עשר שנים אחרי שישראל השמידה את הכור הגרעיני של סוריה באל־כיבאר שבמחוז דיר א־זור, הרמטכ”ל רב־אלוף גדי איזנקוט בטוח שהלקח של המתקפה נשמר עד היום. “ישראל לא קיבלה ולא תקבל גם היום הקמתו של מתקן שיהווה סכנה קיומית למדינת ישראל", אמר איזנקוט, שכיהן בזמן המתקפה כאלוף פיקוד צפון. “זה המסר ששידרנו כשהשמדנו את הכור העיראקי ב־1981, זה המסר ששודר בהשמדת הכור בסוריה ב־2007 וזה המסר העתידי לכל אויבינו”.
כחלק מהשאיפה לשמור על חשיפה נמוכה, הצבא הישראלי, ובו חיל האוויר, כמעט לא דיבר על “מבצע מחוץ לקופסה” במהלך העשור האחרון, והסוד נשמר מתוך תחושת אחריות לאומית. עם זאת, מדובר במבצע שהשפעותיו על האזור נמשכות עד ימינו אלה. “הייתה זו המתקפה המשמעותית ביותר בסוריה מאז מלחמת יום הכיפורים", טוען היום איזנקוט.
לדברי מפקד חיל האוויר אלוף עמיקם נורקין, שבזמן התקיפה שירת כראש מחלקת המבצעים של החיל, החלטתה של מדינת ישראל להשמיד את הכור בסוריה הייתה אחת ההחלטות החשובות ביותר שנעשו ב־70 השנה האחרונות. “כשאנחנו מסתכלים על המזרח התיכון, אנחנו מבינים טוב מאוד עד כמה זה שינה את מה שאנחנו רואים בשטח. דמיינו שהיה היום כור גרעיני בסוריה", אומר נורקין.
בשל החשש להדלפות היה מספר מוגבל ביותר של אנשים מעורב בתכנון התקיפה. כראש מחלקת המבצעים הודה נורקין שהאתגר הקשה ביותר היה להכין את חיל האוויר למלחמה אפשרית שנה אחת בלבד אחרי מלחמת לבנון השנייה, בייחוד כאשר החיל לא הבין מדוע.
לדברי איזנקוט, ישראל אינה נמצאת בשכונה המאפשרת לצבא למצוא את עצמו לא מוכן, והמאמץ של כלל קהיליית המודיעין לספק את המידע האיכותי ביותר לתקיפה על הכור הגרעיני הסורי באל־כיבאר הוא דוגמה ממדרגה ראשונה לשיתוף פעולה מודיעיני. “ישראל נתברכה בקהיליית מודיעין יוצאת מן הכלל, ושיתוף הפעולה ושילוב הכוחות רק מכפילים את העוצמה ביכולות שלנו", הוא אמר.
בהדהדו את דברי איזנקוט, שיבח נורקין את שיתוף הפעולה שבין המטכ”ל, חיל האוויר והמודיעין וציין ששיתוף פעולה מעמיק זה הוא שהוביל לתוצאה המוצלחת של המבצע. עם זאת, על פי נורקין, תכנון התקיפה שהתרחשה בלילה היה מבצע מורכב, שכלל שימוש במטוסים שהוטמעו בחיל האוויר רק שנים ספורות לפני כן. היה זה מבצע שלדבריו הצריך אומץ ודרש את יצירתיות של צוותי הטיסה "שלא הורגלנו אליה קודם לכן”.
לפי נורקין, בתקופה שבה התכונן חיל האוויר למבצע, תקופה בת יותר משישה חודשים, מרבית האנשים שהיו מעורבים בו ידעו על המתרחש רק שעות בודדות לפני התקיפה. “כיום, עשר שנים מאוחר יותר, אני חושב שהעקרונות שעל פיהם התכונן חיל האוויר לתקיפה נשארו זהים, ועל בסיס עקרונות אלה אנחנו ממשיכים להיערך ולשמור על הרלוונטיות שלנו ביחס לאיומים", הוסיף ואמר מפקד החיל.
קרש קפיצה לחיל האוויר
בדיעבד, התקיפה על הכור הגרעיני הסורי הייתה תחילתן של הפעילויות ההתקפיות בעלות הפרופיל הנמוך שמבוצעות היום בידי חיל האוויר הישראלי. “מתחילתו של מבצע שיכול היה לגרור את ישראל למלחמה”, הסביר נורקין, “הגענו למעין פעולה שהינה אחת מהשיטות נמוכות החתימה יחסית המבטאת את העוצמה ואת הדיוק שחל חיל האוויר".
נורקין ממשיך וקובע שחיל האוויר התקדם בקפיצות בין התקיפה בעיראק ב־1981 ובסוריה ב־2007. “כשאתה מסתכל על התקיפה הראשונה על הכור בעיראק, ועל התקיפה של הכור בסוריה, אתה יכול לראות איך היא משקפת את ההתקדמות של חיל האוויר. ‘מבצע בוסתן’", הוא ממשיך, “היווה קרש קפיצה חשוב עבור חיל האוויר בעשור שחלף. בשנים האחרונות, חיל האוויר נחשב כנמצא ‘בין מלחמות’, דבר המאפשר לו להטמיע פלטפורמות וכלי נשק חדשים ומתקדמים יותר מבחינה טכנולוגית. זה מאפשר לחיל לשמור על הרלוונטיות שלו ולתרום לביטחונה של מדינת ישראל.
כך לדוגמה, מאז תחילתה של מלחמת האזרחים בסוריה ב־2011, הודה חיל האוויר הישראלי בביצוע יותר מ־100 תקיפות נגד מטרות של החיזבאללה, ובעשרות תקיפות נוספות, ובכללן על אתרים איראניים לכאורה במדינה שסועת הקרבות, שיוחסו למדינה היהודית. “מטוסי הסילון שלנו יודעים כיצד לחדור עמוק יותר אל תוך שטח האויב, הם מדויקים יותר, והצוותים שלנו יודעים כיצד לבצע משימות מורכבות יותר”, מסכם נורקין, "ואף על פי כן, בעוד הפלטפורמות, התחמישים, הטכנולוגיה והמתודות הם שונים, מה שלא השתנה הוא האומץ, הנחישות, והחתירה להצלחה”.