חדש
לצד ההתעצמות של חיל הים הישראלי, שמכפיל בשנים האחרונות את היכולות שלו מתחת למים, לא ניתן להתעלם מהמהלך של צבא מצרים, שהצטייד בצוללות חדשות. השכנים כמובן אינם מסומנים כאויב, אבל בכל זאת בחיל הים מוטרדים מההתקדמות הזו והיו מעדיפים שלא תתרחש.
בזירה הצפונית, האתגרים של חיל הים נוכח התעצמות חיזבאללה הופכים למשמעותיים יותר, וכמובן לא ניתן להתעלם מהנוכחות הרוסית באזור.
"המצרים קנו צוללת מדגם אחר", אומר ג'. "כל מדינה והצוללת שמתאימה לה. הם קיבלו צוללות עכשיו ושדרגו את הצוללות הישנות שלהם. לעולם אשאף לעליונות ימית. אני לא רוצה שלאחרים יהיו צוללות - בטח לא טובות כמו שיש לנו. אני לא שמח שיש להם צוללות, אבל עדיין יכול לישון טוב בלילה. הצוללות שלנו טובות. אפשר להיות רגועים".
האם אנחנו מתואמים עם הרוסים בים?
"הים התיכון מלא בכלים. יש לכך השפעה, ואנחנו יודעים להתמודד איתה. יודעים לתאם ויודעים לא להתחכך. במקביל, האויב מתקדם כל הזמן, לכן אסור לנו לקפוא על השמרים. זה אתגר שלא נגמר. ברור שאנחנו מאוימים יותר, אבל מצד שני גם מאיימים יותר. זרוע הים מתעצמת משמעותית, בצוללות ובספינות מלחמה. צריך לשמר את העליונות באזור".